אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 3573/07

החלטה בתיק בשא 3573/07

תאריך פרסום : 25/08/2009 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית המשפט המחוזי נצרת
3573-07,1440-06,328-96
01/06/2008
בפני השופט:
הנשיא מנחם בן-דוד

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון
הנתבע:
1. בנק המזרחי המאוחד בע"מ
2. מחמד עבדאלקאדר ושות' בע"מ
3. עו"ד פנחס יניב כונס נכסים של חב' מוחמד עבדאלקאדר ושות' בע"מ

החלטה

בתאריך 1/12/2005 ניתן על ידי המותב הנוכחי פסק דין בתיק אז' 328/96 של בית משפט זה, (להלן יקרא "פסק הדין"). על פי פסק הדין חויבה מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון (להלן "המבקשת"), לשלם למשיבה מס' 3, חב' מחמד עבד אל קאדר בע"מ, סכום נומינלי העולה על 10 מיליון ש"ח, (משיבה זו תיקרא להלן "החברה").

המבקשת והחברה הגישו שתיהן ערעורים על פסק הדין לבית המשפט העליון. אלה טרם הוכרעו. לאחר מתן פסק הדין פנתה המבקשת ביום 22/2/2006 לבית המשפט ובתיק בש"א 1440/06 ביקשה לעכב את ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור. בהמשך פנתה המבקשת ביום 15/5/2006 לבית המשפט בתיק ה"פ 234/06 וביקשה, בין היתר, במסגרת הליך של טען ביניים, לקבוע את סדר הקדימות בין נושיה השונים של החברה זאת לאחר שהמבקשת אישרה קודם לכן לנושים שונים כי תכבד המחאות זכות שמסרה לה החברה לטובת אותם נמחים.

לבקשת ב"כ בעלי הדין הורה בית המשפט על דחייה כללית של ההתדיינות בתיק בש"א 1440/06 וזאת מאחר וממילא לא ניתן היה לממש אותה עת את פסק הדין בשל שעבודים שונים ועיקולים שרבצו על נכסי החברה ובין הנושים השונים התעוררה מחלוקת לגבי סדר הקדימות ביניהם.

בתאריך 11/9/2007 ניתן פסק הדין בהמרצת הפתיחה ובו נקבע כי למבקשת הזכות לקזז מסכום פסק הדין את חובה של החברה לשלטונות מע"מ וכי לטובת המשיב, בנק מזרחי טפחות בע"מ, (להלן "הבנק"), קיים שעבוד ראשון על סכום פסק הדין. החוב לבנק עולה לכאורה על סכום פסק הדין.

לאחר מתן פסק הדין בהמרצת הפתיחה, פנתה המבקשת בתיק בש"א 3573/07 וביקשה לשוב ולדון בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין (תיק בש"א 1440/06). הבקשה נענתה והחלטתי זו עוסקת בבקשת העיכוב.

הבקשה מופנית עתה כלפי הבנק, החברה וכלפי גורם נוסף, דהיינו עו"ד פנחס יניב, שמונה לשמש במסגרת ההוצאה לפועל, ככונס נכסים לנכסים מסוימים של החברה, (להלן יקרא "הכונס").

ההליך כאן מתמקד במחלוקת שבין המבקשת, החברה, הבנק והכונס. שאר הנושים לא היו עוד בעלי ענין בסוגית העיכוב בעקבות פסק הדין בהמרצת הפתיחה, באשר אין בסכום פסק הדין כדי לפרוע גם לא את החוב לבנק שהוכר כאמור כבעל זכות קדימה.

החברה לא התנגדה למעשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, אלא שאין בכך כדי לחרוץ את גורל הבקשה. אכן הבנק שהינו נושה בחברה אך לא במבקשת אין לו לכאורה מעמד במחלוקת זו ואין להישמע לבקשתו בענין, זכותו של הבנק יכול שתקום רק מעת שכספי הזכייה יגיעו לידיה של החברה. שונה הוא מצבו של הכונס ובנושא זה יש להרחיב. הבנק נוקט בהליכי הוצאה לפועל נגד החברה בתיק מס' 3-06-07898-26 של לשכת ההוצל"פ בהרצליה. במסגרת זו מונה ביום 4/9/2006 עורך הדין פנחס יניב לשמש ככונס לנכסים מסוימים של החברה ובהם "זכויות החייבת לקבלת כספים ממדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון (להלן "משהב"ש") על פי פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בנצרת בתיק אז' 328/96". ראה על כך בסעיף 1.1.4 לפסקה 1 לצו הכינוס. פסק הדין הנ"ל הוא פסק הדין כפי שהגדרתי אותו בראש דברי.

בין יתר הסמכויות שהוענקו לכונס על פי צו הכינוס גם הסמכות "לנקוט בכל פעולה ו/או הליך, לרבות הליכים משפטיים שיראו לו על מנת להגן ו/או לממש את זכויות החייבת בנוגע לנכסי החייבת, ובכלל זה זכויות החייבת כלפי מינהל מקרקעי ישראל ומשהב"ש ...... "[ההדגשה שלי], ראו בסעיף 2.7.2 לצו הכינוס.

סעיף 54(א) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967, קובע את סמכותו של כונס הנכסים לאמור:

"כונס הנכסים יקח לרשותו את הנכס שנתמנה לו, ינהלו, ימכרנו יממשו ויעשה בו כפי שיורה ראש ההוצאה לפועל; וידו של כונס הנכסים בכל אלה כיד החייב".

כפי שפורש הדבר בפסיקה ובספרות, כונס הנכסים פועל כשלוחו הסטטוטורי של החייב, בכפוף לכך שפעולותיו במימוש הנכס כפופות להוראותיו של ראש ההוצאה לפועל. על מעמדו וסמכויותיו של כונס הנכסים שפועל לפי חוק ההוצאה לפועל, ראו בספרו של בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, מהדורה שישית, חלק שני, פרק כ"ד.

משכך הם פני הדברים ומשמונה הכונס (בין היתר) לכנס את זכויותיה של החברה מכח פסק הדין, קנה לעצמו כאן הכונס מעמד במחלוקת דנן שעניינה עיכוב ביצועו של פסק הדין והוא רשאי לתבוע לאלתר מהמבקשת את מימושו, כפי שרשאית היתה החברה עצמה לעשות, שהרי, כך שנינו, ידו בסכום הזכיה כידה של החברה.

מכאן עלינו לעבור לדון בבקשת העיכוב לעיצומה של מחלוקת, משל ענין לנו ביחסים שבין הזוכה על פי פסק הדין דהיינו החברה לבין בעל דינו שחויב בתשלום, כאן המבקשת.

כידוע כלל הוא שהגשת ערעור אין בה כדי לעכב את ביצוע פסק הדין, (ראו בענין זה את הוראות תקנה 466 לתקנות סדר הדין), זה הכלל הנוהג. לכלל זה מספר חריגים שהרלבנטי לענייננו ושעה שמדובר בביצוע חיוב כספי, קם כאשר מתעורר החשש כי אם יבוצע פסק הדין ותיקבע לאחר מכן בהליכי ערעור, חובת השבה, כי אז יהיה הדבר בלתי אפשרי לביצוע או קשה בשל מצבו הכלכלי העגום של הזוכה על פי פסק הדין המקורי.

כפי שכבר עמדנו על כך, הרי מתוך החומר שהוגש לתיק מצבה הכלכלי של החברה בכי רע. יש ויכוח בין בעלי הדין אם היא חדלה לחלוטין לתפקד והינה חדלת פרעון או רק צימצמה במאוד את פעילותה. מכל מקום עובדה היא שרוב זכויותיה מצויים בכינוס נכסים ולטענת הבנק היא חבה לו כ-100 מליון ש"ח, ואין באפשרותו להיפרע ממנה. לא שמענו כל הכחשה ממשית לטענה זו.

מתגלה כאן חשש מוחשי וריאלי כי אם תחויב עתה המבקשת למלא אחר פסק הדין ותעביר לידי כונס הנכסים את סכום החוב הפסוק, הרי אם תזכה בערעור והכונס יממש בינתיים את זכייתו, או יצטרפו לתיק הכינוס נושים אחרים שזכויותיהם אינן פחותות מאלה של הבנק, היא, המבקשת, תעמוד בפני שוקת שבורה. האיזון הראוי בין האינטרסים הנוגדים של בעלי הדין כאן, כפי שהוצגו, ימצא איפוא במתן הוריה בדבר ביצוע פסק הדין, כלומר דחיית בקשת העיכוב מחד ומאידך על ידי יצירת מנגנון ראוי שבעזרתו תוכל המבקשת להיפרע חזרה, ללא עיכובים מיותרים, אם תקום לה הזכות לכך.

אשר על כן אני מורה על דחיית הבקשה בדבר ביצוע פסק הדין ככל שהדבר נוגע לתשלומו לקופת הכינוס אך זאת בתנאי שהכונס יפקיד בידי המבקשת ולטובתה ערבות בנקאית אוטונומית ובלתי תלויה להשבת כספי פסק הדין, כולם או חלקם, ככל שיקבע בית המשפט העליון בתיק הערעור. הערבות תהיה על מלוא הסכום שישולם לידי הכונס, בהתאם לקביעותי בפסק הדין ובהמרצת הפתיחה. הערבות תהיה צמודה ונושאת ריבית כחוק מיום העברת הכספים לקופת הכינוס.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ