אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 418/04

החלטה בתיק בשא 418/04

תאריך פרסום : 20/11/2007 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי תל אביב
418-04
12/07/2007
בפני השופט:
1. עיזבון המנוח שלמה יפה ז"ל
2. בעניין:
3. ברטה שלנקובה


- נגד -
התובע:
1. עיזבון המנוח שלמה יפה ז"ל
2. ברטה שלנקובה

עו"ד לוין
עו"ד אסלמן
הנתבע:
1. עיזבון המנוח בנימין ליפשיץ
2. האפוטרופוס הכללי

עו"ד שטוירמן
עו"ד גור
החלטה

לפני בקשה לתיקון צו ירושה שינתן ביום 16.5.1954 בו נקבע כי המנוח שלמה יפה (להלן: "המנוח"), אשתו וילדיו נהרגו בתקופת מלחמת העולם השנייה וכי בנימין ליפשיץ, שלימים נפטר ועזבונו הוא משיב מס' 1 בתיק זה, הינו היורש של חצי מעיזבונו של המנוח בהיותו בן דודתו של המנוח והיורש היחיד מצד אימו של המנוח כשהחצי השני  שייך לקרובי משפחה של אביו של המנוח.

המבקשת, הגברת ברטה שלנקובה, טענה בבקשתה כי הנה בתו של המנוח וכי בשנת 1954, השנה בה ניתן צו הירושה היה אביה בחיים ומשכך יש לתקן את צו הירושה ולהורות כי אביה המנוח לא ניספה בשואה וכי המבקשת הינה בתו ויורשתו היחידה.

ראשיתו של ההליך בבקשתו של בנימין ליפשיץ, ליתן צו ירושה בקשר למנוח.

בבקשתו שנתמכה בתצהירו שלו ושל שתי עדות נוספות טען בנימין ליפשיץ כי המנוח, שלמה יפה, נהרג באושוויץ יחד עם אשתו וילדיו בזמן מלחמת העולם השנייה. ביום 16.5.54 ניתן פסק דין על ידי כבוד השופט קיסטר, בו נקבע כי הוכח שהמנוח נהרג בזמן המלחמה יחד עם אשתו וילדיו ונקבע כי מחצית מעיזבונו תעבור לבנימין ליפשיץ והמחצית השנייה תהיה שייכת לקרוביו של המנוח מצד אביו.

בשנת  1995 עתר המשיב מס' 1 לבית המשפט בבקשה לקבוע כי הוא יורשו של המנוח גם לגבי המחצית השנייה של העיזבון, אך בקשתו נדחתה.

בשנת 2002 עתר המשיב מס' 1 פעם נוספת לבית המשפט, בבקשה לתיקון צו הירושה (בש"א 733/02) ולקביעה כי הוא יורשו של המנוח גם לגבי המחצית השנייה של העיזבון וזאת לאור עובדות חדשות שנתגלו.

ביום 29.8.04 הגישה המבקשת את בקשתה הנוכחית לתיקון צו הירושה וטענה כי היא בתו של המנוח.

ביום 18.1.05 נקבע על ידי כי ראשית יש להכריע בבקשה הנוכחית לפני כל דבר אחר שכן אם יוברר כי מר בנימין לפשיץ לא היה יורשו של המנוח, אזי מטבע הדברים, יישמט הבסיס מתחת לבקשת משיב מס' 1 בבש"א 733/02.

בדיונים שהתקיימו לפני העיד מטעם המבקשת העד יבגני קיגל שסבתו הייתה אחותה של אשתו של המנוח וכן העידה המבקשת שהגיעה ארצה במיוחד לשם כך ועדותה נגבתה בהליך של עדות מוקדמת, מחמת גילה המתקדם מאד.

טענות הצדדים:

המבקשת, גברת ברטה שלנקובה לבית יפה, היא, לטענתה, בתו של המנוח שלמה יפה ז"ל שנולד בשנת 1876 בעיר נז'ין לאביו לייב יפה ולאימו ריבה יפה ונפטר ביום 5.11.66 במוסקבה, רוסיה.

המבקשת צרפה לבקשתה תעודת פטירה מתורגמת מרוסית בה מופיעה שנת פטירתו של המנוח ואישור מחברת ניהול בתים משותפים, גם הוא מתורגם מרוסית, בו מופיעה שנת לידתו ושנת פטירתו של המנוח.

לטענת המבקשת, אביה המנוח לא נספה בשואה ובעת מתן צו הירושה בשנת 1954 היה בחיים.

המבקשת תיארה בעדותה בבית המשפט כיצד עלתה לארץ עם הוריה ואחותה בשנת 1925 וצירפה אישור מהארכיון הציוני בו מפורטים שמות הנוסעים באוניה שעלתה ארצה ביום 6.9.25 ובניהם שמותיהם של המבקשת, אביה, אמה ואחותה.

המבקשת העידה בבית המשפט כי שהתה בארץ עם משפחתה עד שנת 1927 וכי באותה תקופה רכש אביה מגרש בתל אביב מכסף שחסך. לטענתה, אביה לא מכר את המגרש גם כשהחליט לעזוב את הארץ ולחזור לרוסיה, משום שחשב כי עוד יחזור ארצה. גם העד יבגני קיגל העיד בבית המשפט כי גם המנוח וגם המבקשת סיפרו לו כי למנוח קרקע שקנה בתל אביב.

המבקשת תיארה בעדותה את השנים בהם שהתה בארץ כילדה, את לימודיה בבית הספר, את מעשיה בשעות הפנאי עם חברותיה וכן הציגה תמונות מאותה תקופה.

בסיכומיה תיארה המבקשת את הקורות בישראל לאחר עזיבתו של המנוח את ישראל בשנת 1927 וטענה כי כעשרים שנה לאחר עזיבתו של המנוח את ישראל הגיש בימין ליפשיץ בקשה למנותו כאפוטרופוס על רכושו של המנוח בהיות המנוח אז בגדר נעדר (או כפי שנכתב בצו המינוי: absentee - נפקד). ביום 23.10.47 קיבל בנימין ליפשיץ צו מינוי כאמור, במסגרתו ומתוקפו מכר את המגרש שרכש המנוח ברחוב דיזינגוף 242 ורכש על שמו של המנוח חלק ממגרש ברחוב סוקולוב 69 בתל אביב.

לטענתה של המבקשת, חיזוק לעובדה כי הנה בתו של המנוח ניתן למצוא דווקא בבקשתו של משיב מס' 1 לשינוי צו הירושה (בש"א 733/02), במסגרתה צירף את תעודות הלידה של המבקשת, ברטה בת שלמה יפה ושל אחותה, סימה בת שלמה יפה כילדיו של המנוח.

לטענתה, תעודות אלה זהות להעתקי תעודות הלידה שקיבלה בעיר נז'ין בשנת 2004.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ