אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 3624/07

החלטה בתיק בשא 3624/07

תאריך פרסום : 10/09/2009 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית משפט השלום באר שבע
3624-07,4641-06
19/11/2007
בפני השופט:
טהר שחף

- נגד -
התובע:
1. שלי יוסי
2. המגן - חברה לביטוח בע"מ

עו"ד א. צחייק ואח'
הנתבע:
אלי לוזון
עו"ד מ. אלסאנע ואח'
החלטה

1.         התובע, יליד 1970, נפגע לטענתו בתאונת דרכים בהיותו הולך רגל, ביום 20/4/04, עת שהלך באזור רחוב הגאולים בבאר-שבע ונפגע באופן קשה מאוטובוס שדחק אותו לכיוון רכבים חונים בצידי הכביש וגלגל אותו בין גוף האוטובוס לבין הרכבים החונים (להלן: "התאונה").

2.         התאונה הוכרה ע"י המל"ל כתאונת עבודה, ולתובע נקבעו (בועדה הרפואית לעררים) 10% נכות צמיתה אורטופדית  בגין הגבלת התנועות בעמוד השדרה המותני בצורה קלה.

            לציין כי בועדה הראשונה לא נמצא כי בתובע נותרה נכות כתוצאת התאונה.

3.         בפני בקשת הנתבעים להתיר להם להביא ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי על פי הוראת סעיף 6 ב. לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: "החוק").

            הנתבעים מבקשים, כאמור, לאפשר להם להביא ראיות לסתור, באמצעות מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש, שיתייחס הן לשיעור נכותו של התובע, אם בכלל היא קיימת, וגם לקשר הסיבתי בינה לתאונה.

4.         ביום 18/9/07 נערך דיון בבקשה וב"כ בעלי הדין הסכימו כי ההכרעה בה תינתן על סמך כתבי הטענות והמיסמוך שצורף להם, אחר שהתובע יתן השלמה לתשובתו בתוך 10 ימים ואחר שהנתבעים יתנו תשובתם בתוך 15 ימים מקבלת ההשלמה.

התובע לא נתן ההשלמה המתבקשת וכיוצא לא נתנו הנתבעים תשובתם לה - אך יחד עם זאת, גם לא הגישו הנתבעים הבקשה הנדרשת והראויה, ומתוך כך הובא התיק לעיון רק במועד שנקבע לו, אף שניתן היה לדון ולהחליט שלב מוקדם.

במאמר מוסגר אציין כי דחיית מתן ההחלטה באה אך בשל בקשת התובע להשלים תשובתו, שסופו - שלא נתן אותה, אף שכבר בתשובתו בא בטרוניה כנגד הנתבעים כי הם מבקשים בבקשתם אך לדחות הדיון ולא לקיימו במועד - ולתובע הפתרונים.

5.         הנתבעים טוענים כי בבדיקות שנערכו לתובע אחר התאונה, ובתלונותיו אז - לא התלונן על פגיעה בגבו. הם טוענים עוד כי לתובע נגרמה פגיעה קודמת בתאונת עבודה מיום 3/2/03 בגינה שהה באי כושר משך חודש ימים, ועוד הם טוענים כי שבועיים טרם בדיקתו על ידי ועדת העררים של המל"ל, ביום 7/8/05, הוא נחבל שוב בתאונת עבודה - ואז אובחן כסובל מכאבי גב תחתון חזקים קבועים והגבלה בתנועות.

הנתבעים טוענים כי בזמן בדיקתו של התובע בפני ועדת העררים - שהה באי כושר בגין התאונה מיום 7/8/05.

6.         מתוך אלה מבקשים הנתבעים להתיר להם להביא ראיות לסתור, על מנת לבחון האם נכותו האורטופדית של התובע היא אכן תוצאת התאונה או שמא היא תוצאת התאונה המאוחרת יותר.

7.         התובע התנגד בתשובתו לבקשה בטענה כי זו הוגשה בשיהוי רב. עוד הוא טוען כי הוועדה הרפואית לעררים של המל"ל שקבעה לו נכות צמיתה בשיעור 10% - היתה מודעת בבדיקתה לתאונה שאירעה כאמור ב - 7/8/05 (14 ימים קודם!), וקביעת הנכות על ידה התבססה על החומר שעמד בפניה ולא על הבדיקה שנעשתה במהלך הדיון - לרבות התייחסות לצילומים ובדיקות שנעשו קודם התאונה מיום 7/8/05.

            התובע מציין עוד כי הנתבעים מבקשים לייחס הפגיעה הקיימת בו לתאונה שאירעה לו בשנת 2001, אלא שאז נבדק על ידי וועדה רפואית של המל"ל שקבעה כי לא נותרה בו כל נכות.

            עוד טוען התובע גם גבי האירוע הנוסף שאירע לו ביום 3/2/03, כי גם אז סבל אך מפגיעה מינורית, וכדבריו - "תפיסה של שרירי הגב עת הרמת משקל" - שגם בגין אירוע זה לא נותרה בו נכות.

דיון

8.         אחר עיון בבקשה ובתגובה, במיסמוך הרפואי שצורף והוצג, בפרוטוקולי הועדות של המל"ל, מתוך הוראות החוק, וגם מתוך ההלכה, אני מוצאת, סופו של שיקול, לקבל הבקשה, והכל כפי שיפורט להלן.

9.         סעיף 6ב לחוק קובע כדלקמן:

"נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו."

10.        השאלה מתי ראוי הוא כי בית המשפט יתיר להביא ראיות לסתור קביעה קודמת של דרגת נכות על פי דין נידונה רבות, ובפסקי הדין המנחים שניתנו כאן (למשל בבר"ע 634/85, עודה נ' רותם חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לט (4) 505 (1985), ובע"א 5779/90, הפניקס הישראלי נ' טיארה, פ"ד מה (4) 77 (1991) - קבע בית המשפט העליון כי היתר שכזה יינתן רק במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן, ובקיומם של שני סוגי טעמים, שיהא בהם להצדיק מתן ההיתר: -

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ