אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 4330/08

החלטה בתיק בשא 4330/08

תאריך פרסום : 16/02/2009 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
4330-08,18654-04
05/05/2008
בפני השופט:
כבוד הנשיא אורי גורן

- נגד -
התובע:
עיריית עפולה ו- 34 אח'
עו"ד בלטר גוט אלוני ושות'
הנתבע:
מקורות חברת המים בע"מ
עו"ד נאמן בן ארצי ושות'
החלטה

לפניי בקשה להורות על קיום הליכי-בוררות בין המבקשות, רשויות מקומיות, לבין המשיבה, חברת מקורות מים בע"מ (להלן: "מקורות"), אשר עוכבו עד למתן הכרעה בהליך ערעורי המתנהל בין הצדדים בבית המשפט העליון, על-פי החלטתו של כבוד הרשם מיום 5/5/05.

הרקע לבקשה

1.        ביום 2/9/04 הוגשה בקשה מטעם המבקשות 1 - 7 למנות את עוה"ד עדי קפלן כבורר אשר יכריע בסכסוך שנתגלע ביניהן לבין מקורות. הסכסוך נסוב על חיוב הרשויות במשך השנים בגין "צריכה מעל הזכויות" ובשיעורי ריבית מעבר למותר על-פי חוק המים, תשי"ט - 1959 (להלן: "חוק המים") ותקנותיו. אותן מבקשות הסתמכו, בין היתר, על חוזי הספקת המים שנחתמו בין הרשויות לבין מקורות, שלפיהם ישוב חילוקי הדעות ייעשה באמצעות בוררות בפני נציב המים או מי שימונה על-ידו, כאשר לטענת המבקשות, נציב המים מנוע כיום מלשמש כבורר מחשש לניגוד עניינים, בהיות מקורות חברה ממשלתית. כן הסתמכו אותן מבקשות על הסכמת מקורות מיום 29/1/03 להעביר תביעה שהגישו המבקשות 33 - 35, המעלה שאלות דומות להכרעת הבורר עו"ד קפלן (ראו: בש"א 18654/04, נספח ד' לבקשה).

2.        בתגובתה לבקשה, הסכימה מקורות להפניית הסכסוך לבוררות בפני עו"ד קפלן, ובתנאי שקיומה יעוכב עד לאחר שבית המשפט העליון יכריע בשתי בקשות למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, שניתנה במסגרת בקשה להכיר בתביעה ייצוגית. עניינה של התביעה הייצוגית, בדרישת מחזיקי-מניות סוג ג' של מקורות לחייב את מדינת ישראל להציע להם לרכוש את מניותיהם, ודרישת מבקשי-מניות סוג ג' של מקורות לחייב אותה להקצות להם מניות, או לחילופין, להשיב להם את הסכומים ששילמו עבור המניות שאותן התחייבה מקורות להקצות ולא הקצתה. הבקשה לאישור התביעה הייצוגית התקבלה בחלקה, בכל הנוגע להשבת הכספים ששולמו על-ידי מבקשי המניות למקורות עבור מניות שלא הוקצו (ראו: החלטת כבוד השופט י' עדיאל מיום 28/1/04 בתא 2376/00, בש"א 3515/00 קיבוץ אורים - אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' מדינת ישראל (לא פורסם), נספח ו' לבקשה). מכאן הבקשות למתן רשות ערעור שהוגשו לבית המשפט העליון  (רע"א 3686/04 ורע"א 3338/04). בד בבד, הגישה מקורות לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו, שהתקבלה.

לטענת מקורות, התשלום שנגבה עבור הקצאת המניות הינו, למעשה, תשלום בגין  השקעות היסוד לסידור המערכת להספקת המים ובגין "זכויות מים", כאשר המניות משקפות את הזכויות להספקת המים, ותו לא. תשלומים אלו מוטלים מכוח סעיף 34 לחוק המים, והצגתם כתשלומים עבור הקצאת מניות נעשתה, לטענת מקורות, "לצורך נוחות רישומית בלבד". מקורות הסבירה, כי ההשתתפות בהשקעות יסוד היא חד-פעמית ומקנה לצרכן את הזכות לצרוך מידי שנה את כמות המים בגינה השתתף בהשקעות היסוד. אם הצרכן חרג בצריכה השנתית מכמות מים זו, חובה עליו לרכוש השתתפות בכמות נוספת על-מנת להשלים את החסר, דהיינו - ההפרש בין כמות המים בגינה השתתף הצרכן בהשקעות היסוד לבין כמות המים הנוספת שנצרכה על-ידו. אם לא עשה כן, מחוייב הצרכן בתשלום הקרוי "תשלום בגין צריכה מעל הזכויות" וזאת, כאמור, על-פי סעיף 34 לחוק המים. טענות אלו של מקורות נדחו על-ידי בית המשפט המחוזי, אשר קבע כי מדובר בהתחייבות להקצאת מניות ולא בתשלומים עבור זכויות מים, וכי מקורות נעדרת סמכות להטיל תשלומים אלו לפי סעיף 34 לחוק המים. מקורות מערערת על הקביעות הללו במסגרת בקשת רשות הערעור שהגישה לבית המשפט העליון. לטענת מקורות, הסוגייה שאותה מבוקש להביא בפני הבורר - האם חיוב המבקשות בתשלום הנגבה בגין צריכה מעבר לזכויות נעשה על-פי דין - קשורה בקשר הדוק להכרעת בית המשפט העליון בשאלה האם מוסמכת מקורות על-פי סעיף 34 לחוק המים לגבות את התשלום האמור, וזאת במסגרת בקשות רשות הערעור שבפניו. אשר-על-כן, עתרה מקורות לעיכוב הליכי הבוררות מכוח הכלל של "עניין תלוי ועומד" (lis pendes)   (ראו: תגובת מקורות לבש"א 18654/04, נספח ז' לבקשה).


3.              ביום 5/5/05 הורה כבוד הרשם כדלקמן:

"בכל נסיבות הענין נראה לי כי משעומד ב"כ הרשויות להגיש את תשובתו לביהמ"ש העליון ויש להניח שההליכים שם יתקדמו במהירות הראויה, והואיל והרושם שנוצר הוא כי הסכסוך הוא סכסוך אחד ואף ב"כ הרשויות המקומיות הצביע על הקשר שבין הדברים (ראה סע' 6 וסע' 18.6 לבקשתו), אין מקום בשלב זה להתחיל בהליכים לפני הבורר, ואלה יעוכבו עד למתן הכרעה בסכסוך שבביהמ"ש העליון. מובן שאם ההכרעה תתעכב, יהיה ב"כ הרשויות המקומיות רשאי לעתור לשינוי ההחלטה" (ראו: נספח א' לבקשה).

ערעור על ההחלטה נדחה על-ידי השופטת ש' דותן ביום 19/2/06 (ראו: ע"א 2158/05, נספח ה' לבקשה).

טענות המבקשות

4.         על-פי הנטען בבקשה שבכאן, לאחרונה התגלה למבקשות, כי בטרם עתרה מקורות  לעיכוב הליכי הבוררות בפני עוה"ד קפלן, החלה לנהל בוררות בפני עוה"ד ד"ר יורם טרובוביץ מול עיריית פתח-תקווה ורשויות נוספות בעניין חיובים בגין "צריכה מעל הזכויות", שהוא גם נושא הבוררות שבין המבקשות לבין מקורות. בהסכמת הצדדים, הופסק הליך הבוררות וביום 31/8/06 הוגשה תביעה זהה לבית-משפט זה למתן סעד הצהרתי, לפיו אין כל עיגון חוקי לתשלומים אלה ולפיכך, מקורות חייבת בהשבתם (ראו: כתב התביעה בת"א 2074/06, נספח ח' לבקשה). עוד טוענות המבקשות, כי בשני ההליכים העלתה מקורות טענות סותרות; בבקשה לעיכוב הליכי הבוררות טענה מקורות, כי הסוגייה הניצבת בפני בית המשפט העליון קשורה בקשר הדוק לסוגייה נושא הבוררות, ואילו בכתב ההגנה, שהגישה מקורות במסגרת התביעה הנ"ל, טענה כי להליך בבית המשפט העליון אין כל רלוונטיות לסוגייה הנידונה בה (כתב ההגנה מצורף כנספח ט' לבקשה). משכך, לשיטת המבקשות, מקורות מנועה ומושתקת מלטעון לעיכוב הליכי הבוררות, על-פי ההלכה הפסוקה בדבר השתק שיפוטי. כמו-כן, טוענות המבקשות, כי התנהלות זו של מקורות לוקה בחוסר תום-לב ומנוגדת לכללי המינהל הציבורי החלים עליה כחברה ממשלתית הממלאת תפקיד ציבורי.

5.         לחילופין, טוענות המבקשות, כי הליכי הבוררות מעוכבים זמן רב מדי - למעלה משנתיים וחצי - ודי בכך כדי להביא לחידושם לאלתר. לטענת המבקשות, הנחת היסוד במתן החלטת העיכוב הייתה, כי ההליכים בבית המשפט העליון יתקדמו במהירות הראוייה, אולם בפועל, לא הייתה כל התקדמות. הצדדים לתביעה הייצוגית מנהלים ביניהם משא ומתן, מפעם לפעם פונים הם לבית המשפט העליון בהודעות עדכון מוסכמות, ובהתאם, מוארך המועד להגשת התגובה לבקשת רשות הערעור שהגישה מקורות (ראו: נספחים יא' - יב' לבקשה). המבקשות סבורות, כי אף אם יצלח המשא ומתן בין הצדדים לתביעה הייצוגית, לא יתייתר הצורך לקיים דיון לגופן של הטענות שהן מעלות נגד מקורות ולהכריע בשאלות נושא הבוררות. המשך עיכוב ההליכים יביא לכך שהדיון בבוררות יחל רק בעוד שנים ארוכות, על כל המגבלות הכרוכות בכך, לרבות הבאת הראיות והעדים, בשים לב לכך שביסוד תביעת המבקשות חיובים כספיים משנת 1994 ואילך. המבקשות מטעימות, כי מוקנית להן זכות לגיטימית שתביעתן תישמע ועיכוב ההליכים מהווה פגיעה בלתי-סבירה בה.

6.         בנוסף לכך, עותרות המבקשות להורות על החזר הוצאות משפט בסכום כולל של כ- 9,000 ש"ח, אשר שולמו על-ידן לצורך הגשת הערעור על החלטת העיכוב, שכן, לטענתן, אלמלא התנהגותה חסרת תום הלב של מקורות והעלמת העובדות מצדה, לא היו מושתות ההוצאות האמורות על המבקשות.

תגובת מקורות

7.         מחד-גיסא, מסכימה מקורות לחידוש ההליכים בתיק ולהחזר הוצאות המשפט שנפסקו לטובתה בערעור על החלטת העיכוב. מאידך-גיסא, טוענת מקורות, כי לנוכח עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, כפי שהוצגה במכתב מיום 13/11/05 מאת עו"ד יעל מימון, הממונה על עניינים אזרחיים בפרקליטות המדינה, לפיה נדרשה הסכמת היועץ המשפטי לממשלה לקיום הבוררות, וממילא, נושא הסכסוך אינו מתאים לבירור בבוררות, אין מנוס מבירור התביעה בפני בית המשפט ולא בבוררות. עמדה זו של היועץ המשפטי לממשלה, טוענת מקורות, עולה בקנה אחד עם הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מספר 6.1000 מיום 15/3/03, בדבר דרישות נגד המדינה בטרם הגשת תביעה לבית המשפט, ועם הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מספר 6.1204 מיום 14/9/03, בדבר העברת סכסוך שהמדינה צד לו לבוררות (נספחים ב1 - ב2 לתגובה). לאור עמדתו הנחרצת של היועץ המשפטי לממשלה, כאמור, סבורה מקורות כי סדרי-מינהל תקינים מחייבים אותה לעמוד על בירור התביעה בבית-משפט ולא בבוררות.

8.         עוד טוענת מקורות, כי לאור האמור במכתבו הנ"ל של היועץ המשפטי לממשלה, ברי כי המדינה היא צד הכרחי וחיוני לבירור הסכסוך, מאחר שבסופו היא עלולה להיות מחוייבת בתשלום סכומים גבוהים. מכיוון שהמדינה אינה מנהלת את סכסוכיה בבוררות, ובהיעדר כל הסדר עמה לגבי מעורבותה בהליך והשתתפותה בחיובים הכספיים בגין התביעה, ככל שיהיו כאלה, מן הראוי להימנע מפיצול הדיון על-ידי העברת הסכסוך כולו להכרעת בית המשפט. בנוסף טוענת מקורות, כי הסכסוך מעלה שאלות בעלות חשיבות ציבורית והשלכות כלליות שדינן להתברר בבית המשפט. התשלומים "מעל הזכויות", שמידת חוקיותם היא נושא הסכסוך דנן, מצטברים לכדי סכומים נכבדים ביותר, וסוגיית השבת כספים, שלכאורה גבתה הרשות שלא כדין, הינה קשה ומורכבת. לטענת מקורות, טרם ניתן לסוגייה זו מענה כולל בפסיקת בתי המשפט, והיא בעלת השלכה ציבורית רחבה ומשמעותית מבחינה כלכלית תקציבית. עוד מציינת מקורות, כי בשיחות שקויימו עם באי-כוח המבקשות נמסר, כי בכוונתם לבקש לצרף רשויות נוספות לתיק, וברור הוא, לאור עמדת היועץ המשפטי לממשלה, כי מקורות לא תוכל עוד להסכים להעברת התביעות לבוררות. לפיכך, על-מנת להימנע ממצב של התדיינות כפולה, שעלולה להביא להוצאות כספיות מיותרות ואף להכרעות סותרות, סבורה מקורות כי יש להעביר את בירור התביעה של המבקשות לבית-משפט.

9.         לבסוף מקורות מדגישה, כי הסכמתה לבוררות ניתנה בעבר לפנים משורת הדין, בנסיבות מיוחדות וביחס לתובעות אחדות. אלא שלאורך השנים הצטרפו תובעים נוספים, והצטרפותם מעידה על-כך שלא מדובר בסכסוך ספציפי בין מקורות לבין צרכן מסויים, כפי שהתכוונו הצדדים בסעיף הבוררות שבהסכמים להספקת המים, כי אם בשאלה רחבה ועקרונית המצריכה בירור בערכאות. מקורות אף מציינת, כי משנת 2003 לא נעשה דבר על-מנת להתחיל את הבוררות, ואף לא הוגשו כתבי-טענות לבורר, בתחילה בשל חוסר פעילות מצד המבקשות, ובהמשך בשל עיכוב ההליכים לבקשת מקורות.

תשובת המבקשות

10.        המבקשות מטעימות, כי את תביעתן המקורית נגד מקורות הן הגישו לבית-משפט, ואילו מקורות היא זו שטענה לקיומו של הסכם בוררות במסגרת הסכמי הספקת המים. המבקשות מתרעמות על-כך שלמרות שהוסכם בין הצדדים כי התביעה תתברר בבוררות בפני הבורר עו"ד קפלן, ולאחר שניתנו שלוש החלטות שיפוטיות הקובעות כי הסכסוך שבין הצדדים יוכרע בבוררות וחלפו למעלה משלוש שנים, חוזרת בה מקורות מדרישתה לבוררות. נוכח התנהלות זו של מקורות, עותרות המבקשות לבטל את ההחלטה על עיכוב ההליכים ולהורות על השבת סכום ההוצאות ששילמו המבקשות בגין הליך זה, בהתאם להודאתה ולהסכמתה של מקורות.

11.        יתרה מכך, לטענת המבקשות, קיים מעשה בית-דין בסוגיית זהות הגורם המוסמך לדון בסכסוך שבין הצדדים. המבקשות טוענות, כי מקורות מנועה ומושתקת מלהעלות בשלב הנוכחי כל טענה כנגד ניהול הבוררות, שהרי ממועד קבלת מכתבו של היועץ המשפטי לממשלה ועד היום לא פנתה בבקשה להעביר את הסכסוך מבוררות לבית-משפט. המבקשות טוענות עוד, כי אין רלוונטיות להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, העוסקות בתביעות נגד המדינה, במקום בו המדינה אינה צד לסכסוך הנדון. המבקשות אף מפנות בהקשר זה להנחיית היועץ המשפטי לממשלה  מספר 6.1202 מיום 16/3/03, בדבר ישוב סכסוכים בעניינים אזרחיים, בין חברה ממשלתית לבין גוף ממשלתי אחר, ולהנחיית היועץ המשפטי לממשלה מספר 6.1200 מיום 3/6/03, בדבר התדיינות בין המדינה לבין רשויות מקומיות, שלפיהן  מן הראוי להימנע מהגעה לערכאות משפטיות (ראו: נספחים ב' ו- ג' לתשובת המבקשות). בסופו של דבר, לגישת  המבקשות, המדובר בסכסוך כספי-חוזי בין צרכן לספק מים, בשאלות עסקיות גרידא, ולא בשאלות ציבוריות בעלות השלכות כלליות, כטענת מקורות.

דיון והכרעה

12.        אחרי שנבדקו טענות הצדדים, השתכנעתי, כי אכן מקומו של הסכסוך בהליך משפטי "רגיל" בבית-משפט ולא בהליך בוררות, ועל-כן, אין להורות על חידוש הליך הבוררות, שממילא טרם החל.

בעניין זה מקובלת עליי עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה במכתב מיום 13/11/05, בנוגע להליכים שבהם תוקפים צרכני-מקורות את זכותה לגבות תשלומים בגין "זכויות" ו"מעבר לזכויות" (המכתב מצורף כנספח א' לתגובה). עמדה זו מתיישבת עם המדיניות הכללית והמוצהרת של המדינה, להמעיט בפתרון סכסוכים של רשויותיה וגופיה בבוררות בפני בורר חיצוני. על-כך עמדה השופטת א' פרוקצ'יה, כשקבעה: 

"...השתתפות המדינה בהליכי בוררות כחלופה לדיון משפטי בערכאה שיפוטית הוא ענין חריג, המותנה באישור מיוחד של היועץ המשפטי לממשלה. הטעמים לכך מעוגנים בתפיסת מדיניות שעניינה דאגה לטובת הציבור, להבדיל מרצון אדם פרטי לסכל הליכי בוררות אף שהסכים לה בעבר. בלא צורך לנקוט עמדה ערכית ביחס לטיבה של המדיניות המסייגת את נכונות המדינה להסכים להליכי בוררות, שיקולי מדיניות אלה מובנים בהשקפה כי הכרעה בעניינם של כספי ציבור ורכוש הכלל ראוי שתתקבל במסגרת משפטית הכבולה לדין המהותי, לדיני הראיות ולסדר הדין וחשופה לערעור. בשל ההקפדה היתירה על נכסי ציבור המוחזקים בידי המדינה בנאמנות, יש להימנע, כך להשקפת המדינה, מלהכריע בהם במסגרת המקנה שיקול דעת רחב לבורר, ומקטינה את יכולת ההשגה על החלטותיו. בנסיבות הענין, שיקול זה משקף מדיניות שבאינטרס ציבורי הנוגד את האינטרס הציבורי האחר המבקש לשמר ולהגן על מוסד הבוררות כמערך הכרעה יעיל בין שני צדדים פרטיים. לאינטרס הציבורי המיוצג על ידי המדינה והעוסק בשאלת כפיפותה היא לבוררות יש לייחס משקל נכבד בשיקולי מאזן הנוחות " (ראו: רע"א 5114/05 מינהל מקרקעי ישראל נ' חאן מנולי בע"מ, פדאור 05 (20) 135 (2005); וכן ראו: רע"א 1877/04 באמונה חברה לניהול נאמנות והקדשות בע"מ נ' הנהלת בתי הדין הרבניים - מדינת ישראל, פדאור לא פורסם 05 (14) 890 (2005)).

טעמים אלו יפים גם לענייננו, והם הובאו על-ידי היועץ המשפטי לממשלה במכתבו הנ"ל:

"...לנושא האמור עשויות להיות השלכות משמעותיות על המדינה, לנוכח תמיכות שהיא מעבירה למקורות על-פי הסכמים איתה. כן עשויים להיות לו השלכות על כלל ציבור צרכני המים. לפיכך, ראוי שתקבלו הסכמת היועץ המשפטי לממשלה בטרם תפנו לבוררות. יתירה מכך, אנו סבורים כי הנושא בכללו אינו הולם הכרעה בבוררות, מאחר והמדובר בסוגיה ציבורית חשובה, המעלה שאלות מורכבות מתחום המשפט הציבורי, הן לעניין עצם ההסדרה של אספקת המים על ידי מקורות ודרכי המימון שלה, שהיא בעלת מעמד ציבורי כרשות המים הארצית, והן לעניין שאלות הנוגעות לתביעת השבה של תקציבי עתק כנגד רשות האחראית לאספקת מוצר חיוני (מים) על התשתיות הכרוכות בו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ