החלטה בתיק בשא 4404/07

1.       המבקש הגיש לבית-משפט זה בקשה לביטול פסק בורר (ת.א. 308/07). עילת הבקשה מבוססת על סעיף 24(9) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968. לטענת המבקש, פסק הבורר מנוגד לתקנת הציבור בשל כך שלמרות שקבע כי תניית אי התחרות בהסכם שבין הצדדים מהווה הסדר כובל/הגבל עסקי מצא שאין בכך כדי למנוע מן המשיב לתבוע פיצוי על בסיסה.

          המבקש ביקש לבטל את פסק הבורר ולקבוע כי הוא מנוגד לתקנת הציבור בכך שהוא פוגע הן בהוראות חוק ההגבלים העסקיים, תשמ"ח-1988 והן בזכות חופש העיסוק וחופש התחרות.

          בבקשה שלפני (בש"א 4404/07) עותר המבקש לצרף את רשות ההגבלים העסקיים כ "ידיד בית-המשפט".

2.       ביקשתי את תגובת המשיב לבקשה. המשיב הביע את התנגדותו לבקשה וביקש לדחותה תוך חיוב המבקש בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורך דין "בסכום ראוי נוכח קלישות הבקשה".

3.       המבקש טען כי יש לצרף את רשות ההגבלים העסקיים להליך כ "ידיד בית-המשפט" משום שלטענתו, בעניננו מדובר "סוגיה מהותית רבת חשיבות בתחום תקנת הציבור, חופש החוזים וחופש העיסוק אשר מטבע הדברים נוגעת היא לציבור הרחב ו/או לנושאים המנוגדים להוראותיו של חוק ההגבלים העסקיים, תשמ"ח-1988".  לטענתו, תרומתה ונסיונה הרב של הרשות להגבלים עסקיים בסוגיה עליה נסב הדיון "יתרמו להעמקת הדיון, הבהרתו ויעילותו באופן שאינו משתמע לשתי פנים (...)".

4.       ביום 29.4.07 הגיש המבקש "הודעה דחופה" שבה ציין כי שלח את כל המסמכים הרלבנטיים לרשות להגבלים עסקיים על מנת שזו תיתן את תגובתה באשר לצירופה המבוקש. על שום כך עתר המבקש לכך שביהמ"ש יתן את החלטתו בענין האמור לאחר שתהא בפניו תגובתה של הרשות האמורה.

5.       דיון

א.      לאחר עיון בטענות המבקש ובתגובת המשיב, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה.

ב.       בית-המשפט לא הורה לרשות להגבלים עסקיים ליתן את תגובתה לבקשה וממילא היא לא אמורה לעשות כן. בנסיבות אלה, ממילא אין כל סיבה להמתין עם מתן ההחלטה לתגובת הרשות (עד היום לא הוגשה כל תגובה מטעם הרשות).

ג.       בענייננו, מיוצגים שני הצדדים על ידי עורכי דין. כאשר כזה הוא המצב, הרי שבדרך כלל אין כל הצדקה לצירופו של " ידיד בית-המשפט" להליך.

          זאת ועוד, אינני סבור שניתן וראוי לצרף צד שלישי כלשהו להליך משפטי בעניינם של צדדים שאינם נוגעים אליו, מיוזמתו של אחד מאותם צדדים, "כידיד בית-המשפט". בדרך כלל יפנה הגורם המעוניין להצטרף להליך כידיד בית-המשפט ויבקש לצרפו ככזה להליך המתברר בפני בית-המשפט. לא שמעתי על סדר דין שעל פיו אחד מבעלי הדין יפנה לבית-המשפט ויבקש לצרף את הגורם השלישי כ "ידיד בית-המשפט", מיוזמתו של בעל הדין.

          אם בעל דין מעוניין לצרף גורם כלשהו כצד להליך, הרי שעליו לעשות כן על פי הוראות תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, והבקשה תידון על פי אותה תקנה ועל פי ההלכה הפסוקה שנפסקה בענינים מסוג זה.

ד.       כשלעצמי אני סבור שהזמנתה של הרשות להגבלים עסקיים, על ידי המבקש עצמו, ומיוזמתו, להגיב על הבקשה, יש בה משום הטרחתה של הרשות להגבלים עסקיים שלא לצורך. מאליו מובן שכאשר מונח על שולחנו של גורם כלשהו כתב טענות מפורט בלווית מסמכים שונים, והוא מוזמן להגיב עליו, הוא יאלץ לפנות לקבל את שירותיו של עורך דין, דבר הכרוך בהקצאת זמן ומשאבים. כאמור לעיל, בית-המשפט לא הזמין את הרשות להגבלים עסקיים ליתן את תגובתה לבקשה.

ה.      לכל היותר, יכול היה ב"כ המבקש להפנות את תשומת ליבה של הרשות להגבלים עסקיים לקיומו של ההליך הנדון כאן ולהזמינה לפנות לבית-המשפט, אם תרצה בכך, כדי לבקש להצטרף להליך מיוזמתה בשל חשיבות הענין (אם אמנם תחשוב שהענין חשוב). לא היה מקום לכך שב"כ המבקש יבקש את תגובתה של הרשות לבקשה בענין שאיננו נוגע אליה.

6.       אחרית דבר

          אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, אני מורה כדלקמן:

א.      אני דוחה את הבקשה.

ב.       המבקש ישלם למשיב הוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין בסך כולל של ----- ש"ח בתוספת מע"מ כחוק ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ג.       המזכירות תשלח העתק מהחלטה זו לב"כ הצדדים וכן לרשות להגבלים עסקיים.