אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 4422/08

החלטה בתיק בשא 4422/08

תאריך פרסום : 31/05/2009 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית המשפט המחוזי חיפה
4422-08,294-05
12/10/2008
בפני השופט:
ברכה בר-זיו

- נגד -
התובע:
הוועדה המקומית לתכנון ובנייה קרית אתא
הנתבע:
1. אירנה בנדיקט
2. זיבאלד משה
3. מנהל מקרקעי ישראל

החלטה

1.         בפני בקשה לתיקון כתב הגנה על ידי הוספת טענת התיישנות.

2.         המשיבים מס' 1 ו- 2 , בנדיקט אירנה וזיבאלד משה (להלן "התובעים"), הגישו נגד המבקשת , הועדה המקומית לתכנון ובניה קרית אתא (להלן "הועדה המקומית") ונגד מינהל מקרקעי ישראל (להלן "המינהל") תביעה "לקביעת פיצויי הפקעה". בכתב התביעה נטען כי הועדה המקומית הפקיעה חלקים מחלקה שרכשה התובעת (ואשר רשומה על שם המינהל) - דבר שהביא לכך שהחלקה הפכה להיות חסרת ערך.

3.         בכתב ההגנה טענה הועדה המקומית כי התובעים לא הוכיחו זכויותיהם במקרקעין וכי מדובר בהפקעה של חלקות רבות, שכולן בבעלות המינהל , כאשר לגביהן חל נוהל מיוחד שאינו מחייב בתשלום פיצויים. עוד טענה כי בכל מקרה אין לחייבה בפיצוי על חלק ההפקעה המהווה 40% מהחלקה.

4.         הועדה המקומית שלחה הודעה לצד שלישי נגד התובעת מס' 1 והמינהל.

5.         מטעם הצדדים הוגשו חוות דעת מומחים ותצהירי עדות ראשית והוחל בשמיעת הראיות, כאשר בין היתר נחקר השמאי מטעם התובעים והתובע מס' 2, משה זיבאלד.

6.         ביום 9.3.08 הגישה הועדה המקומית בקשה זו לתיקון כתב הגנתה, בכך שתוסף לו טענת התיישנות. בבקשה נטען כי בתאריך 16.2.06 פורסם פסק דין בע"א 5964/03 עזבון המנוח אדוארד ארידור ז"ל נ. עירית פתח תקוה (להלן "פס"ד ארידור"), שקבע כי חוק ההתיישנות חל לגבי פיצויי הפקעה וכי תקופת ההתיישנות לגבי תביעה לפיצויי הפקעה הינה 7 שנים. בעדותו של התובע מס' 2 הוא אמר כי ידע על ההפקעה עוד לפני שנת 1995 ולפיכך תביעת התובעים התיישנה.

לענין מועד העלאת הטענה נטען בבקשה כי ישיבת יום 26.12.07, בה העלה לראשונה את טענת ההתיישנות - היתה הישיבה העניינית הראשונה ורק בישיבה מיום 25.2.08 הובהר המועד בו התובע מס' 2 ידע על ההפקעה.

לטענת הועדה המקומית גישת בתי המשפט בכל הנוגע לתיקון כתבי טענות הינה ליברלית מאחר ותכליתו של התיקון לאפשר בירור מלא של השאלות שבאמת שנויות במחלקות וכי במקרה זה מדובר בתיקון שנולד במישור העקרוני עם פס"ד ארידור, כאשר ביהמ"ש העליון נדרש לראשונה לסוגיה זו וכאשר התיקון נולד לאור עדות התובע, שהודה בעובדה ששימשה יסוד לבקשת התיקון. עוד נטען ל"אינטרס הרשות" מול אינטרס הפרט - כאשר "כוחותיה ומשאביה של הועדה המקומית מצומצמים".

7.         התובעים טענו בתגובתם כי הם מתנגדים לבקשה שהוגשה "בשיהוי רב, בניגוד להוראות סעיף 3 לחוק ההתיישנות, בחוסר תום לב ותוך ניסיון לנצל לרעה הליכי משפט". לטענתם  על פס"ד ארידור תלוי ועומד דיון נוסף (דנ"א 1595/08), כאשר "עיקר הדיון התמקד בשאלה העיקרית באשר לתחולת חוק ההתיישנות, וספק אם יוכרע ענין מועד תחילת התקופה"). לעצם הבקשה טענו כי  הועדה המקומית לא טענה בכתב הגנתה כי התביעה התיישנה וגם את בקשת התיקון הגישה למעלה משנתיים לאחר שניתן פס"ד ארידור - כאשר על פי ההלכה טענת התיישנות יש לטעון במפורש "בהזדמנות הראשונה" - דבר שלא נעשה על ידי הועדה המקומית . לטענתם, מתן הזדמנות לועדה המקומית להעלות טענת התיישנות בשלב זה של הדיון - לאחר שכבר הסתיימו ראיות התובעים - עומדת בניגוד לרוחו ותכליתו של מוסד ההתיישנות. עוד טענו התובעים כי כל העובדות הרלבנטיות, המקימות, לכאורה, את טענת ההתיישנות, היו בידיעת הועדה המקומית עוד במועד הגשת כתב התביעה וכי עדותו של התובע לא השפיעה על יכולתה של הועדה המקומית לטעון להתיישנות התביעה. גם באשר לפס"ד ארידור טענו התובעים כי פרסומו אינו מעניק לועדה המקומית "הזדמנות ראשונה" חדשה - כאשר פסק הדין אינו יוצר דין חדש אלא מצהיר "על מה שהיה תמיד הדין".

8.         המינהל הותיר את ההכרעה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט וביקש כי במידה ויותר התיקון לועדה המקומית , יורשה גם המינהל לתקן את כתב הגנתו.

9.         הועדה המקומית הגישה תשובה לתגובת התובעים וטענה כי בקשתה הוגשה בהזדמנות הראשונה בה ידעה על התיישנות התביעה , דהיינו במועד עדותו של התובע , כאשר עד מועד זה ידעה רק את מועד ההפקעה ולא את המועד בו ידע התובע על ההפקעה.

10.        טענת היריבות בין הצדדים, שנטענה על ידי הועדה המקומית בכתב הגנתה - די בה כדי להביא לדחיית בקשתה.

בכתב התביעה המתוקן טענו התובעים כי התובעת מס' 1 רכשה את הזכויות המקרקעין בשנת 1972 וכי:

"התובע מס' 2 צורף בתביעה זו למען הזהירות, ועל מנת להניח דעתו של הנתבע מס' 2 באשר בשנת 1979 התקשר התובע מס' 2 בעיסקה עם התובעת לרכוש זכויותיה במקרקעין הנדונים, אולם עיסקה זו בוטלה, לאחר שהתובעת לא היתה יכולה לעמוד בהתחיייבויותיה להעביר המקרקעין על שם התובע מס' 2, מחמת שלא נרשמו זכויותיה בלשכת רישום המקרקעין".

בכתב ההגנה המתוקן טענה הועדה המקומית:

"כבר בתחילת הדברים תטען הנתבעת 1 כי יש למחוק את התובע 2 מכתב התביעה, וכי לא ניתן לצרף תובע רק על מנת "להניח את דעת הנתבע 2" (ככתוב בכתב התביעה). אם לטענת התובעים עצמם בוטלה העיסקה בין התובעת 1 לתובע 2, ברי כי אין לתובע 2 כל זכות במקרקעין בכל מקרה ואפילו לשיטת התובעים, ולפיכך, יש לדחות ולחילופין למחוק את תביעתו על הסף, תוך חיוב בהוצאות".

בנסיבות אלה - העובדה שהתובע מס' 2 ידע על ההפקעה עוד בשנת 1995 - אין בה כדי להקים טענת התיישנות, כאשר לגירסת הועדה המקומית בעל הזכויות במקרקעין - אם בכלל - היא התובעת מס' 1 בלבד. בכל מקרה - אין בעדותו של התובע מס' 2 כדי להיות "הודאת בעל דין" כלפי התובעת מס' 1 .

אפילו היה התובע מס' 2 תובע יחיד, בעל זכויות במקרקעין, ספק אם היה בכך כדי להועיל לועדה המקומית בטיעוניה. כפי שנקבע בע"א (ת"א) 30129/03 בן עמי יצחק נ. תדיראן מערכות אלקטרוניות בע"מ :

"שאלת ההזדמנות הראשונה מוכרעת על-פי מבחן אובייקטיבי. אכן, מושג "ההזדמנות הראשונה" - מעצם טיבו, אך גם לנוכח התכלית העומדת ביסוד סעיף 3 לחוק ההתיישנות וההטיה המובלעת בסעיף לעבר אינטרס התובע - אינו יכול לסבול פרשנות סובייקטיבית. לא הבנתו האישית של הנתבע בכל הנוגע לקיומה של "הזדמנות ראשונה" היא שקובעת, ובוודאי שלא קובע לעניין זה המועד שבו הובא הדבר לידיעתו של פרקליטו. המבחן הוא אובייקטיבי, דהיינו, השאלה הינה האם נסיבותיו של המקרה הן כאלו שבהן נתבע סביר היה צריך להעלות את טענת ההתיישנות באותו שלב. תשובה חיובית על שאלה זו הופכת את אותו שלב דיוני בו מצוי ההליך ל"הזדמנות הראשונה", ולאחריו שוב לא יוכל הנתבע להתגונן מפני התביעה בטענה זו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ