אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 4013/06

החלטה בתיק בשא 4013/06

תאריך פרסום : 01/04/2009 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
4013-06
03/02/2008
בפני השופט:
אורי גורן

- נגד -
התובע:
מנחם כרמל
עו"ד יצחק פרידמן ואח'
הנתבע:
1. מאיר דדון
2. שושנה דדון
3. נעלי דקו בע"מ

עו"ד עמי סביר
החלטה

1.                ביום 6/2/06 הגיש המבקש בקשה לפי סעיף 8 לחוק הבוררות, תשכ"ח - 1968 (להלן: "החוק") להורות על מינויו של רו"ח מיכה לזר כבורר בין הצדדים, או לחילופין, להורות על מינויו של בורר אחר. המשיבים התנגדו לבקשה.

2.                בהחלטתי מיום 24/4/06 קבעתי, כי "לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובתגובה החלטתי למנות בורר זר. אישיות הבורר תיקבע ע"י רו"ח עופר מנירב נשיא לשכת רואי החשבון". על החלטה זו ביקשו המשיבים רשות לערער בפני בית המשפט העליון, והרשות ניתנה (ראו החלטת השופטת א' פרוקצ'יה מיום 21/5/07 ברע"א 4244/06 מאיר דדון נ' מנחם כרמל (לא פורסם)). בעקבות זאת, הגיש המבקש בקשה למתן החלטה מנומקת (בש"א 11189/07), שנידונה בפני ביום 14/6/07. בתום הדיון, ואחרי ששני הצדדים השמיעו את טיעוניהם, הוסכם ביניהם כי בית המשפט יתן את החלטתו לגופו של עניין על-פי החומר המצוי בתיק ועל-פי השלמות טיעון קצרות שיגישו הצדדים.

להלן, איפוא, החלטתי בנדון.

רקע עובדתי וטענות הצדדים

3.                ביום 11/1/2005 התקשרו בהסכם המשיבים 1 ו- 2 (להלן: "המשיבים") והחברה שהייתה בבעלותם המלאה, "נעלי דקו בע"מ", היא המשיבה 3 (להלן: "נעלי דקו"), עם המבקש והחברה שבבעלותו - "ברכת הארץ בע"מ" (להלן: "ברכת הארץ"). במסגרת הסכם זה (להלן: "ההסכם", נספח א' לבקשה למינוי בורר), התחייבו הצדדים כדלקמן:

"בעלי המניות (המשיבים - א"ג) יוותרו על השבת הלוואת בעלים שהעמידו לטובת החברה (נעלי דקו - א"ג) בסך 350,000 ש"ח והמשקיע (המבקש - א"ג) יעמיד ערבויות וביטחונות בגובה של 500,000 ש"ח לטובת החברה  ו- LC חד פעמי בגובה של 32,000 דולר ארה"ב וכן יעמיד 70,000 ש"ח לטובת הרכוש הקבוע של החברה וזאת כנגד הקצאת 100 מניות רגילות בעלות ע.נ. של 1 ש"ח של החברה למשקיע באופן שלאחר ההשקעה יחזיק המשקיע 50% מהון המניות הרגילות המונפקות של החברה".

בסעיף 23 להסכם נקבע כי:

"בכל מקרה בו יתגלעו סכסוכים ו/או חילוקי דעות בין הצדדים בכל עניין הנוגע לכריתתו ו/או תקפותו או הפרתו ו/או לביצועו ו/או לפירושו של הסכם זה, ימסרו הצדדים את הסכסוכים ו/או חילוקי הדעות לרו"ח מיכה לזר כבורר דן יחיד. הכרעתו תהא סופית ומכרעת ולא ניתנת לערעור".

4.                על-פי הנטען בבקשה למינוי בורר, הסכים המבקש להתקשר בהסכם, בהסתמך על מצגים מסויימים שהציגו בפניו המשיבים, אשר התבררו בשלב מאוחר יותר כמצגי-שווא. המבקש טען, כי הדו"ח הכספי המבוקר לשנת 2003 וכן מאזן הבוחן של חברת נעלי דקו (נספחים ב' - ג' לבקשה למינוי בורר) נמסרו לו על-ידי המשיבים, ערב החתימה על ההסכם, כמסמכים המשקפים אל נכון את מצב החברה, ומהם הצטיירה תמונה של חברה מאוזנת מבחינה כלכלית. כן הבטיחו המשיבים למבקש, לטענתו, כי הביטחונות שהעמיד לטובת נעלי דקו לא ימומשו. על-יסוד מצגים אלו, קיים המבקש את התחייבויותיו על-פי ההסכם, באופן שהעמיד לטובת נעלי דקו מכתב אשראי חד-פעמי בסך 32,000 $ וערבות בנקאית בסך 500,000 ש"ח, באמצעות חברת ברכת הארץ (ראו נספחים ד' - ה' לבקשה למינוי בורר). כמו-כן, במהלך השנה שלאחר חתימת ההסכם, נתנה ברכת הארץ לנעלי דקו שירותי הנהלת חשבונות, עובד, רכב ופלאפון.

5.                לגרסת המבקש, טרם העברת מחצית ממניותיה של נעלי דקו על שמו, ביקש מהמשיבים מספר פעמים לקבל לידיו את הדו"חות הכספיים של נעלי דקו לשנת 2004, וזאת על-מנת לוודא כי המצגים שהוצגו לו לפני החתימה על ההסכם היו מדוייקים. דו"חות אלו הומצאו למבקש, לדבריו, רק בחודש נובמבר 2005 (ראו: נספח ז' לבקשה למינוי בורר). אז הסתבר למבקש, לטענתו, כי קיימים פערים גדולים בין הנתונים המופיעים בדו"חות הכספיים של נעלי דקו לשנת 2003 לבין אלו המופיעים בדו"חות החברה לשנת 2004. בין היתר, בדו"חות לשנת 2003 נרשמו הפסדים מזעריים, בעוד שהדו"חות לשנת 2004 מצביעים על הפסדים מצטברים בסך של כ- 1.5 מיליון ש"ח. בנוסף על-כך, מהשוואת המלאי, כפי שהוערך בדו"חות לשנת 2003 למלאי שהוערך בדו"חות לשנת 2004 עולה, כי נגרע מלאי בשווי של כ- 600,000 ש"ח. מלבד זאת, נמצא כי סכום הכנסות החברה, על-פי הדו"חות לשנת 2003, גבוה מסכום הכנסותיה בדו"חות לשנת 2004 בכ- 1 מיליון ש"ח. כמו-כן, ביום 15/9/05 מומשה הערבות הבנקאית שהעמיד המבקש בנסיבות שאינן ידועות לו, וכל דרישותיו לקבלת כספי הערבות בחזרה מידי המשיבים לא נענו. יתר-על-כן, לא שולמה למבקש חשבונית שהוציא לנעלי דקו עבור מתן שירותי הנהלת החשבונות והעמדת הרכב והפלאפון לרשותה, חרף פניותיו של המבקש (ראו נספח ו' לבקשה למינוי בורר).

6.                ביום 8/12/05 פנה המבקש אל המשיבים בכתב באמצעות בא-כוחו, כשהוא טוען, כי ההסכם עמו הופר הפרות יסודיות וכי המצגים שעל בסיסם התקשר בהסכם התגלו כמצגים כוזבים. כתוצאה מכך, על-פי הנטען במכתב, נגרמו למבקש נזקים כבדים שנאמדו על-ידו בסך של כ- 1 מיליון ש"ח. המבקש דרש כי יושבו לידיו כל הביטחונות וההלוואות שהעמיד לטובת נעלי דקו, לרבות הערבות אשר חולטה והלוואה בסך 37,615 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית (המכתב מצורף כנספח ט' לבקשה למינוי בורר). משדחו המשיבים את טענותיו של המבקש (ראו מכתב מאת בא-כוחם שנשלח לבא-כוח המבקש ביום 11/12/05, נספח י' לבקשה למינוי בורר), פנה המבקש אל רו"ח לזר בבקשה שישמש כבורר בסכסוך שנתגלע בין הצדדים, כמוסכם ביניהם בסעיף 23 להסכם, ויקבע ישיבת בוררות (ראו נספחים יב', יד' לבקשה למינוי בורר). המשיבים, מצדם, הודיעו לרו"ח לזר כי הם אינם מסכימים למינויו כבורר, וזאת מאחר שהוא מצוי בעמדת ניגוד עניינים, בהיותו צד המעורב בהיבטים העובדתיים הקשורים לטענות הצדדים (ראו נספחים יג', יד' לבקשה למינוי בורר). 

7.                על רקע זה הגיש המבקש את הבקשה למינוי בורר, שבגדרה טען כי נוכח ביטול ההסכם מחמת הטעייה בעת כריתת ההסכם ומחמת הפרתו הפרות יסודיות, המשיבים חבים בהשבת כל הכספים שאותם שילם המבקש עקב ההסכם או שאותם אמור היה לקבל במסגרת ההסכם, וכן חלה עליהם חובה לפצותו על כל הנזקים הנובעים מכך. המבקש הוסיף והדגיש, כי בפסיקה נקבע שביטולו של הסכם אינו מפקיע את תוקפו של סעיף הבוררות הכלול בו. עוד טען המבקש, כי כל העובדות באשר למינויו של רו"ח לזר כבורר יחיד בין הצדדים היו ידועות למשיבים בעת חתימת ההסכם. בסעיף 5.11.1 להסכם צויין במפורש, כי משרד רו"ח לזר שטראוס משמש כרואה חשבון הן של נעלי דקו והן של המשקיע (המבקש). הוא זה אשר ערך את הדו"חות הכספיים של החברה, על-פי האמור בסעיף 5.11.2 להסכם, ובדק את ספרי החשבונות של החברה עבור המבקש, כאמור בסעיף 6.2 להסכם. המבקש טען, כי הצדדים בחרו ברו"ח לזר כמי שישמש כבורר ביניהם, למרות מעורבותו בעניינים שביניהם וקשריו המקצועיים עם שני הצדדים, ומשלא הצביעו המשיבים על גילוי של עובדה חדשה כלשהי, שיש בה כדי להצדיק את סירובם למינויו של רו"ח לזר כבורר, הם מנועים מלהתכחש להסכמתם המפורשת והמחייבת למינויו. המבקש אף טען, כי התנגדותם של המשיבים סותרת לכאורה את טענותיהם, שכן אם אמנם, כטענתם, מצבה של נעלי דקו השתקף בדו"חות הכספיים שנערכו על-ידי משרד רו"ח שטראוס לזר, הרי שרו"ח לזר הוא הבורר המתאים ביותר להכריע בסכסוך, בהיותו בקיא בפרטים, והוא אמור לתמוך, לכאורה, בטענת המשיבים. עם זאת, טען המבקש, היה וימצא בית המשפט לנכון להימנע ממינויו של רו"ח לזר כבורר, מתבקש הוא להורות על מינויו של בורר אחר בעל כישורים מתאימים לדון בסכסוך שבין הצדדים.

8.                בתגובתם לבקשה למינוי בורר, התנגדו המשיבים למינויו של רו"ח לזר כבורר או למינויו של כל בורר אחר, וטענו כי יש להורות על דחיית הבקשה וכן על ביטול הצווים הזמניים שהוטלו במעמד צד אחד. לגרסתם, ההסכם נחתם על רקע מעשה עוקץ שבוצע בשנת 2004, בקשר לעיסקת מכירת נעליים בין המבקש לבין נעלי דקו, על-ידי סוכן שטיפל בהעברת הסחורה מטעמה, ושבעקבותיו נקלעה נעלי דקו למצוקת אשראי. המבקש הציע, כי ישקיע בחברה ויספק לה ביטחונות, ובתנאי שהמשיבים לא יממשו את כוונתם להגיש תלונה למשטרה על מעשה העוקץ. לטענת המשיבים, המבקש ניצל את מצוקתם בכך שהכתיב להם את תוכן ההסכם לרכישת 50% מכלל מניות נעלי דקו כנגד העמדת בטוחות והשקעות בסכומים הנופלים משוויה של החברה, תוך קביעת תנאים בלתי-סבירים להחזר ההשקעות, וכנגד ויתור על הלוואת בעלים בסך 350,000 ש"ח. גרסת המבקש, לפיה התקשר בהסכם על-סמך מצגים אודות מצבה של נעלי דקו, אינה נכונה, איפוא, וברור כי המבקש היה מודע למצבה הכספי הרעוע של החברה. המשיבים לא הצהירו בפני המבקש כי ויתור על הלוואותיהם יהפוך את הצטרפותו לחברה לכדאית, ואף לא הצהירו בפניו כי מצבה הכספי של החברה לא ידרוש מימוש ביטחונות. המשיבים טענו, כי בהתאם להוראות ההסכם ונספחיו, חתמו על שטרי העברת מניות למבקש ועל פרוטוקול אישור העברה, אלא שהמבקש, מטעמים השמורים עמו, לא דיווח לרשם החברות על העברת המניות על שמו ועל רישומו כדירקטור. כמו-כן, בניגוד לנטען על-ידו, המבקש לא פנה ולא צריך היה לפנות לקבלת הדו"חות המבוקרים לשנת 2004, שהרי כבעל שליטה בחברה ובעל נגישות למשרד רו"ח שטראוס לזר, הוא יכול היה לקבל לידיו כל מסמך הקשור לחברה בכל עת. מימוש הערבות הבנקאית שהעמיד המבקש התחייב, לטענת המשיבים, מאי-מילוי התחייבויותיו על-פי ההסכם. לעניין הפערים בין הנתונים בדו"חות הכספיים של נעלי דקו שהוצגו למבקש לבין הנתונים בדו"חות לשנת 2004, טענו המשיבים כי חלק גדול מהמלאי נמכר בסוף שנת 2004 במחירי הפסד, עקב בלאי והתיישנות, וכי הפער בסעיפי ההכנסות מקורו באופן הרישום והדיווח על מקדמות שהתקבלו בשנת המס  2004 בגין סחורה עתידית, ונזקפו רק בשנת המס 2005. מקור נוסף לגידול בהפסד הוא מעשה העוקץ שתואר לעיל.

9.                מכל מקום, טענו המשיבים, כי הצהרותיהם ומצגיהם בדבר מצבה של נעלי דקו התבססו על הדו"חות הכספיים שהוכנו על-ידי משרד רו"ח לזר. טענות המבקש בנוגע למהימנותם ותקינותם של הדו"חות הופכות את רו"ח לזר לצד מעורב בסכסוך ועלולות לשים אותו במצב של ניגוד עניינים. רו"ח לזר אינו יכול לשמש כבורר, גם לאור מעורבותו במתן פרטים, מסמכים ונתונים למבקש לצורך נקיטת הליכים משפטיים נגד המשיבים, למשל לצורך קבלת צו עיקול על נכסים שבבעלות המשיבים, ולאור היותו של המבקש לקוח עסקי גדול של המשרד. כל אלה, לטענת המשיבים, מעלים חשש כבד למשוא פנים מצד רו"ח לזר. המשיבים הוסיפו וטענו, כי תביעת המבקש מייחסת למשיבים מעשים חמורים של תרמית, הטעייה והצגת מצגי שווא, ועל-פי ההלכה הפסוקה בית המשפט ימנע מלהיעתר לבקשה למינוי בורר כשעילת התביעה נושא הבקשה יסודה  בתרמית. כן טענו המשיבים כי משבוטל ההסכם או כטענת המבקש, בטל ההסכם למפרע, הרי שגם ההוראה לעניין מינוי הבורר בטלה ואין למנות בורר מכוחה.

10.            לבסוף טענו המשיבים, כי כפיו של המבקש אינן נקיות, והוא הסתיר מפני בית המשפט שורה של מעשי עוקץ שביצע כלפי המשיבים לפני הגשת בקשתו. על-פי הנטען, המבקש גבה מצדדים שלישיים תמורה במזומן עבור סחורה מתוצרת נעלי דקו, ואילו למשיבים העביר המחאות עתידיות שבוטלו על-ידו בטרם נפרעו (המשיבים הפנו לנספחים ג' - ה' לתגובתם). עקב כך, נותר המבקש חייב למשיבים סכום של 306,666 ש"ח (נספחים ה' ו- ח' לתגובה). המבקש גבה על דעת עצמו עמלות בשיעור של 10% מסכומי המכירות בגין שיווק הסחורה, אף כי הוא בעל מניות בנעלי דקו, ומעולם לא סוכם עמו כי הוא זכאי לקבל עמלות כלשהן. כמו-כן, הוציא המבקש לחברה חיוב רטרואקטיבי בסך של למעלה מ- 100,000 ש"ח בגין דמי-ניהול, דמי-שימוש בפלאפון, שימוש ברכב ושירותי הנהלת-חשבונות עבור 14 חודשי-פעילות (נספח ו' לתגובה). חיוב זה נתגלה למשיבים, לטענתם, באקראי ולא נבע מהסכמה כלשהי עם המבקש. בנוסף לכך, "שאל" המבקש מהמשיבה סחורה שאותה העביר למחסניו, ומאז הוא מסרב להחזירה (תעודת המשלוח בעניין ההעברה צורפה כנספח ז' לתגובה). המשיבים אף טענו, כי המבקש הפר את התחייבותו להשקיע בנעלי דקו סך של 50,000 יורו להשקת קו ייצור של נעלי-ספורט, כאשר על-סמך התחייבות זו הזמינה החברה ציוד חדש. בסופו של דבר, השקיע המבקש למטרה זו סך של 30,000 ש"ח בלבד, והמשיבים נאלצו להתמודד לבד עם ההתחייבות שנטלו על עצמם ללא סיוע מהמבקש. לבסוף, הפר המבקש את התחייבותו בהסכם להפקיד סך של 70,000 ש"ח בגין הרכוש הקבוע, ובניגוד לאמור בסעיף 11 להסכם, משך המבקש מנעלי דקו החזר בסך 32,000 $ כנגד מכתב האשראי, בעוד שנקבע כי ההחזר ייעשה רק לאחר שיוחזרו כל הביטחונות.

11.            בתשובה לתגובת המשיבים, טען המבקש כי לטענות העובדתיות שהעלו המשיבים בתגובתם בקשר לסכסוך גופו, אין מקום בשלב זה של ההליך, בו נידון עצם הצורך במינוי בורר, אלא  מקומן בבוררות שתנוהל בין הצדדים לכשתנוהל. כמו-כן, אין מקום לטענות המשיבים, ככל שהן נוגעות למערכת היחסים עם ברכת הארץ, שהיא תאגיד נפרד וכלל אינה צד להליכים דנן. טענות אלו, אף שאין בהן ממש, ראויות להתברר בהליך נפרד, אם ירצו המשיבים בכך, אך לשיטת המבקש אין להן כל נגיעה לשאלת מינויו של הבורר בין המבקש לבין המשיבים. אשר לזהותו של הבורר, ומבלי שיהיה בכך כדי להכיר בנכונות איזו מטענותיהם של המשיבים, הודיע המבקש כי לא יעמוד על מינויו של רו"ח לזר כבורר בין הצדדים, אלא יסתפק בקבלת הסעד החלופי שהועלה בבקשה, קרי - במינויו של בורר אחר בעל כישורים דומים.

12.            במסגרת השלמת הטיעון, הוסיפו המשיבים וטענו, כי מערכת היחסים בין נעלי דקו לבין ברכת הארץ כרוכה ושלובה במערכת היחסים שבין המבקש לבין המשיבים. בין נעלי דקו לבין ברכת הארץ קיימת מחלוקת עיסקית מהותית, שעניינה אי-תשלום תמורה בגין  סחורה שסיפקה נעלי דקו לברכת הארץ, ובבית-משפט השלום בראשון-לציון מתנהלים הליכים למימוש שטר בין שתי החברות הללו. לגבי בירורה של המחלוקת בין נעלי דקו לבין ברכת הארץ אין תניית-בוררות, ועל-כן, לטענת המשיבים, לא ניתן יהיה במסגרת הבוררות שתתקיים עם המבקש להגיע להכרעה במכלול המחלוקות שבין הצדדים. יתרה מכך, קיום הבוררות יביא לפיצול הדיון בין בוררות לבין בית-משפט, דבר שאינו יעיל ואינו רצוי, ואף עלול להביא להכרעות סותרות. עוד ציינו המשיבים, כי האירועים שחלו לאחר שהוגשה הבקשה למינוי בורר - קריסת חברת נעלי דקו והאירוע מוחי שעבר המשיב 1 - גרמו לאובדן מקור הפרנסה וההכנסה של המשיבים, וגם הם מהווים חיזוק לעמדתם, לפיה אין מקום למינוי בורר.

דיון והכרעה

13.            סעיף 8 לחוק מורה כי:

"8. (א)      נתגלע סכסוך בענין שהוסכם למסרו לבוררות ולא נתמנה בורר לפי ההסכם, רשאי בית המשפט, על פי בקשת בעל-דין, למנות את הבורר; בית המשפט רשאי לעשות כן בין שהבורר צריך היה להתמנות על ידי בעלי הדין או אחד מהם, ובין שצריך היה להתמנות על ידי הבוררים שנתמנו או ע"י צד שלישי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ