החלטה בתיק בשא 3704/06

1.                  בפני בקשה לעיכוב ביצוע החלטה הנוגעת לעריכת חוות דעת על ידי שמאית.

2.                  הצדדים הם בעלי קוטג' דו משפחתי בירושלים, כאשר הנכס שייך לשניהם בשותפות. המבקש, נתבע בבית משפט השלום על ידי המשיבים בגין שימוש בחלל שהיה בנכס ואשר הוסב, כנראה, לחדר. במסגרת התביעה, נדרשו דמי שימוש ראויים בשטח המשותף, והוגשה תביעה שכנגד לפירוק שיתוף.

3.                  בהמשך, הוגשה תביעה נוספת, והפעם על ידי המבקש כנגד המשיבים, בעניין שימוש בתוספת בנייה, אשר נטען כי בוצעה על ידי המשיבים שלא כדין.

4.                  הדיון בשתי התביעות אוחד, בהסכמה.

5.                  בית משפט קמא הורה כי דמי השימוש הראויים לחלק בנכס שנבנה על ידי המבקש (נושא שנדון, כאמור, בתביעה הראשונה) ייקבעו על ידי שמאית. לאחר בקשת הבהרה מטעם השמאית קבע בית המשפט בהחלטתו מיום ה' באב תשס"ו (30.7.06) כי הקביעות יתייחסו עד ליום מתן חוות הדעת, כגירסת המשיבים כאן, ולא עד ליום הגשת התביעה כגירסת המבקש. עוד נקבע כי הטיעון המשפטי באשר לתקופה שבגינה ראוי לחייב יישמע בהמשך, ואין בהחלטה כדי ללמד על נפקות או הכרעה משפטית כלשהי.

6.                  על החלטה זו הוגשה "הודעה דחופה" מטעם המבקש, בה התבקש בית המשפט לאפשר לצדדים להגיב לבקשת השמאית, טרם מתן ההחלטה. המשיבים הגיבו לבקשה, ועל סמך חומר זה שב בית המשפט ואישר את החלטתו, תוך שהוא קובע כי עמדות הצדדים עלו, למעשה, מתגובותיהם; כי ההחלטה אינה מחדשת דבר, אלא מפרשת את האמור כבר במינוי המומחית; כי אין בהוראה זו למומחית כדי להתיר הרחבת חזית, שכן הטענות המשפטיות יידונו בהמשך; הבקשה הוגשה בשיהוי; הדבר נדרש מטעמי יעילות ולאור התנאים שנקבעו בהחלטה לאיחוד התיקים.

7.                  על ההחלטה האחרונה הוגשה בקשת רשות ערעור, ובמסגרתה בקשה זו- לעיכוב ביצוע ההחלטה בדבר תקופת השומה עד להכרעה בבקשת רשות הערעור.

8.                  המבקש טוען כי מדובר בהחלטה שניתנה במעמד צד אחד ובלא מתן זכות טיעון מספקת, ולפיכך, מדובר בהחלטה פסולה. עוד נטען כי ההחלטה תגרום לכפל התדיינויות, להוצאות מיותרות ולפגיעה במבקש. המשיבים מכחישים טענות אלה.

9.                  לאחר שבחנתי את הבקשה ואת טענות הצדדים נחה דעתי כי דינה להידחות. ראשית, צדק בית משפט קמא בקבעו כי החלטתו לא ניתנה במעמד צד אחד, שכן שני הצדדים הציגו עמדותיהם לגביה, למעשה, לפני מתן ההחלטה השנייה. שנית, ולגופו של עניין, החלטת בית משפט קמא צומצמה על ידו במפורש, כך שהיא נושאת אופי טכני בלבד. בית המשפט הצהיר כי אינו קובע באותה החלטה כל קביעה משפטית, וכי נשמרת לצדדים זכות הטיעון, בהמשך. לפיכך, במישור סיכויי בקשת רשות הערעור לא נראה כי מדובר בסיכויים טובים.

10.              במישור מאזן הנזקים -  המבקש טוען לשלושה סוגי נזק. ראשית, תיעשה כלפיו הרחבת חזית. שנית, בירור תביעתו יידחה. שלישית, ייגרמו לו הוצאות מיותרות בשל הרחבת תחום חוות הדעת.

11.              באשר לטענה הראשונה, החלטתו של בית המשפט הבהירה במפורש שאין בה כדי להתיר הרחבת חזית, והטענות לגבי עניין זה יישמעו בהמשך.

12.              באשר לטענה השנייה, הרי שלמרות כל ניסיונות ההתייעלות, עדיין יש לנהל את ההליך בשלבים, ולא ניתן להכריע בכולו באיבחה אחת. חזקה על בית משפט קמא שהוא מודע לתנאי ההסכמה בדבר איחוד התיקים, כפי שאף עולה מהחלטתו, ושהוא מנהל את הדיון בהליך, בהמשך.

13.              באשר לטענה השלישית, אם ייגרמו למבקש הוצאות בשל ניהול הליך מיותר, אין ספק כי הדבר יהיה לנגד עיני בית משפט קמא בסיום ההליך, בעת שיכריע בשאלת ההוצאות.

14.              לאור כל זאת, נראה כי המבקש עצמו אינו טוען לנזק ממשי שייגרם לו. אין מדובר ביצירת מצב בלתי הפיך, בקביעת ממצאים על בסיס לא נכון, או ביצירת מציאות בעייתית בשטח. מדובר בחוות דעת אשר תכיל מידע, וככלל, נראה כי השגת מלוא המידע הרלוונטי היא עדיפה וחסכונית יותר.

15.               חזקה על השמאית כי תערוך את חוות דעתה באופן שיאפשר התייחסות לתקופות השונות הנדונות בחוות הדעת. עריכת חוות הדעת באופן זה היא-היא אשר תחסוך הליכים מיותרים בהמשך, אשר עשויים להיגרם אם בית המשפט יאשר כעת רק עריכת חוות דעת חלקית, בעוד שבהמשך עשויה להידרש חוות דעת מלאה יותר.

16.              המבקש ישלם למשיבים הוצאות בקשה זו, כולל שכ"ט עו"ד, בסכום כולל של 4,000 ש"ח בתוספת מע"מ כדין.

17.              התוצאה היא שהבקשה נדחית.

18.              המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום י"א באדר, תשס"ז (1 במארס 2007) בהעדר הצדדים