אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 4259/05

החלטה בתיק בשא 4259/05

תאריך פרסום : 02/08/2007 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
4259-05
13/03/2005
בפני השופט:
אהרן פרקש

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד שלומית בן יצחק
הנתבע:
שרון דלאל
עו"ד דינה ילוז
החלטה

1.         על המשיב הוגש כתב אישום בבית המשפט השלום בירושלים הכולל שישה אישומים בעבירות של מעשים מגונים בקטינות שטרם מלאו להן 14 שנה. למשיב יוחסו 6 עבירות לפי סעיף 348 (א) בנסיבות של סעיף 345 (א) (3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וכן הסגת גבול, עבירה לפי סעיף 447 (א) לחוק הנ"ל.

2.         באישומים מפורטים שישה אירועים שנמשכו על פני כארבעה חודשים, בסופה של שנת 2004, בהם ניגש המשיב לקטינות בגילאים 9 עד 13, בשעה שהלכו ברחוב או נכנסו לבניינים, נצמד לגופן, או הצמידן לגופו, באמתלאות שונות, התחכך בהן כדי להגיע לסיפוק מיני ובמקרה אחד (אישום 4) אף הגיע לפורקן.

3.         עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרו עד לתום ההליכים כנגדו.

4.         בבית משפט קמא הסכימה ב"כ המשיב, כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירות המיוחסות למשיב, והדיון התמקד בנושא חלופת המעצר.

5.         השופט קמא ביקש תסקיר מעצר בעניינו של המשיב ולאחר שבחן את האמור בו, הגיע למסקנה, "בלב לא קל", להורות על שחרורו של המשיב בתנאים של מעצר בית מלא ביחידה נפרדת בבית אחותו של המשיב במעלה אדומים, כאשר יהא נתון בפיקוח של האחות או בעלה או אביו, וכאשר כל אחד מאלו חותם על ערבות על סך 5,000 ש"ח. כן איפשר למשיב לקיים פגישות עם קצינת המבחן, כאשר אליהן ילווה ע"י אחד מהערבים.

            השופט קמא ציין בהחלטתו את שיקוליו לכך שהמשיב מהווה סכנה לציבור, וכי חלופות המעצר שהוצעו אינן נקיות מספק, עם זאת, העניק משקל רב יותר לכך כי המשיב זקוק לטיפול, ולפיכך הורה על שחרורו בתנאים האמורים.

6.         על החלטה זו הגישה העוררת ערר זה. על פי המפורט בערר, במסגרת חקירתו במשטרה הודה המשיב בעשרות מקרים בהם ביצע מעשים מגונים בקטינות בחצי השנה האחרונה, דבר המצביע על מסוכנותו. עוד ציינה, כי כשלושה שבועות לפני מתן ההחלטה האמורה, ובטרם התקבל תסקיר המעצר, החליט בית המשפט לשלול את החלופה של שהיית המשיב בבית האחות שכן שם מצויות שתי ילדות קטנות.

            עוד נטען, כי העובדה שהמשיב הודה בביצוע עשרות מקרים של מעשים שכאלה, מצביעה על הסכנה הנשקפת ממנו לציבור וכי זו הינה מרובה וקשה, חלופת המעצר אינה מתאימה ועלולה לסכן את הציבור בכלל ואת הקטינות המתגוררות בבית בפרט, וכי אביו של המשיב אינו יכול לפקח עליו לאור האמור בתסקיר שירות המבחן.

7.         ב"כ המשיב טענה, כי בית משפט זה אינו שם את שיקול דעתו במקום בית משפט קמא, אלא רק אם היא לוקה בחוסר סבירות קיצונית עד כדי הצורך לבטלה.    ב"כ המשיב ביקשה, כי בית המשפט יאמץ את החלטתו של השופט קמא, שכן הוא זה שעיין בכל הראיות הקיימות כנגד המשיב ושקל אל נכון את חלופת המעצר שהוצעה ע"י שירות המבחן. עוד ציינה, כי המעשים שביצע המשיב אינם בדרגת חומרה אשר קיימת בדרך כלל בעבירות מין, שכן המשיב לא נגע במקומות צנועים בגופן של הקטינות, אלא היו נגיעות חיצוניות והצמדות של גופן לגופו בלבד במקרים מסוימים. כן הצביעה על כך, כי ישנה חשיבות רבה למתן טיפול למשיב אשר הפנים את הצורך בקבלת טיפול, ואף מוכן לקבלו, וזאת במיוחד לאור היחסים הבין אישיים הקשים שנוצרו בין אביו לאימו. עוד הוסיפה, כי המדובר בשתי יחידות דיור נפרדות, כאשר באחת יתגורר המשיב עם אביו ובשנייה האחות ומשפחתה, כך שלא תהא כל סכנה לבנות המשפחה הקטינות, מה גם שהמשיב התגורר עם המשפחה ולא עשה כמעשים המיוחסים לו בקרובות המשפחה.

8.         משבא בית המשפט לבחון את האפשרות להארכת מעצר עד תום ההליכים המשפטיים, מחויב הוא, על פי סעיף 21 (א) ו-(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, לבחון האם קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירות המיוחסות למשיב, האם קמה עילת מעצר, והאם לא ניתן להסתפק בחלופת מעצר, שפגיעתה במשיב הינה חמורה פחות מאשר מעצר ממש.

9.         כאמור, הסכימה ב"כ המשיב כי קיימות ראיות לכאורה כנגד המשיב לביצוע העבירות המיוחסות לו, כאשר אף הודה בביצוען. לכך יש להוסיף כי בהודעתו הודה כי עשה כן במספר רב של מקרים נוספים. כיוון שכך התמקדו הצדדים לפניי בנושא עילת המעצר וחלופת המעצר, כפי שנקבעה עפ"י השופט קמא, ועל פי זאת יש לבחון את החלטת השופט קמא.

10.       מעיון בתסקיר של שרות המבחן עולה, כי אחותו של המשיב ובעלה, אשר להם שתי בנות קטינות בבית, הסכימו להשגיח על המשיב בכל שעות היום, כאשר האחות הינה עקרת בית ונמצאת בביתה בכל היום, ובנוסף לכך תוכל להיעזר בבעלה לאחר שיסיים את עבודתו. כן צוין כי האב הינו פנסיונר אשר יוכל לשהות בבית יחד עם המשיב. עוד צוין בתסקיר, כי הוריו של המשיב הם אנשים המתקשים להוות סמכות כלפיו ולהציב לו גבולות ברורים. עם זאת, לאור הבנתו של המשיב והבנתם הם, כי עליהם להתמודד עם מצב חדש, וכי המשיב זקוק לטיפול, אשר יכול והדבר ידרבן אותם להתגייסות לצורך העניין, הומלץ על שחרורו למעצר בית מלא בפיקוחם של האב, האחות ובעלה.

11.       סעיף 21(ב) לחוק סדר הדין הפלילי הנזכר מאזן בין הערך של חירות הפרט לבין הגנה על שלום הציבור ובטחונו, תוך שימת דגש על חירות הפרט בעת הפעלת שיקול הדעת השיפוטי, בכך שיש לבחון קיומה של חלופת מעצר המפחיתה את הפגיעה בזכות לחירות (בש"פ 6839/02 אלי בן שושן נ' מדינת ישראל , תק-על 2002(3) 1203; 5482/03 דורון בוחניק נ' מדינת ישראל , תק-על 2003(2) 3160 ועוד).

            בבש"פ 5222/97 ( קופל פטשניק נ' מדינת ישראל, פ"ד נ"א(4) 702, 705-706), סקר כב' השופט טירקל מהם מעט מהשיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו לדון בנושא מסוכנות וחלופת מעצר, וכה אמר:

"בבואו להשיב על שאלות אלה על בית המשפט למצוא נקודות משען בטוחות, ככל האפשר, שאותן יכול הוא למצוא בתוך שתי מערכות של עובדות המושתתות על הראיות שהובאו לפניו בשלב זה: הראשונה - המעשה; השניה - העושה. דהיינו, עליו לבדוק אם מעידות נסיבותיה של העבירה כשלעצמן שהנאשם עלול לחזור על המעשה, או לעשות מעשה דומה, בדרך כלל או נוכח צרוף מסוים של נסיבות. בשלב הבא עליו לבדוק אם מעידה אישיותו של הנאשם, כפי שהיא מתגלה מתוך עברו ואורח חייו, על כך שהוא עלול לחזור על המעשה...

בדיקת המערכת הראשונה של העובדות, אלה של המעשה, אפילו בלי לבדוק את המערכת השניה של העובדות, יכולה, אפוא, להנחות את בית המשפט בבואו להחליט האם הנאשם מסוכן ואם סכנתו מקיפה מעגל שלם או גיזרה מתוכו, צרה או רחבה. לשון אחרת, האם הוא מסכן את ביטחונו של הציבור כולו, או את ביטחונו של אדם מסוים, או את ביטחונם של אנשים מסוימים. לדוגמא, אם אין נסיבותיה של העבירה מעידות כשלעצמן על כך שהוא מסוכן, יתכן שעברו עונה בו. אין צריך לומר שהרשעות קודמות רבות בעבירות דומות מעידות על נאשם שהוא עלול לחזור על מעשיו; כך גם הרשעות קודמות בעבירות אחרות המצביעות על כך שהוא מזלזל באיסורי החוק". והיפוכו של דבר. אפילו מצביעות נסיבות המעשה לכאורה על מסוכנות, יתכן שעברו ואישיותו של הנאשם מעידים עליו שהוא ישר דרך שמעד וכי אין לחשוש שיחזור על המעשה (לענין נסיבות יוצאות דופן עיין גם בבש"פ 2646/97 סהרב עודה נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)).

מבדיקות אלה נגזרת גם התשובה לשאלה אם יש לנקוט דרך של חלופה למעצר ומה החלופות הבאות בחשבון. אינו דומה נאשם שיש להרחיק אותו מן הציבור כולו לנאשם שיש להרחיקו מאדם מסוים. אינו דומה מי שניתן לתת בו אמון למי שספק אם מותר לסמוך עליו. כאן על בית המשפט לשקול את מכלול השיקולים, אלה לעומת אלה, ולעשות כל שבכוחו כדי למצוא את האיזון ביניהם. במקרים רבים, ואולי ברוב המקרים, המובאים לפני בתי המשפט, די בבדיקות אלה כדי להגיע למסקנה. אולם יש מקרים, וגם הם לא מעטים, שבהם קיים קושי לשקול אל נכון את הגורמים השונים, כאשר גם פסיקתם של בתי המשפט בעבר - המעוגנת מטבע ברייתה בעובדות המקרה שבנדון - אין בה כדי לסייע במציאת הפתרון. במקרים כאלה מסייעים השכל הישר, נסיון החיים והנסיון השיפוטי".

12.       מעיון בהודעתו של המשיב ומהמפורט בכתב האישום, מתקבל הרושם כי המשיב אכן מסוכן לציבור הקטינות העוברות ברחוב והנקרות על דרכו, ובמקרים מסוימים אף נכנס לבניינים בעקבות הקטינות. המשיב נהג לגעת בהן, להיצמד אליהן, לחבקן והכל בתואנות שווא. מעשיו של המשיב התמשכו על פני למעלה מארבעה חודשים במקומות שונים בירושלים. אופיים של המעשים מצביע על כך, כי אין המדובר בסטייה חד פעמית וחריגה, אלא בהתנהגות סוטה החוזרת על עצמה כמעט בכל הזדמנות, וזאת מבלי שיתן מעצור לדחפיו. אוכלוסיית הקטינות העוברות ברחוב, בדרך לבית הספר, או לביתן, או לבקר חברותיהן, זכאיות להגנה מפני המשיב וזכאיות הן כי ילכו בבטחה ברחוב או בכניסה לבניינים ששם נהגו לשהות, בלא שאדם זר ילטפן ויגע בהן (ראה והשווה: בש"פ 5482/03 הנ"ל).

דומה, כי סיכונו של המשיב לקטינות ניכר לעין כל עוד לא יעבור הליך של טיפול ושיקום.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ