אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 3640/08

החלטה בתיק בשא 3640/08

תאריך פרסום : 18/05/2009 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית המשפט המחוזי באר שבע
3640-08,5144-08
09/07/2008
בפני השופט:
רחל ברקאי

- נגד -
התובע:
1. דרבי יוסף
2. דרבי יוסי-חברה להשקעות להשכרה ובנייה בע"מ

עו"ד שי שולשטיין
הנתבע:
1. עירית אילת
2. עין נטפים מפעלי מים וביוב אילת בע"מ
3. עו"ד נימצוביץ אבי

עו"ד אבי נימצוביץ
החלטה
  1. מונחת בפני בקשת המבקשים לעיכוב הליכי גבייה לפי פקודת המיסים גבייה ו/או הוצל"פ, ללא הפקדת ערובה כספית נוספת ובמיוחד עיכוב הליכי מכירת המקרקעין הידועים כחלקה 30-27 בגוש 40001 (להלן: " חוות הקראוונים"), לרבות עיכוב הליכי גבייה מנהליים בהתאם לפקודת העיריות ו/או פקודת המיסים גבייה וכן עיכוב הליכי מימוש או פדיון כספי ביטוח חיים שנתפסו אצל המחזיק בסך של 402,947 ש"ח.
  1. המבקשים הינם בעלים של מספר נכסים הנמצאים בתחום שיפוטה של עיריית אילת. בין המבקשים לבין המשיבה 1, (להלן: " עיריית אילת") נתגלעו מחלוקות באשר לחיובי הארנונה ותשלומי המים בגין נכס חוות הקראוונים לתקופה שהחל מיום 1.1.99 ואילך. לנוכח המחלוקות שעמדו בין הצדדים באשר לסיווג הנכסים ושיעור הארנונה שיש לחייב ומשלא שילמו המבקשים תשלומי ארנונה לעירית אילת נקטה זו האחרונה בהליכי הוצאה לפועל כנגד המבקשים, בחודש יולי 2005, לגביית כל החובות הנטענים על ידה. במסגרת הליך זה (תיק הוצל"פ 2300733061) ביקשה עיריית אילת לממש משכון סטטוטורי על נכס המקרקעין המצוי בבעלות המבקשים, הוא חוות הקראוונים.
  1. בעקבות כך הגישו המבקשים ביום 25.2.07 עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע (עת"מ 248/07) ובד בבד הוגשה בקשה לצו מניעה זמני. בית המשפט המחוזי, אשר בפניו באה הבקשה, דחה את בקשת המבקשים לצו מניעה זמני. לאחר מו"מ שהתנהל בין הצדדים, במסגרת התיק העיקרי - עת"מ 248/07,  הוצג בפני בית המשפט הסדר פשרה מיום 6.6.07, אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 10.6.07, לפיו הוסכם על גובה חוב של המבקשים לעירית אילת בשיעור של 1,197,115 ש"ח אשר ישולם ב-60 שיקים בסך של 19,951.92 ש"ח כל אחד.

בהתאם להסכם מסרו המבקשים לעירית אילת 60 שיקים מתועדים למועדים נדחים וכן הוסיפו ושילמו סך של 98,927 ש"ח כשכר טרחה לכונס בשני שיקים אשר נפרעו זה מכבר. כן הוסכם, במסגרת אותו הסכם,  כי הליכי מימוש נכס המקרקעין, חוות הקראוונים, יעוכב וזה יחודש רק אם לא יעמדו המבקשים בתשלומים במסגרת ההסדר.

  1. טוענים המבקשים בתביעתם זו, נשוא הבקשה, כי עוד עובר לחתימה על ההסכם האמור נודע להם על מבצע הנחות שהכריז מנכ"ל משרד הפנים דאז (מר רם בלינקוב), לפיו תושבים אשר יסדירו את חובותיהם בגין התקופה שמסתיימת ביום 31.12.04 יזכו בהנחה של 50%. טוענים המבקשים כי כאשר ניהלו מו"מ עם עירית אילת להסדרת החוב, נשוא ההסכם, טענה עירית אילת כי המבצע האמור אינו חל על בעלי עסקים כי אם נוגע אך למבני מגורים בלבד.

לטענתם חתמו הם על הסדר הפשרה עם עירית אילת תחת מחאה ומשלא קובל הסדר שכזה על ידי ראש ההוצאה לפועל, לשם עיכוב הליך ההתמחרות בגין נכס המקרקעין, ולצורך הגשת ההסדר לבית המשפט נחתם ההסכם על ידם ללא מחאה אולם, לטענתם, נחתם ההסכם תחת נסיבות של כפייה ואילוץ וזאת לנוכח חרב מימוש נכס המקרקעין אשר התנופפה מעל ראשם.

עוד הלינו המבקשים אחר התנהגות המשיבה 2, שהינה תאגיד עירוני אשר הוקם בעידוד עירית אילת, לשם טיפול כולל במשק המים בתחומי העיר אילת, לרבות הטיפול בגביית חובות צרכנים, אשר נקטה כנגדם בהליך עיקול מינהלי , בגין חוב אשר לטענתם אינו נכלל במסגרת הסכם הפשרה, ועיקלה את חשבון הבנק שלהם באופן אשר חסם את תזרים המזומנים שלהם ובהתאם את יכולתם לעמוד בהתחייבויות הכספיות בהתאם להסדר הפשרה. דהינו, לפרוע את השיקים אשר נמסרו לעירית אילת על פי הסדר הפשרה. לטענתם, לנוכח מצב דברים זה נחסמה דרכם של המבקשים לעמוד בחיובים הכספיים אל מול עירית אילת, במסגרת ההסדר שגובש ועירית אילת חידשה את הליכי מימוש נכס המקרקעין, הוא חוות הקראוונים.

  1. בתביעתם זו ביקשו המבקשים לבטל את הסכם הפשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין, בתיק עת"מ 248/07, וזאת בשל הטענה כי חתמו על ההסכם מחמת כפייה ועושק וכי נכון היה להחיל עליהם את מבצע ההנחות עליו הכריז משרד הפנים. לטענתם, חוות הקרוואנים, הנמצאת בבעלותם סווגה במשך שנים כאתר מגורים ואך נכון היה להחיל על החווה את אותה הנחה לה הם טוענים.
  1. לציין כי תביעה זו לביטול הסכם פשרה העומד על סכום הפחות מ-2 מליון ש"ח, הינה בסמכותו של בית המשפט השלום אליו יש להעביר את התביעה הנדונה. יחד עם זאת, מאחר והתביעה באה בפני יחד עם בקשה לצו מניעה סברתי כי יש לדון בבקשה לצו המניעה ולאחר מכן להעבירה לבית המשפט המוסמך הוא בית המשפט השלום.

עוד יאמר כי  אין התביעה הנדונה מגלה כל עילת תביעה כנגד המשיבה 2, שאין חולק כי אינה צד להסכם הפשרה שאת ביטולו מבקשים המבקשים בתובענה. נוכחותה של המשיבה 2 בתובענה אינו אלא כדי להסביר את הליך העיקול המנהלי אשר הוטל על חשבונם של המבקשים אשר חסם לטענתם את האפשרות מבחינתם להמשיך ולעמוד בהסדר התשלומים אל מול עירית אילת.

בהעדר כל יריבות אל מול המשיבה 2 דין התביעה כנגדה לכאורה להימחק ומוטב כי ישקלו זאת המבקשים בהתאם, עוד בטרם ידרשו לדיון בתיק העיקרי.

באם טוענים המבקשים כי אין בסיס משפטי לחיובי המשיבה 2 בגין חוב צריכת מים, לנוכח הכללת החיובים בהסדר הפשרה ובהתאם כי אין בסיס להליכי הגבייה המנהליים בהם נקטה המשיבה 2, על המבקשים לנקוט בהליך נפרד מתאים, שאין הוא מענייננו כאן. בשולי הדברים אציין כי לכאורה המדובר בטענות סותרות שכן אם תובעים היום המבקשים את ביטול הסכם הפשרה לא יוכלו לטעון בהליך אודות קיומו של ההסכם ובהתאם לצאת כנגד ההליכים המנהליים בהם נקטה המשיבה 2.

  1. לגופה של בקשה, מכוח תביעתם זו לביטול ההסכם, ביקשו המבקשים לעכב את הליכי  ההוצאה לפועל בהם נקטה עירית אילת לשם מימוש נכס המקרקעין. טוענים הם כי עירית אילת, בדמות המשיבה 2, סיכלה את אפשרות המבקשים לקיים את ההסכם מקום שהטילה עיקול על חשבון הבנק שלהם ובכך חסמה את יכולתם לעמוד בפירעון השקים אשר נמסרו לידי עירית אילת.

כן טוענים כי לנוכח טענתם בדבר זכותם להנות מהנחה בת 50% בשיעור הארנונה אזי יעמוד חובם לעירית אילת על סך של כ-460,000 ש"ח שהינו מגובה בעיקולים כספיים שהוטלו על חשבון כספי ביטוח חיים של המבקש 1 וכן בשקים שנמסרו לעירית אילת, שיקים אשר לא הוגשו לביצוע.

לפיכך, טענו כי לנוכח סיכויי הצלחתם בתביעתם ולנוכח הסיכוי כי תתקבל טענתם כי יש לאפשר להם להינות מן ההנחה האמורה בתשלומי הארנונה ולנוכח קיומן של בטוחות כספיות מתאימות ומספיקות המבטיחות את יתרת החוב  אזי, אין עוד הצדקה להמשך קיומם של הליכי מימוש נכס המקרקעין ובהתאם התבקש עיכובם.

לחילופין, ביקשו כי בית המשפט יורה על נקיטה בהליכי שומה עדכניים לנוכח העובדה כי השומה האחרונה לגבי נכס זה איננה עוד רלבנטית לנוכח השינוי החריף אשר חל בשער הדולר ביחס למטבע השקל וכי ההצעה העומדת על סדר היום איננה תואמת את מכירו האמיתי של הנכס בשוק.

עוד ולחילופין ביקשו הם את עיכוב הליכי גביית חובות המים בהם נקטה המשיבה 2.

  1. הפן המשפטי:

תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 קובעת את המסגרת הנורמטיבית למתן סעד זמני במסגרת תובענה. קובעת התקנה את ההוראה להלן:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ