אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 3756/06

החלטה בתיק בשא 3756/06

תאריך פרסום : 01/05/2007 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
3756-06
05/02/2007
בפני השופט:
חנה בן-עמי

- נגד -
התובע:
1. אבשלום אדם
2. ברוך אהרון
3. עזבון המנוח אחמד עודה

עו"ד חנוך קליין
הנתבע:
אחמד סלאמה
עו"ד יגאל חקק
החלטה

1.         זוהי בקשה לדחייה על הסף של תביעה למתן חשבונות שהגיש המשיב.

            על-פי התביעה רכשו המבקשים מהמשיב ומאביו המנוח מקרקעין, המצויים באזור יו"ש, והידועים כחלקה 154 בגוש פיסקלי 4, סינריה (להלן: המקרקעין), על-פי הסכם מכר שנחתם בין אבי המשיב לבין המבקשים ביום19.12.91.

כנטען בכתב התביעה מדובר במקרקעין שהמשיב רכש ביחד עם אביו מאחד חאמד יוסוף עבדאלה עאמר (להלן: הבעלים), אף כי בהיות המשיב צעיר לימים (בגיל 18-19) "יפוי הכוח המקנה את הכוחות והסמכות לבצע רישום ראשון של המקרקעין"  נחתם בפני נוטריון בישראל על-שם האב בלבד.


עוד נטען כי על-פי עסקה שנקשרה בין המשיב ואביו לבין המבקשים הם היו זכאים למחצית שווי המקרקעין בעת אישור הרישום הראשון, או לחילופין ועל פי בחירתם, לשליש מכל התמורות שיתקבלו ממכירת המקרקעין לאחר שתבוצע חלוקה שלהם למגרשים, זאת על-פי נוהג לפיו בעת החתימה על הסכם מכר של מקרקעין לקונה יהודי משולמת רק מקדמה "ואת הסכום המשמעותי" משלמים לאחר הרישום בספרי המקרקעין.

            עוד, כנטען בכתב התביעה, לאחרונה הושלם הרישום הראשון של המקרקעין ולפיכך קמה למשיב הזכות לקבל את יתרת התמורה שטרם שולמה, "קרי מחצית משווי המקרקעין", ומכל מקום משנודע לו כי המבקשים "פעלו ופועלים לחלוקת המקרקעין למגרשים ואף החלו בשיווק ומכירה.... [הוא] זכאי לממש את זכותו החלופית לקבלת שליש מכלל תמורת מכירת המגרשים הבודדים שנמכרו ושיימכרו במקרקעין" (סע' 9 לכתב התביעה).

2.         בבקשה לדחיית התביעה על הסף טוענים המבקשים כי מכתב התביעה  לא עולה כל זכות הקיימת למשיב, ולא זאת שהמבקשים לא רכשו את המקרקעין מהמשיב, אלא שהוצג על-ידם אישור כי שילמו את מלוא התמורה בגינו. עוד הועלתה ע"י המבקשים טענת התיישנות, ולחילופי חילופין טענת שיהוי.

3.         המשיב מצידו צירף לתגובה שהגיש לבקשה מסמך חדש, שנטען כי נחתם ע"י הבעלים (שגם הוא נפטר בינתיים) ביום 30.1.93, ולפיו הוא מאשר "כי למרות האמור בהסכם בינו לבין אבי המשיב, האב לא קיבל כל תמורה עבור ההסכם, וייפוי הכוח שנתן לאבי המשיב "היה על בסיס של נאמנות", וכי מגיע למשיב או לאביו מחצית מהחלקות" (סע' 3 ו-4 לתצהיר המשיב).

עוד נאמר בתצהיר (סע' 10) כי האישור שהציגו המבקשים, לפיו שילמו את מלוא התמורה "אישור זה נתן אבי בהתאם להסדר שהיה לו עם המנוח אחמד עודה (הבעלים של המקרקעין - ח'ב'), והוא היה לצורך הצגתו לעיני הוועדה לרישום ראשון, משום שבלעדיו לא היתה דנה הוועדה בבקשה לרישום...".

עוד לטענת המשיב, כפי שהיא עולה מתצהירו, העדות שמסר בפני הוועדה לרישום ראשון כמו גם חתימת  אביו "על מסמכים דומים"  "לא נעשו אלא עקב איומים שונים ברשות הפלסטינית, אשר הבטיחו לנו ולכל המשפחה מוות, אם לא נעשה כרצונם".

בנוסף נטען כי עילת התביעה לא התיישנה שכן הרישום הראשון, מכוחו קמה לתובע הזכות הלכאורית לקבלת יתרת התמורה, נעשה אך לאחרונה.

4.         עיון בהסכם שצורף לכתב התביעה כנספח ב' מעלה כי אין כל זכר לתנאים הנזכרים בכתב התביעה, ולא זאת שהמשיב אינו צד להסכם, אלא שגם אביו המנוח לא מכר את המקרקעין, אלא על-פי יפוי כוח שהיה בידיו מהבעלים.

עוד כמפורט בהסכם נמכרו המקרקעין למבקשים תמורת סך של 260,000 דולר כשבמעמד חתימת ההסכם שולם סך של 235,000 דולר, וכמצויין בו "חתימת החוכר על ההסכם מהווה אישור לקבלת הסך הנ"ל".

יתר על כן, ביפוי כוח נוטריוני בלתי חוזר שנחתם ע"י המשיב ביום 22.2.92 אושר על-ידו כי קיבל את מלוא התמורה בגין המקרקעין.

ואף זאת, ממסמכים שצורפו לכתב ההגנה, והמשיב לא הכחיש אמיתותם,  עולה כי הוא העיד בפני הוועדה לרישום ראשון של קרקעות ביו"ש בבית אל - במסגרת זו הכחיש כל קשר לבעלים של המקרקעין. כ"כ הוא חתם, ביום 3.12.94, בפני הנוטריון הציבורי בקלקיליה על הצהרה לפיה הוא מכחיש כל קשר למקרקעין דנן.

בחקירתו על תצהירו במסגרת הבקשה דנן אישר המשיב כי הוועדה לרישום ראשון אינה דנה ברישום העברת מקרקעין, כל עוד לא הוכח לה ששולמה מלוא התמורה.

5.         הנה כי כן עילת התביעה מבוססת על טענה סתמית להסכם בע"פ שפרטיו לוטים בערפל (ועל תצהיר שמשקלו כמשקל נוצה, ולו נוכח העובדה כי המצהיר הלך לעולמו), וזאת כנגד מסמך בכתב בעסקת מקרקעין, הנתמך בהודאותיו של המשיב בפורומים שונים כי אין לו קשר למקרקעין.

6.         לענין הסעד המבוקש - תובענה למתן חשבונות מתנהלת בד"כ בשני שלבים: בשלב הראשון קובע ביה"מ אם התובע אכן זכאי לחשבונות מן הנתבע, ורק לאחר שהוכרע ענין זה עובר ביה"מ לשלב השני בו נדרש הנתבע לשכנע שהחשבונות שנמסרו נאותים.

כדי שהתובע מתן חשבונות יזכה בצו בשלב הראשון עליו להוכיח קיומם של שני תנאים:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ