אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 3797/08

החלטה בתיק בשא 3797/08

תאריך פרסום : 18/12/2008 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
3797-08,3768-08
28/09/2008
בפני השופט:
חנה בן עמי

- נגד -
התובע:
הבנק לפתוח התעשיה בישראל בע"מ
עו"ד בלס עובדיה
הנתבע:
רונית ב.ס. מבנים ואחזקות בע"מ
עו"ד אברמזון אפרים
החלטה

1.         במסגרת בש"א 3768/08 עתרה המשיבה, רונית ב.ס. מבנים ואחזקות בע"מ (להלן: "החברה") למתן צו מניעה זמני לפיו ייאסר על המבקש, הבנק לפיתוח התעשייה בישראל בע"מ (להלן: "הבנק") להמשיך בהליך מכירת זכויותיה במבנה תעשיה במישור אדומים (להלן: "הנכס"), הליך שננקט בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב, עקב חובה לבנק בגין הלוואה שקיבלה.

עניינה של הבקשה דנן בעתירת הבנק לסילוק הבקשה למתן הצו הזמני על הסף, נוכח תניית שיפוט בהסכם בין הצדדים, המקנה לבית המשפט המוסמך בתל אביב את הסמכות המקומית הייחודית להכריע בתובענות בין הצדדים בענין ההלוואה.

2.         כפי שעולה מהמסמך "כתב בקשה לקבלת הלוואה" עליו חתמה החברה ביום 24.12.03, היא קבלה מהבנק הלוואה בסך 12 מליון ש"ח. כערובה להחזר ההלוואה חתמה החברה ביום 30.12.03 על אגרת חוב ללא הגבלה בסכום, במסגרתה שיעבדה לבנק, בין היתר, את זכויותיה בנכס.

בסעיף 12 לכתב הבקשה לקבלת הלוואה נקבע כי על ההלוואה יחולו הוראות ההסכם לתנאי עסק כלליים, כאשר בסעיף 38 לפרק א' בהסכם זה נאמר: " מקום השיפוט היחודי בכל ענין הקשור בהסכם זה, בכל ענין הקשור בכל הסכם למתן שרות ובכל ענין הקשור בכל שרות הניתן במסגרתם, נקבע בזה בית המשפט המוסמך במחוז תל-אביב...".

תניה דומה בדבר מקום שיפוט מוסכם מופיעה גם בסעיף 54 לאיגרת החוב עליה חתמה החברה, בו צוין כי " מקום השיפוט היחודי בכל ענין הקשור לאגרת החוב ולערובות הנ"ל נקבע בזה בבית המשפט המוסמך במחוז תל אביב".

3.         משלא נפרעה ההלוואה, פתח הבנק ביום 18.11.04 תיק הוצאה לפועל נגד החברה, בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב, בגין חוב כולל בסך של 12,742,866 ש"ח, ובמסגרת ההליכים שננקטו מונה בא כוח הבנק ככונס נכסים למכירת הנכס.

4.         במסגרת הבקשה לצו מניעה זמני העלתה החברה מספר טענות המצדיקות לשיטתה את עיכוב הליכי מימוש הנכס שננקטו כאמור. כך לטענתה, לא הפחית הבנק מסכום החוב בתיק ההוצאה לפועל סכומים מסוימים ששולמו לו על חשבון החוב, מה גם ששיעור הריבית בו חויבה עולה על השיעור עליו הוסכם בין הצדדים. עוד נטען, כי בין הצדדים הוסכם כי בכפוף להסדרת אופן פירעון החוב, יגיש הבנק בקשה לסגירת תיק ההוצאה לפועל. עוד נטען כי משהחברה היא אך ערבה לחוב ולא החייבת העיקרית, ומשהבנק לא פעל לצורך גביית החוב מהחייבת העיקרית, לא היה מקום לפתוח בהליכי הוצאה לפועל נגדה.

5.         בטרם מתן תגובה לגופה של הבקשה, עתר כאמור הבנק לסילוקה על הסף, בהסתמך על התניה בדבר מקום השיפוט המוסכם, כדלעיל. עוד נטען, כי גם אילמלא התניה, מקום השיפוט הוא בבית המשפט בתל אביב נוכח הוראות תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות), שכן הסכם ההלוואה נחתם בתל אביב ומקום מושבו של הבנק בתל אביב, כשאין לו סניף בירושלים.

6.         החברה אינה כופרת בקיום התניה כאמור, אם כי לטענתה אין לה תוקף מאחר שמדובר בתניה מקפחת בחוזה אחיד, נוכח הוראת סעיף 4(9) לחוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1983 (להלן: "חוק החוזים האחידים"). מכאן, לשיטתה, התניה בטלה מעיקרה ומשכך הסמכות המקומית לדיון בבקשה מוקנית גם לבית המשפט המחוזי בירושלים, מאחר והמקרקעין נשוא הבקשה מצויים בתחומי העיר ירושלים.

עוד טען בא-כוח החברה כי משהבטוחה העיקרית להלוואה היא מניות חברת צמרות בוני הארץ בע"מ, ומשהבנק פנה לבית משפט זה בבקשה למימוש השעבוד הרובץ על המניות על אף קיומו של צו הקפאת הליכים כנגד חברת חפציבה 2006 בע"מ (בש"א 6986/08 הבנק לפיתוח התעשייה בישראל בע"מ נ' חפציבה הנדסה ובנין (2006) בע"מ, בפני כב' השופט י' צבן, להלן :"בקשת ההחרגה"), יש בכך כדי להעיד על הסכמתו מכללא של הבנק להתדיין בכלל הסוגיות הקשורות לבקשת ההחרגה בבית משפט זה. מה גם, שנוכח העובדה כי טענתה של החברה בדבר היותה ערבה לחוב נשוא ההלוואה, ולא חייבת עיקרית, נדונה במסגרת בקשת ההחרגה, אין מקום לפיצול מלאכותי של הדיון.

7.         ככלל, הסכמתה של החברה לתנית מקום שיפוט ייחודי, הן במסגרת ההסכם לפתיחת החשבון, הן במסגרת הסכם ההלוואה והן במסגרת איגרת החוב, מקנה לבית המשפט המוסמך בתל אביב את הסמכות לדון בתובענה. זאת מכוח תקנה 5 לתקנות. עם זאת, על-פי הוראת סעיף 4(9) לחוק החוזים האחידים, חזקה על התניה כי היא מקפחת כל עוד לא  יוכח אחרת על-ידי הבנק.

8.         האם הבנק הרים הנטל המוטל לפתחו לסתירת יסוד הקיפוח בתניה?

לצורך מענה לשאלה זו יש לבדוק ראשית האם עסקינן בתובענה במקרקעין, כטענת החברה, שאז מקום השיפוט הרגיל, על פי תקנה 4 לתקנות, הוא במקום הימצאם של המקרקעין, ובמקרה דנן - בירושלים; או שמא בתובענה שאינה כולה במקרקעין, כטענת הבנק, כי אז בחינת הסמכות המקומית, אילולא התניה, צריכה להיעשות על פי תקנה 3 לתקנות.

9.         כאמור, הסעד המבוקש על-ידי החברה הוא עיכוב הליכי מימוש השעבוד על נכס המקרקעין. זאת, בעיקר, נוכח טענות שהועלו לענין גובה החוב ולהסכמות שהיו בין הצדדים לענין עיכוב ההליכים. בנסיבות אלה, וכאשר שאלת הזכויות במקרקעין או עצם תוקפו של השעבוד אינם שנויים במחלוקת, נראה כי אין מדובר בסעד זמני במסגרת "תובענה במקרקעין" כמובנה בתקנה 4 (השוו: יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי 81 (שלמה לוין עורך), מהדורה שביעית, 1995). מכאן, שיש לבחון את הסמכות המקומית בהתאם לתקנה 3 לתקנות. במסגרת זו עולה, כי מירב הזיקות במקרה דנן קושרות את הבקשה לערכאה המוסמכת בתל אביב: כך נחתם הסכם ההלוואה בתל אביב ומקום מושבו של הבנק - שלו אך סניף אחד - אף הוא בתל אביב.

בנסיבות אלה, אין בהיותה של התניה משום תניה מקפחת.

למעלה מן הדרוש יצוין, כי אף אם בעניין שבמקרקעין היה עסקינן, ספק אם במכלול נסיבות העניין היה בתנית מקום השיפוט המוסכם משום תניה מקפחת, נוכח העובדה כי מדובר במרחק גיאוגרפי לא רב (ירושלים - תל אביב), וכאשר הצרכן במקרה זה הוא חברה, מה שמצמצם את פערי הכוחות במערכת היחסים בין הספק לצרכן, העומדים בבסיסם של הרציונאלים לחוק החוזים האחידים.

10.       גם טענתה של החברה בדבר "פיצול הדיון" דינה להידחות, שעה שכנטען על ידי הבנק, בקשת ההחרגה הוגשה לבית משפט זה בשבתו כערכאת פירוק, ולא מתוך בחירה רצונית. מה גם, ששעה שסוגיית הערבות במסגרת בקשת ההחרגה נדונה בפני מותב אחר, הסיכון לקבלת הכרעה סותרת, אם בכלל, קיים באותה מידה בין אם בקשת הצו תידון בפניי ובין אם תידון בפני הערכאה המוסמכת בתל אביב.

11.       אשר על כן הבקשה מתקבלת.

על יסוד סמכותי לפי סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, אני מעבירה את הדיון בבקשה לגופה (ובתובענה אם ולכשתוגש) לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ