החלטה בתיק בשא 426/06

השופטת נילי ארד

1.         לפנינו בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים (השופטת אורנית אגסי ונציגי ציבור מר ברזילי ומר גור; עב 2011/01), בו נקבע כי על המבקשת לשלם למשיב סכומי כסף שונים המגיעים לו על תקופת עבודתו אצלה וסיומה.

2.         המשיב הועסק אצל המבקשת כחשמלאי רכב וטכנאי מזגנים, החל מחודש מאי 1998 ועד לחודש אפריל 2001, עת פוטר מעבודתו ולא ששילמו לו פיצויי פיטורים. בבית הדין האזורי בירושלים התבררה תביעה שהגיש המשיב נגד המבקשת לתשלום פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, פדיון דמי הבראה ופדיון חופשה, נסיעות, קופת גמל ופיצוי בגין עוגמת נפש ופגיעה במוניטין. בכתב ההגנה טענה המבקשת כי המשיב פוטר בשל עבירות משמעת בכך שביצע את עבודתו ברשלנות, ביצע עבודות פרטיות במסגרת שעות העבודה, מבלי לקבל רשות מבעל המוסך, איחר לעבודה ועוד בעיות משמעת קשות שחזרו ונשנו. בנסיבות אלה, כך טענה המבקשת, היא נאלצה לפטר את המשיב ללא תשלום פיצויי פיטורים. לכן, השאלה המרכזית אשר עמדה לדיון בבית הדין האזורי היתה נסיבות פיטוריו של המשיב לעניין זכאותו לפיצויי פיטורים.

3.         בית הדין האזורי קיבל את תביעת המשיב בחלקה. בית הדין האזורי קבע כי אף אם היה במעשיו של המשיב כדי לשבש את הניהול התקין של מקום העבודה, הרי שאין להגדיר את מעשיו כהפרת משמעת חמורה. כפועל יוצא מכך, הגיע בית הדין למסקנה כי שלילת פיצויי פיטורים מהמשיב היתה שלא כדין ועל כן חייב את המבקשת לשלם לו פיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת. בנוסף חייב בית הדין את המבקשת לשלם למשיב דמי הבראה לכל תקופת העסקתו וכן הפרשות לקופת גמל. תביעתו של המשיב לפדיון דמי חופשה ולהחזר הוצאות נסיעה נדחו. בנוסף, קבע בית הדין כי המשיב לא הוכיח את תביעתו לתשלום עבור שעות נוספות ועל כן תביעתו בגין רכיב זה נדחתה כמו גם תביעה לפיצוי בגין עוגמת נפש ופגיעה במוניטין. בית הדין החליט שלאור עדותו של מנהל המבקשת ממנה עולה כי סבר בתום לב כי יש לראות בהתנהגות המשיב משום עילה לפיטורים ללא פיצויי פיטורים ולאור נסיבות אחרות, אין מקום להשית פיצויי הלנת פיצויי פיטורים בשיעור מלא, אלא להפחיתם לשיעור הפרשי הצמדה וריבית מיום הפיטורים (אפריל 2001) ועד למועד הדיון המוקדם (ספטמבר 2002). בנוסף, חייב בית הדין את המבקשת לשלם למשיב הוצאות משפט בסכום של 7,000 ש"ח.

4.         המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין ובד בבד הגישה לבית הדין האזורי בקשה לעיכוב ביצועו. בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 14.5.06, ומכאן הבקשה לעיכוב ביצוע שלפנינו.  

5.         במסגרת בקשתה טענה המבקשת, כי סיכוייה להיפרע מן המשיב במקרה בו יתקבל ערעורה הינם קלושים. זאת, בהתחשב בכך שהמשיב כיום אינו עובד בעבודה קבועה וקיים סיכון ממשי שהמבקשת לא תוכל לגבות ממנו סכום הנפסק על פי פסק הדין של בית הדין האזורי של 72,499.65 ש"ח בכלל ובתשלום אחד בפרט, במידה ויתקבל הערעור. עוד עמדה המבקשת בהרחבה על נימוקים שונים אשר יש בהם, לטענתה, להצביע על כך שטובים סיכוייה לזכות בערעור שהגישה, לפחות באופן חלקי. עוד טענה המבקשת כי למשיב לא יגרם כל נזק אם יינתן הסעד המבוקש, שכן היא הינה חברה מבוססת ואין חשש שהסכום הפסוק לא ישולם למשיב לאחר הערעור. לחלופין, מבקשת המבקשת להורות על הפקדת הכספים שנפסקו בחשבון נאמנות על שם באי כוח הצדדים. לחילופי חילופין, מבקשת המבקשת לחייב את המשיב בהמצאת ערובה להבטחת החזרת הסכום באם תזכה בערעור.

6.         בתגובה לבקשה ציין המשיב, כי קלושים סיכויי המבקשת בערעור, נוכח קביעותיו העובדתיות של בית הדין, וכי טענת המבקשת לפיה יקשה עליה להיפרע מהמשיב אם יתקבל ערעורה, סתמית. כן טען המשיב כי למעלה מארבע שנים ממשיכה המבקשת להלין את כספיו בחוסר תום לב. משכך, לא השכילה המבקשת להצביע על טעם כלשהו לעיכוב ביצוע פסק הדין.

הכרעה

7.         הלכה פסוקה היא כי מי שזכה בדינו, זכאי לממש את פרי זכייתו, ועיכוב ביצועו של פסק דין הוא בבחינת החריג, במיוחד כן כשהמדובר בחיוב כספי. הסעד של עיכוב ביצוע פסק דין יינתן בכפוף לכך שיתקיימו שני תנאים מצטברים אלה: האחד, סיכויי הערעור להתקבל אינם משוללי יסוד והשני, שהנזק היחסי שייגרם למבקש מאי היענות לבקשה גדול מן הנזק הצפוי למשיב אם יעוכב הביצוע והערעור בסופו של עניין יידחה (ראו: ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל (נ.י.ב) שווק מוצרים והפצתם בע"מ ואח', פ"ד נב(4), 178, 181). יתר על כן, חשש בלבד שמעלה המבקש ביחס למצבו הקשה של המשיב מבחינה כלכלית - אין בו כדי לעכב ביצועו של פסק דין (ראו ב"ש 978/84 שיכון עובדים בע"מ נ' דבורה ושמעון מלובנציק, פ"ד לח(4), 572 וגם ע"א 7221/01 י.ג.רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל (נ.י.ב) שווק מוצרים והפצתם, פ"ד נו(4) 178).

8.       במקרה הנדון יש מקום לתת תוקף לכלל בדבר הזכות ליהנות מפירות הזכיה מכח פסק דין ולו באופן חלקי, כפי שקבע בית הדין האזורי. עם זאת, על מנת להבטיח את סיכויה של המבקשת להיפרע מהמשיב אם יתקבל הערעור, הסכום ישולם למשיב בכפוף להפקדת ערובה להנחת דעתה של רשמת בית דין זה. ככל שהמשיב יודיע כי אין באפשרותו להפקיד את הערובה, תפקיד המבקשת את הסכום הפסוק בקופת בית דין זה תוך 21 ימים מיום המצאת החלטה זו לידיה או שתפקיד - תוך אותו מועד - ערבות בנקאית לטובת המשיב בגובה הסכום הפסוק. הוצאות בקשה זו יובאו בחשבון במסגרת פסיקת ההוצאות בערעור.

ניתנה היום כ"ב סיון, תשס"ו (18 יוני, 2006) ותישלח לצדדים.

_________________           _____________     ___________________

השופט עמירם רבינוביץ           השופטת נילי ארד     השופטת ורדה וירט-ליבנה

_____________________                           _________________________

נציג עובדים מר יהודה בן הרוש                        נציגת מעבידים גב' אמירה גלין

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: