החלטה בתיק בשא 3991/07

1.         המבקש עותר לביטול פסק דין, שניתן כנגדו בהעדר הגנה ביום 22.6.2006.

            בקשתו של המבקש הוגשה לראשונה רק ביום 21.2.2007.

2.         עובדות הרקע

            2.1        ביום 11.1.2005 נשלח למבקש כתב תביעה (ללא מספר תיק בגוף כתב הטענות,          ללא טופס הזמנה לדין וללא חותמת בית משפט).

המבקש חתום על אישור המסירה. על גבי אישור המסירה ומכתב נלווה נרשם             מס' תיק התביעה.

כתב התביעה שצורף למסירה זו איננו זהה לכתב התביעה שהוגש לבית המשפט.

            2.2        המשיבה הגישה כת תביעה מתוקן ביום 25.1.2005 אשר הומצא למבקש ביום

                        7.2.2005, על גוף כתב הטענות עצמו לא רשום מספר התיק אין טופס הזמנה לדין        ואין חותמת קבלה של בית משפט. אך צורף לו מכתב נלווה ממנו ניתן ללמוד על           מספר התיק ועל כך שכתב התביעה מתוקן הוגש לביתה משפט. גם בראש אישור             המסירה מתנוסס מספר התיק.

כתב התביעה המתוקן שנמסר זהה לזה המצוי בתיק.

            2.3        המבקש בחר שלא להתגונן בטענה בדיעבד שהמסירות אינן כדין.

            2.4        המשיבה קיבלה פסק דין בהעדר מיום 22.6.2006, ופתחה כנגד המבקש תיק

הוצל"פ.

            2.5        המבקש קיבל אזהרה מהוצל"פ ביום 18.1.2007.

            2.6        ביום 21.2.2007 הגיש המבקש בקשה זו לביטול פסק הדין כנגדו.

3.         דיון

            3.1        בבקשה לביטול פסק דין על פי צד אחד בהעדר הגנה, יש לבחון מהי הסיבה לאי           הגשת כתב הגנה ומהם סיכויי ההצלחה של המבקש אם יבוטל פסק הדין. ככל       שהתשובה לאחת השאלות משכנעת יותר ובעל משקל, קטן המשקל שיש ליחס     לתשובה האחרת (מתוך גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית עמ' 281).

            3.2        מהתשתית העובדתית עולה כי המבקש ידע על כך שהוגשה כנגדו תביעה וזאת

על אף כשלים שונים במסירה. כתב התביעה המתוקן שנמסר לו ביום 7.2.2005            זהה לזה שהוגש לתיק בית המשפט.

            3.3        המבחן הנכון לשאלת המסירה היא האם ידע המבקש על תביעה כנגדו וניתנה לו          שהות על מנת לפעול בהליך המתאים והנדרש. הגישה המסורתית לפיה נבדקים   בדבקות אישורי המסירה  והתאמתם לדרישת התקנות מפנה את מקומה למבחן   המהותי - האם ידע המבקש (ראה באריכות לענין זה רע"א 1415/04 פ"ד נ"ט 2            עמ' 440, פסקה 6 לפסה"ד).