אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 4148/07

החלטה בתיק בשא 4148/07

תאריך פרסום : 17/12/2007 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי באר-שבע
4148-07
23/07/2007
בפני השופט:
רחל ברקאי

- נגד -
התובע:
חזן מירב
עו"ד צ'יבוטרו
הנתבע:
1. המוסד לביטוח לאומי
2. הכונס הרשמי

עו"ד רמי שביט
עו"ד אלה חזוב
החלטה

1.       מונחת בקשת החייבת להורות למשיבה 1, המוסד לביטוח לאומי, להחזיר לה את כל הסכומים אשר קוזזו מקצבת ילדים ודמי אבטלה אותם קיבלה החייבת בחודשים 11/06- 1/07.

2.         אין חולק כי ביום 22.11.06 ניתן צו לכינוס נכסי החייבת על פי בקשתה והחייבת חויבה בתשלום חודשי לקופת פשיטת הרגל בסכום של 300 ש"ח. החייבת גרושה ואם ל- 3 ילדים קטינים.

3.         במהלך החודשים 12/06 ועד 1/07 ניכה המוסד לביטוח לאומי מקצבת הילדים ומדמי אבטלה אותם קיבלה החייבת סכום כולל בסך של 3,578 ש"ח, בגין חובות אותם לטענתו יצרה החייבת עובר למתן צו הכינוס.

4.         טוען המוסד לביטוח לאומי כי קמה לו הזכות לקזז את חובות החייבת מתקבולים אותם הוא מעביר לה מכוח הוראת סעיף 315(1) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 (להלן: " חוק הביטוח הלאומי") הקובע כי :

"שילם המוסד, בטעות או שלא כדין, גמלת כסף או תשלום אחר לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, יחולו הוראות אלה:

(1) המוסד רשאי לנכות את הסכומים ששילם כאמור מכל תשלום שיגיע ממנו, בין בבת אחת ובין בשיעורים, כפי שייראה למוסד, בהתחשב במצבו של מקבל התשלום ובנסיבות העניין."

בהתאם מבקש הוא ללמוד מהוראת סעיף 311 לחוק הביטוח הלאומי הקובע כי : " זכותו של אדם לגמלה לא תוקנה לכונס הרשמי או לנאמן בהליכים לפי פקודת פשיטת הרגל" כי מקום שכספי הגמלה אינם מוקנים לנאמן רשאי המוסד לביטוח לאומי לנהל ישירות, אל מול החייבת, הליכי קיזוז חובות מקום שגילה כי שילם לה כספי גמלה, בטעות או ביתר.

לטענתו, אין בקיזוז זה כדי לפגוע בנושים שהרי ממילא לא היו זכאים לחלק מכספי הגמלה, מאחר ואינם מהווים חלק מנכסי החייב לצורך הליכי פשיטת רגל.

כן טען כי חוק הביטוח לאומי הינו בבחינת חוק ספציפי אשר הוראותיו גוברות על הוראות פקודת פשיטת הרגל.

5.         דין טענות המוסד לביטוח לאומי להידחות.

הוראת סעיף 311 לחוק הביטוח לאומי, יחד עם הוראת סעיף 86 לפקודת פשיטת הרגל, אכן קובעת כי הגמלה הינה מסוג הנכסים שאינם עומדים לחלוקה לנושים וזאת מכוח מטרה סוציאלית שלא לפגוע באמצעי מחיה מנמליים אותם מעמיד המוסד לביטוח לאומי לאדם אשר הוכרז כפושט רגל. אך אין בנמצא כל הוראה כי חוב למוסד לביטוח לאומי אינו חוב בר תביעה או כי זכותו עדיפה על פני נושה אחר בהליכי פשיטת רגל.

הוראת סעיף 20 (א) לפקודת פשיטת הרגל קובעת מפורשות כי : " משניתן צו כינוס... לא תהיה תרופה לנושה נגד החייב לו חוב בר תביעה ולא יפתח שום נושה בתובענה או בהליכים משפטיים אחרים, אלא ברשות בית המשפט."

אין מחלוקת כי למוסד לביטוח לאומי חוב בר תביעה אשר נוצר טרם מתן צו הכינוס. גם אין חולק כי הגמלאות אותם מקבלת החייבת אינן מוקנות לנאמן. יחד עם זאת, גם הכנסה שלגביה נקבע במפורש כי ידו של הנאמן לא תשגנה, ניתנת לפיקוחו של בית המשפט בהליכי פשיטת רגל. משמע כי לא יכול שתינתן עדיפות לנושה אך בשל הטעם כי הגמלה אותה הוא משלם לחייב אינה מוקנית לנאמן. אם לנושה זה תביעת חוב כנגד החייב נדרש הוא, בדומה לכל נושה אחר, להגיש תביעת חוב ולברר את עינינו ככל נושה אחר בפני בית משפט של פשיטת רגל ולא יכולה לקום לו זכות קיזוז עודפת על פני נושה אחר.

כך גם אין לומר כי חוק הביטוח לאומי הינו חוק ספציפי אשר הוראותיו גוברות על הוראות פקודת פשיטת רגל הבאה להסדיר את נושא חובותיו של החייב כלפי נושיו על סוגיהם השונים.

סעיף 315(1) לחוק הביטוח הלאומי מאפשר את הניכוי בהתחשב במצבו של מקבל התשלום ובנסיבות העניין. "בנסיבות העניין" משמע-  כאשר ניתן צו כינוס לנכסי החייבת אין המוסד לביטוח לאומי רשאי עוד להמשיך בהליכי גביה לגבי חוב נטען ועליו להחזיר את הכספים אותם גבה שלא כדין ולהגיש תביעת חוב לכונס הנכסים.

קבלת טענותיו של המוסד לביטוח לאומי תביא למצב בלתי אפשרי בו ינהג המוסד לביטוח לאומי מנהג בעלים ועל פי שיקול דעתו  יקזז מן הגמלאות המשולמות על פי דין לחייב בפשיטת רגל סכומים אותם חייבים החייבים פושטי הרגל.

קבלת עמדתו של המוסד לביטוח לאומי אף תביא לפגיעה בעקרונות היסוד העומדים בבסיס הרציונל של הליכי פשיטת הרגל והוא מעמדם השוויוני של הנושים אל מול מאגר נכסיו של החייב ממנו מבקשים הם לגבות את חובם ומתן זכות עדיפה למוסד או גוף המשלם כספים באופן סדיר לחייב, היכול לכאורה לקזז את חובו מתשלומיו, על פני נושים אחרים הממתינים לכספי החוב.

אין שונה הדבר מתשלום שכר של  מעביד אשר טוען לקיזוז או לניכוי החזרי הלוואה שנתן לעובד. אין זכותו עדיפה על פני נושים אחרים ואין מעמדו כמשלם יכולה להעמיד אותו במצב של יתרון על פני האחרים.

6.         לאור כל האמור לעיל ומכל הטעמים דלעיל, דין הבקשה להתקבל. למוסד לביטוח לאומי  אין כל זכות עודפת על פני הנושים האחרים ואין הוא יכול לקזז מן הגמלאות המשולמות את חובה הנטען של החייבת כלפיו, חוב אשר התגבש ערב מתן צו הכינוס. לפיכך, יחזיר המוסד לביטוח לאומי לחייבת את הכספים אותם קיזז שלא כדין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ