אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 4264/07

החלטה בתיק בשא 4264/07

תאריך פרסום : 07/09/2009 | גרסת הדפסה
בש"א
בית משפט השלום באר שבע
4264-07
27/02/2008
בפני השופט:
גדליה טהר-לב

- נגד -
התובע:
איצחייק אליהו
הנתבע:
1. בלאס דוד
2. מדינת ישראל - משטרת ישראל

עו"ד י. חמו מפרקליטות מחוז דרום-אזרחי
החלטה

1.         ביום 30.01.08 הוגשה בקשת הביניים של המשיבה 2 לסלק את הבקשה נשוא בש"א 4264/07 למתן צו למניעת הטרדה מאיימת נגדה על הסף. המזכירות לא פתחה בש"א נפרדת, בה המבקשת לסלק את ההליך העקרי על הסף היא המדינה. לכן, בדוני עתה בבקשת הסילוק על הסף אוסיף לכנות את המדינה, אשר מבקשת לסלק את ההליך העקרי נגדה על הסף, "המשיבה 2" ואת מר אצחייק, שהשיב לבקשת הסילוק על הסף, "המבקש" בהתאם לכינויים בהליך העקרי. בנוסף, היות ובעת הגשת הבקשה לסלק את ההליך העקרי על הסף טרם הונח בפני המשיבה 2 תצהירו המשלים של המבקש, אשר במקרה הוגש באותו היום, בו הוגשה הבקשה לסלק על הסף, ואשר הרשות להגישו ניתנה (בדיעבד) למחרת היום, הרי אדון בבקשת הסילוק על הסף על פי הבקשה המקורית למתן צו למניעת הטרדה מאיימת (הנתמך בתצהיר המקורי), בקשת המשיבה 2 לסלק את ההליך העקרי על הסף ותגובתו של המבקש לבקשת הסילוק על הסף. ראוי להדגיש, כי בעת מתן הרשות להגיש את תצהירו הנוסף של המבקש ציינתי, שהרשות ניתנת בלא להתייחס לרלוונטיות חלקים מן התצהיר.

2.         בבקשתו להוציא צו למניעת הטרדה מאיימת נגד משטרת ישראל מלין המבקש על שני נושאים: ראשית על זאת, שלטענתו, המשיבה 2 נוהגת איפה ואיפה בכך, שאינה חוקרת את תלונותיו נגד המשיב 1 וכן חוקרת את תלונות המשיב 1 כנגדו. במסגרת טענתו זו מלין המבקש על זאת, שהמשיבה 2 ניגשת לביתו בליווי המשיב 1 כתוצאה מתלונות המשיב 1כנגדו, ועל זאת, שהמשיבה 2 לא ראתה לנכון לבדוק את המבקש בפוליגרף בהתאם לבקשתו שלו. שנית, מלין המבקש על זאת, שנחקר במשטרת אופקים, כאשר המדובר בתלונות, הנוגעות לו ולשכנו, המשיב 1, שמתגוררים בבאר-שבע. המשיבה 2 הסבירה בבקשתה לסילוק על הסף, שחקירתו של המבקש באופקים נובעת מזאת, שלמבקש אח, המשרת כחוקר בתחנת באר-שבע למשטרת ישראל.

3.         בבקשתה לדחות את הבקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת נגדה על הסף טוענת המדינה, כי הסמכות העניינית להעביר את התנהלות משטרת ישראל כלפי המבקש תחת שבט ביקורתו נתונה לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. זאת, לפי הטענה, בתאם לסעיף 15 (ד) לחוק יסוד: השפיטה. לא זאת אף זאת. לפי טענת המדינה, מטרת חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב - 2001 (להלן, "חוק מניעת הטרדה מאיימת") היא לדון ביחסים בין פרטים ואינה נוגעת למשפט הציבורי. הראיה, כך נטען, הוא שלפי סעיף 1 לחוק מניעת הטרדה מאיימת, מטרת החוק הנ"ל היא "להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו בידי אדם אחר", ואילו לפי סעיף 4 לחוק הפרשנות, תשמ"א - 1981 "אדם" כולל חבר בני אדם בין שהוא תאגיד ובין שאינו תאגיד, אך המדינה אינה בגדר חבר בני אדם, אלא ישות, המוגדרת במשפט הבינלאומי פומבי ובמשפט הציבורי. בנוסף, נטען, שחוק מניעת הטרדה מאיימת נועד להרחיב את ההגנה שבחוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א - 1981, המגן על בני משפחה במובן הרחב מפני הטרדתם בידי בני משפחה אחרים. לאחר חקיקת חוק מניעת הטרדה מאיימת, הגנה זו סוככת גם על אנשים, שאינם נמנים על המשפחה במובנה הרחב. ברם, אין תכלית חוק מניעת הטרדה מאיימת לפגוע בסמכויות המשטרה, בין היתר, על פי סעיף 3 לפקודת המשטרה "במניעת עבירות וגילוין, בתפיסת עבריינים ובתביעתם לדין...ובקיום הסדר הציבורי..."

4.         בתגובה לבקשה לסילוק על הסף טוען המבקש, כי גם אילו צדקה המדינה בטענתה, שהסמכות העניינית לבית המשפט הגבוה לצדק, אין מקום לדחות את הבקשה נגד המשיבה 2 על הסף, שהרי, לפי הטענה, הדבר יקים מעשה בית דין בין המבקש למשיבה 2, אשר ימנע כל דיון ביניהם גם בבית המשפט העליון. גם נטען על ידי המבקש, שאין לסלק את בקשתו נגד המדינה על הסף מקום, שאת הפגם בבקשה ניתן לרפא בתיקון בקשתו. והרי, כך נטען, ניתן לתקן את הבקשה על ידי הוספת שמות השוטרים הרלוונטיים, באמצעותם המשטרה ביצעה הטרדה מאיימת כלפיו. עוד טוען המבקש, שלפי סעיף 2 לחוק מניעת הטרדה מאיימת, הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם "ביד אחר". פירושו של "אחר", לפי המבקש, אינו מצומצם לבני אנוש. מכל מקום, לטענת המבקש, גם אם תתקבל הטענה, שהמטריד בהטרדה מאיימת חייב להיות "אדם", גם המדינה היא בגדר "אדם" לצורך פרשנות חוקים מסוימים. לדוגמא, לטענת המבקש, ניתן להחיל את סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט, המאפשרת "לכוף אדם בקנס או במאסר", על המדינה.  עוד טוען המבקש, שהיות ובפרשנות, הנוגעת לזכויות יסוד, קא עסקינן, ראוי לפרש את חוק מניעת הטרדה מאיימת באופן המגן על הפרט מפני המנגנון הדורסני של המדינה, כלשון המבקש. עוד מבהיר המבקש, שאין רצונו למנוע מהמשטרה לחקור את תלונותיו של המשיב 1, אלא שכל רצונו הוא, שתבצע המשיבה 2 את תפקידה כדין ולא באופן חד צדדי ומגמתי לטובת המשיב 1 וכנגדו הוא.

5.         ניתן לנתח את בקשתו של המבקש באספקלריה של הסמכות העניינית, לאמור, לפי שאלת זהות בית המשפט, אליו הוגשה הבקשה. ניתן גם לנתח את בקשתו, לפי שאלת זהות בעלי הדין, או, ליתר דיוק, לפי השאלה, אם המדינה היא "אדם" לצורך הביצוע של הטרדה מאיימת. ואולם, מהות טענת המדינה, שקיימת מחלוקת בין המבקש למשטרה במישור המשפט הציבורי, כשחוק מניעת הטרדה מאיימת דן בסכסוכים במישור המשפט הפרטי, היא, שלמבקש אין עילה בהטרדה מאיימת כנגד המשיבה 2. כך גם משמעות טענת המדינה, שכל נגיעתה לסכסוך בין המבקש למשיב 1 מצטמצמת לחובתה לשמור על הסדר הציבורי, היא, שלמבקש אין עילה בהטרדה מאיימת כנגד המדינה. אכן, נשאלת השאלה, בהנחה, שהמבקש יוכיח את טענתו, שהמשטרה נוהגת איפה ואיפה, כשאינה חוקרת  את תלונותיו כנגד המשיב 1, למרות שכן חוקרת את תלונות המשיב 1 נגדו, האם מחדל זה של המשטרה מהווה הטרדה מאיימת. התשובה המתבקשת היא לאו מוחלט.

            במבוא לדברי ההסבר להצעת חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"א - 2001 נכתב: "המושג "הטרדה מאיימת", או במקורו בשפה האנגלית "STALKING", מתייחס לדפוסי התנהגות הכוללים הטרדה ואיומים מסוגים שונים, אשר פוגעים בשלוות חייו, בפרטיותו או בגופו של אדם ועל פי ניסיון החיים המצטבר, מקימים גם חשש לפגיעה בגופו או בחייו של האדם המוטרד" (הצעת חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"א - 2001 ה"ח 3028). ודוק: המשמעות של "STALKING" היא אותה ההתנהגות, הקשורה לטורפים, אשר עוקבים בהסתר אחר הטרף. בענייננו מה בין טרונייתו של המבקש כלפי משטרת ישראל לבין ה-"STALKING"?

            ואולם, גם אם נניח, שההגנה הפרושה על המוטרד בחוק מניעת הטרדה מאיימת רחבה מן ההגנה מפני ה-STALKING, קרי ההטרדה המאיימת, אשר מזכירה את ציד הטרף, אין השוויון החקירתי - חשוב ככל שיהיה - ערך מוגן בחוק מניעת הטרדה מאיימת. הרי, בסעיף 1 לחוק הנ"ל נקבע: "מטרת חוק זה היא להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו..." המחדל החקירתי של המשטרה הנטען בבקשה אינו בגדר החדירה לפרטיות המבקש או הפגיעה בחירותו או בגופו. המחדל החקירתי הנטען הוא, לכל היותר, מקור אכזבה למבקש, המצפה, שהמשטרה, האמונה על חקירה צודקת, אכן תבצע חקירה צודקת, שתביא למשפט צדק. אכזבה זו, שללא ספק מטרידה את המבקש, אינה בגדר פגיעה בשלוות חייו. למה הדבר דומה? אדם, המאוכזב ממדיניות הממשלה, כגון בחלוקתה את משאבי המדינה בין תושביה, יכול ואינו יודע מנוח משום כובד מצפונו. ברם, תגובתו זו של חוסר שלווה שונה לחלוטין משלוות החיים, שהיא הערך המוגן על ידי חוק מניעת הטרדה מאיימת. אותה שלוות חיים צריכה להיות שווה משקל לשלוות החיים של קרבן ה-STALKING, שמוצא את עצמו מטרה לטורף. ללמדך, כי גם בהנחה, שתצלח דרכו של המבקש להוכיח את מחדלי החקירה של המשטרה הנטענים, אין קמה בעניינו עילה בהטרדה מאיימת כנגד המשיבה 1. על כן, בהעדר עילה על פי חוק מניעת הטרדה מאיימת כנגד משטרת ישראל, דין בקשתו של מר איצחייק נגדה בבש"א 4264/07 להידחות על הסף.

            בגין בקשת הביניים לסילוק על הסף, הריני מחייב את אליהו איצחייק לשלם למדינת ישראל (המשיבה 2) הוצאות משפט ושכר-טרחת עורך-דין בסכום כולל בסך 2,000 ש"ח, שישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

            המזכירות תמציא עותק מהחלטתי זו למבקש ולמשיבה 2.

            כמו כן, המזכירות תזמין את המבקש, מר איצחייק, ואת המשיב 1 לישיבה, שתתקיים ביום 6.2.08 בשעה 14:30.  זאת במסירה על ידי פקיד בית המשפט.

ניתן היום כ"א ב אדר א, תשס"ח (27 בפברואר 2008) בהעדר הצדדים

ג. טהר-לב, שופט

זיוה ע.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ