אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 3683/08

החלטה בתיק בשא 3683/08

תאריך פרסום : 05/01/2010 | גרסת הדפסה
בש"א
בית משפט השלום חיפה
3683-08
13/05/2008
בפני השופט:
הרשמת ש. פומרנץ

- נגד -
התובע:
1. אפוקשיא ציפויי ריצפה בע''מ
2. אשר איבגי

עו"ד הורוביץ צחי
הנתבע:
בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ
עו"ד אסידו
החלטה

הבנק - התובע הגיש תביעה בסדר דין מקוצר נגד החב' - הנתבעת 1 בגין יתרת חוב בלתי נפרעת בחשבונה, ונגד הנתבע 2 בגין ערבותו המתמדת ל"כל חוב" שאינה מוגבלת בסכום, לנתבעת 1, כלפי הבנק התובע.

סכום התביעה עומד על 577,866.64 ש"ח נכון ליום הגשתה - 26.7.07, וצורפו לה ההסכמים שבין הצדדים (תנאים בחשבון עו"ש, כתב ערבות מתמדת ל"כל חוב" שאינה מוגבלת בסכום), דף יתרה אחרון, דו"ח חישוב ריבית בנקאית, וכן הסדר חוב מיום 7.3.06.

בהחלטתי בבקשת המבקש למחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר" מכתב  התביעה (בש"א 18305/07) נקבע כי החשבון בסניף החדש הינו המשך ישיר של החשבון בסניף הקודם, וכי ערבות המבקש לחשבון בסניף הקודם נמשכת לחשבון שהועבר לסניף החדש.

בסיפא להחלטה דלעיל נקבע גם כי אין פגם בצירוף נספח ה לכתב התביעה: הסכם הסדר חוב מיום 7.3.06. תכליתו של מסמך זה להציג את הודאת המבקשת 1 במסגרת הסדר החוב בסך חובותיה נכון ליום 6.3.06.

התביעה הוגשה ביום 26.7.07 וסכום החוב משתקף בנספחים ד' - ד' 1 לכתב התביעה.

להבטחת סכום התביעה ניתן צו עיקול זמני ברישום לבקשת ב"כ המשיב (בש"א 1346/08) והוטלו עיקולים אצל מספר מחזיקים, כאשר נקבע כי העיקולים יבוצעו ברישום בלבד; לא יחולו על חשבונות עו"ש וחח"ד, ולא על כספי משכורת.

הנתבעים הגישו בקשה לביטול צו העיקול, והנתבע 2 חוזר בין  היתר על הטענה שנדחתה בהחלטה על מחיקת הכותרת, לפיה, "מסמכי פתיחת החשבון המקורי" והערבות לכאורה ל"חשבון המקורי" (נספחים א' - ג') אינם רלבנטיים ליתרת החובה שנותרה לכאורה ב"חשבון השני", שלא רק שהוא חשבון אחר מ"החשבון המקורי", אלא שהוא גם התנהל בסניף אחר".

טענה זו נדחתה, כאמור, ואין טעם לחזור עליה בשנית.

עוד טוען המבקש כי בא כוחו ביטל ביום 22.11.07 בשמו את ערבותו האישית נשוא ההסכם מיום 7.3.06 בעילות של טעות והטעייה.

זוהי פעולה חד צדדית, שבהעדר בקשת רשות להגן מטעם המבקשים, טרם נדונה לגופה, ונראה שאין בה כדי להטיל ספק ניכר בצידקת התביעה, שהרי המבקש, כמורשה חתימה וכמנהל בחב' הנתבעת 1 חתם כערב לכל חובותיה כלפי הבנק, ונקבע, כאמור, שערבותו נמשכת ומשתרעת גם לחשבון החב' שהועבר לסניף החדש.

התביעה נתמכת בראיות מהימנות לכאורה להוכחתה, ואף למעלה מזה. כפי שצויין ברישא להחלטה זו, לכתב התביעה צורפו מסמכי פתיחת החשבון אצל המשיב, התנאים הכלליים בחשבון, כתב ערבות בלתי מוגבלת, דו"ח חישובי ריבית והסכם הסדר חוב, בערבות המבקש, כאשר במסגרת הסכם זה הצהירה המבקשת מס' 1 כי בדקה את יתרות החובה אצל המשיב, ומצאה אותן נכונות, וכי לא תהיה לה כל טענה שהיא ביחס לחוב.

מקובלת עלי עמדת ב"כ המשיב כי משנדחתה טענת המבקשים בדבר "שני חשבונות שונים", הרי שתביעת הבנק נשענת על ראיות מוצקות, מה גם שטרם הוגשה, כאמור, בקשת רשות להתגונן מטעם המבקשים, כך שלא ברור איזו הגנה יש להם כנגד התביעה. בינתיים כאמור לא הוטל ספק בצידקתה, קל וחומר שלא הוטל ספק ניכר בנכונותה.

סבורתני כי הוכח בחקירתו הנגדית של המבקש 2 כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו עלול להכביד על ביצוע פסה"ד העתידי, ככל שיינתן.

בעוד שתביעת הבנק עולה על חצי מליון ש"ח, העיד המבקש 2 בחקירתו הנגדית: "החב' הנתבעת 1 לא פעילה כיום. אין לה נכסים מכל סוג שהוא". ובהמשך: "אין בבעלותי אישית נכסי נדל"ן או רכבים". הנה כי כן מצבם הכספי של המבקשים מעלה יותר מחשש סביר כי במידה שצו העיקול לא יוותר על כנו, תיגרם הכבדה יתרה על ביצוע פסה"ד העתידי.

בחקירתו הנגדית ענה המבקש בתשובה לשאלה אילו ביטחונות היו בחשבון נשוא כתב התביעה, כי "יכול להיות ששיעבדתי לבנק רכב מסוג ג'. אם.סי. שנת 1996, בשנת 2001 או בסמוך לכך".

משהוצג לו שטר מישכון, אישר המבקש: "אני רואה שבאמת מישכנתי לבנק את הרכב דלעיל, זה היה ב - 2001. זה רכב ישן שמכרנו אותו לפירוק, הלך לו המנוע ונדמה לי שהוא עבר תאונה, המנוע הלך והוא נמכר לפירוק. שכחתי מן העניין של המישכון.... נכון שלא הודעתי על כך לבנק עקב שיכחה מעניין המישכון ולא זוכר אם העברתי את הסכום הזה לבנק".

בכך הפר המבקש את תנאי שטר המישכון עליו חתם.

נחה דעתי כי במצב דברים זה, מן הראוי להשאיר את צו העיקול על כנו שכן תביעת המשיב נתמכת במסמכי הבנק, וטרם נשמעו טענות הגנה כלשהן כנגדה; מצבם הכלכלי של המבקשים מעורר חשש למעלה מסביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסה"ד בתביעה העולה על 500,000 ש"ח; מאזן הנוחות נוטה אף הוא לטובת המשיב, והסעד הוא מידתי, ראוי וצודק בנסיבות הענין.

מסיכומי ב"כ המשיב עולה כי סך הכספים שעוקלו ברישום מגיע לכדי 48,373 ש"ח בלבד. (נספח א' לסיכומי ב"כ המשיב ).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ