אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 3615/07

החלטה בתיק בשא 3615/07

תאריך פרסום : 20/08/2009 | גרסת הדפסה
בש"א, ה"פ
בית המשפט המחוזי נצרת
3615-07,307-07
17/12/2007
בפני השופט:
זיאד הווארי

- נגד -
התובע:
1. מאיר אלמליח (אלימלך)
2. עין הכנרת (1996) בע"מ

הנתבע:
1. אריה יונגר רו"ח
2. יעקב יעקובוביץ' עו"ד
3. עו"ד ד"ר אבי אלתר

החלטה

1.         בפני בקשה ליתן צו המחייב את המשיב מס' 1 (להלן: "המשיב") להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיהם של המבקשים על פי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: " התקנות").

2.         ביום 7/6/07 ניתן פסק בוררות ע"י כב' הבורר עו"ד יחזקאל פלומין (להלן: "הבורר"). בוררות זו החלה לאחר שהצדדים חתמו על הסכם בוררות ביניהם ביום 16/2/03.

3.         ביום 9/10/07 , הגיש המשיב כנגד המבקשים בקשה בדרך של המרצת פתיחה לביטול פסק הבורר, וזאת בהתאם לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק הבוררות"), כאשר בבסיס הבקשה הנימוק של קיום חשש למשוא פנים וניגוד עניינים. מכאן הבקשה שבפנינו לחייב את המשיב בהפקדת ערובה להוצאות המבקשים וערובה נוספת לקיום פסק הבורר.

טענות המבקשים:

4.         אין חולק כי המשיב מבקש להתחמק מתשלומים כלפיהם , שכן ניתן להבחין כבר בהתנהגות הקודמת לפיה לא העביר לבורר את שכר טרחתו וזאת באופן מכוון ועל מנת למנוע את פרסום פסק הדין. לשיטתם, המדובר בשני מצבים: האחד, לפיו לא היה בידי המשיב היכולת הכלכלית להעביר תשלום זה לידי הבורר (להלן המצב הראשון"), ואלו המצב האחר הוא כי היה ביכולתו של המשיב לשלם לבורר, אך בחר במכוון שלא לעשות כן, תוך שהוא מסב נזקים נוספים למבקשים (להלן: "המצב השני"). לטענתם, במצב הראשון אין מנוס מלקבוע כי למשיב אין כל יכולת כלכלית לשלם אפילו סך של 16,400 ש"ח, הרי שמן הצדק להרות על הפקדת ערובה מתאימה להוצאות המבקשים, וכן לקבוע כי עתירתו של המשיב לביטול פסק הבורר נגועה בחוסר תום לב. במצב השני, טענו המבקשים כי המשיב פועל בחוסר תום לב, וכי עליו להפקיד ערובה להוצאות המבקשים, בכדי שלא יגרם להם נזק נוסף ולקיום פסק הבורר.

5.         היה צורך להטיל על המשיב, בנוסף להפקדת ערובה להוצאות וערובה נוספת לקיום פסק הבורר, גם  עיקול על כל נכסיו, וזאת בהתאם לסעיף 29 לחוק הבוררות. אולם, מאחר ואין בידי המבקשים כל מידע באשר לנכסיו של המשיב ואין ביכולתם לעת עתה לבקש עיקול על נכסים ספציפיים של המשיב, הרי שכל שנותר הוא לחזק את בקשת המבקשים לקבל ערובה להוצאותיהם ולקיום פסק הבורר.

6.         המשיב הגיש בקשה  לביטול פסק הבורר בחוסר תום לב, בקשה זו משמעותה, להתחיל עוד  5 שנים נוספות של הוצאות ועוגמת נפש רבה למבקשים, כאשר רק הם הניזוקים מכל העניין, עת נותרים הם בחיסרון כיס עמוק.

7.         אין בפסק הבורר לטובתם בכדי להעשיר את קופתם, כי אם להשיב להם כספים, אשר נגרעו מכיסם בשל רשלנות מי מהצדדים כפי שנקבעה ע"י הבורר. ציינו עוד כי, ראוי שביהמ"ש ייתן משקל לעובדה כי המבקשים חיכו כ- 5 שנים לקבלת פסק הבורר בעניינם והחזרת כספם, תוך שהם נושאים ומשלמים הוצאות רבות לעורכי דין ולרשויות המס השונות, לכן הגיע העת לסיים את העניין ולהשיב להם את כספם ואין מקום לדחיות נוספות.

טענות המשיב:

8.         אין בקשת המבקשים, אלא ניסיון חסר תום לב לחסום את דרכו של המשיב לקבל את יומו בביהמ"ש להוכחת טענתו ולסכל את הדיון בבקשה לביטול פסק הבורר.

9.         המבקשים לא עמדו בנטל הראיה כדי להוכיח כי מצבו הכלכלי של המשיב הוא רע, ואף אם היו עושים כן, עדיין על פי ההלכה הפסוקה לא היה מקום לקבל את בקשתם.

10.        המקרה  שבפנינו אינו נופל בגדר אותם מקרים חריגים, אשר יש בהם כדי להשית חיוב בהפקדת ערובה על אדם פרטי.

11.        בקשת המשיב לבטל את פסק הבורר בשל החשש למשוא הפנים של הבורר נערכה כדבעי, בפירוט רב, כאשר פסיקת הערכאות השיפוטיות בישראל תומכת באופן מובהק בעמדה זו. עוד ציין, כי ביהמ"ש לא זכה לקבל כל פרוטוקול בדבר הצהרת הבורר על קשריו עם עו"ד ד"ר אבי אלתר ז"ל ואף תגובתו של הבורר עצמו לביהמ"ש לא ציינה כך, לכן סבור המשיב כי סיכויי תביעתו להתקבל גבוהים במיוחד.

12.        המשיב מס' 3 הותיר את ההחלטה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט.

דיון והכרעה:

13.         הזכות לפנות לערכאות השיפוטיות היא זכות קונסטיטוציונית מן המעלה הראשונה (רע"א 544/89  אויקל תעשיות (1985) נ' נילי מפעלי מתכת , פ"ד מד(1), 647 ,(1990) עמ' 649-650). זכותו של אדם להביא עניינו בפני בית המשפט נחשבת כזכות יסוד. ואולם, זכות זו אינה מוחלטת, ויש לשקול גם את זכותו של בעל הדין שכנגד.

בענייננו, הסוגיה של חיוב בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות של הנתבע, הוסדרה בתקנה 519(א) לתקנות הקובעת:

"בית משפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על התובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של הנתבע".

בספרו של השופט אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, בעמ' 555 אומר:

"תקנה 519 מסמיכה את בית המשפט או הרשם, לעניין הליך המתנהל בערכאה ראשונה, לצוות על תובע מסוים ליתן ערובה לתשלום הוצאות הנתבע, במקרים מסוימים. הכלל בערכאה הראשונה הוא, אם כן, כי אין להפקיד עירבון להבטחת הוצאות הנתבע, אלא במקרים חריגים בלבד.

בית המשפט עושה שימוש בסמכותו זו בעיקר כאשר התובע הוא תושב- חוץ או כאשר התובע אינו מציין את מענו בתביעתו...".

ובהמשך:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ