אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 3541/06

החלטה בתיק בשא 3541/06

תאריך פרסום : 06/11/2007 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי נצרת
3541-06
14/02/2007
בפני השופט:
בנימין ארבל

- נגד -
התובע:
תאיר דוח'אן - עו"ד
הנתבע:
עבדאללה זועבי
החלטה

1.         ביום 12/07/2005  הגיש המשיב תביעה נגד אחייניו הנתבעים 1 ו-2 ואחיו הנתבע 5 אבי הנתבעים 1 ו-2  ובה תבע זכויות במקרקעין שירשו אחייניו מאביו ואשר לטענתו  הוענקו לו בהם זכויות על ידי האחיינים, בין זכות קדימה לרכשם ובין זכויות חוזיות.

לטענת המשיב חברו הנתבעים  1 2 ו-5 לשני עורכי דין הם הנתבעים 6 ו-7  במטרה לגזול ממנו הן את זכויותיו במקרקעין והן את כספי התמורה אשר שילם לנתבעים אלה תמורת הזכויות במקרקעין.

לטענת המשיב, הוא שילם לאחיינים את מלוא התמורה בגין המקרקעין, כאשר עורכי הדין הנ"ל החתימוהו על מסמכים שונים, הנוגעים ל"עסקה סיבובית" של הזכויות במקרקעין, לפיה יועברו אליו, בסופו של יום, הזכויות ללא תמורה, חרף העובדה כי שילם את תמורתן. כן הסתבר כי הנתבעים 1 ו- 2 הפרו את זכויותיו של המשיב, ביטלו, בתרמית ושלא כדין, את זכויות הקדימה שהוענקו לו בחלק מן המקרקעין ואף ניסו למכור את המקרקעין לצדדים שלישיים - נתבעים 3 ו- 4. בעסקאות אלה נטל חלק אף המבקש, אשר אף הוא עו"ד במקצועו.

2.         כאמור, הוגשה התביעה בחודש יולי 2005. במהלך התקופה התקיימו הליכי ביניים שונים בתיק, כאשר כל הנתבעים הגישו כתבי הגנה. ביום 15.12.05, נתקיימה ישיבת קדם משפט ראשונה בתיק, בה ניתנו הוראות שונות, באשר לניהול ההליכים בתיק. בין היתר, קבעתי כי "איני רואה מקום לדון בכל בקשה לסילוק התביעה על הסף, בלא שהוגשה הודעה מתאימה על כך בהתאם לתקנות".

ביום 4.5.06 נערכה ישיבת קדם משפט נוספת, בה קבעתי, כי כל בקשה אשר בדעת הצדדים להשמיע בישיבת קדם המשפט הבאה, אשר נקבעה ליום 14.9.06, תוגש לא יאוחר מ- 30 יום קודם למועד זה, כאשר ימי הפגרה יובאו במניין.לקראת הישיבה האמורה, לא הוגשה כל בקשה כאמור. בישיבה זו, ניתנו הוראות באשר להגשת ראיות הצדדים בתצהירים. התובע הגיש את תצהירו עוד ביום 14.12.06.

3.         ביום 24.12.06, הוגשה בקשה זו שבפני, בה עתר המבקש, שהינו הנתבע מס' 8 בתביעה, לסילוקה של התביעה נגדו על הסף. בבקשה, אשר אינה נתמכת בתצהיר, טוען המבקש כי התביעה אינה מגלה כל עילה כלפיו, והינה טורדנית וקנטרנית.

בבקשתו, מפרט המבקש מסכת עובדתית, לפיה ערך את הסכם המכר בין הנתבעים 1-2 לבין הנתבע 3, בעוד המבקש אינו מכיר את המשיב ולא התעסק איתו, לטענתו אף שלח למשיב מכתב הצעה לרכישת המקרקעין נשוא ההסכם שערך וזאת בטרם עריכת העסקה ובהתאם לחוק המקרקעין. המבקש טוען, כי ערך את הסכם המכר רק לאחר שעברו 30 הימים הקבועים בחוק המקרקעין ולאחר שהמשיב לא שילם המחיר הנדרש בעד המקרקעין, תוך שהוא ממעט מתפקידו בכל הפרשיה. המבקש אף מוסיף כי  מאחר וקיים סעד זמני נגדו שניתן בהליכי ביניים הוא מתחייב לפעול ע"פ הצו  וכן על פי תוצאות הדיון בתביעה העיקרית.

4.         המשיב מתנגד לבקשה. לשם כך הגיש כתב תשובה ארוך ומפורט. טענתו הראשונה של המשיב הינה כי הבקשה מהווה ניצול לרעה של הליכי קדם המשפט, תוך ניסיון אסור ופסול לעקוף שלא כדין, את הוראות תקנה 149 [ב] לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 [להלן - "התקנות"]. שכן, הבקשה הוגשה באיחור רב, לאחר הגשת ראיות התובע ולאחר שנסתיימו הליכי קדם המשפט. טענה שנייה, שהינה חילופית לראשונה, נוגעת לעובדה כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר לביסוס העובדות המפורטות בה. לחילופי חילופין, מעלה המשיב טענת שיהוי, כאשר, לטענתו, יש בשיהוי כדי לפגוע בו, שכן לו היו טענותיו של המבקש מתקבלות, זכאי היה המשיב לבקש, מבעוד מועד, לתקן את תביעתו בהתאם. לשיטתו, התנהגותו של המבקש, אשר המתין עד להגשת תצהירי העדות הראשית מטעמו של המשיב, מחוסרות תום לב.

6.         סבורני כי הדין עם המשיב. לשם כך דייני אם אבחן את השיהוי הרב בו לוקה הבקשה. המבקש, אשר היה מודע זה כשנה לטענות המשיב, התגונן כנגד התביעה, נטל חלק בישיבות קדם המשפט, אך המתין עם בקשתו זו, עד לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם המשיב, עד אשר נזכר להגיש את בקשתו זו.

            המבקש  אשר טען בתשובתו לתגובת המשיב כי אין חובה להגיש בקשה למחיקה על הסף כבקשה נפרדת אלא אף ניתן להעלותה בכתב ההגנה, אף היה עד ל"הערת האזהרה" שניתנה על ידי בית המשפט בישיבת יום 4.5.06, לפיה לא תשמע כל בקשה שניתן היה להגישה קודם לישיבת קדם המשפט שהתקיימה בחודש ספטמבר האחרון. המבקש אשר השתתף בישיבה זו, לא העלה כל טענה כדוגמת בקשה זו באותה ישיבה, בחר למלא פיו מים, ואף לא ביקש ארכה להגשת בקשה זו, כפי שיכול היה ורשאי היה לעשות בישיבת 14.9.06. יתר על כן, המבקש המתין למעלה משלושה חודשים מן הישיבה האמורה, עד אשר "נזכר" להגיש את בקשתו זו, רק ביום 24.12.06. במהלך תקופה זו, הגיש המשיב כבר את תצהירי עדותו הראשית.

            צודק המשיב בהפנותו האצבע להוראות תקנות סדר הדין האזרחי. תקנה 149 [ב] קובעת:

"לא ידון בית המשפט או הרשם בשום בקשה שבעל דין יכול היה להביאה בקדם-משפט, זולת אם ראה לעשות כן מטעמים מיוחדים שיירשמו וכשהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין".

ברי, כי לא הובאו בפני כל טעמים מיוחדים למחדלו של המבקש להגיש את בקשתו במועד. וזאת על אף העובדה כי המבקש היה מודע להחלטתי, כי לא אזקק לכל בקשה שלא תוגש במועד. החלטה זו אינה אות ריקה מתוכן, כפי שמתייחס אליה המבקש, וחבל שכך נוהג הוא.

בתשובתו לתגובת המשיב, טוען המבקש כי ניתן לעתור למחיקה על הסף בכל שלב של הדיון, גם אם לא הועלתה טענת המחיקה עד קדם המשפט.

מרוח הפסיקה עולה, כי אין זה ראוי לדון  לאחר קדם  המשפט בבקשות למחיקה על הסף אשר ניתן היה להעלותן בקדם המשפט.

בע"א 504/86 - מ.ל.ר.נ. אלקטרוניקה בע"מ נ' מדינת ישראל . פ"ד מג(3), 579 ,עמ' 584- 585. קבע כבוד השופט בך:

"כשלעצמי הייתי נוטה שלא להגביל את סמכותו של בית המשפט בענין זה יתר על המידה. במקרים מתאימים יש לדעתי לאפשר לבית המשפט להתיר העלאת טענה, שלא הוזכרה בקדם המשפט, בין אם "הטעמים המיוחדים" לכך מתייחסים לסיבה שבגללה נמנע הצד מלהסתמך על אותה נקודה בעת עריכת קדם המשפט (ואלה ללא ספק יהיו רוב המקרים), ובין אם המדובר בטעמים כבדי משקל הנוגעים לגופו של ענין, ושההתחשבות בהם נחוצה כדי למנוע עיוות דין חמור, או כדי למנוע פגיעה בענין חשוב אחר שבמדיניות משפטית נאותה.

אמנם אני ער לכך, כי בסיפא של תקנה 149 (ב) נאמר "... וכשהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין", ללמדנו לכאורה, כי מניעת עיוות הדין מתווספת אל ה"טעמים המיוחדים" ואין היא, כשלעצמה, עשויה להוות טעם מיוחד. אך בכל זאת סבורני, כי האפשרות של גרימת עיוות דין חמור באם לא תותר השמעת טענה מסוימת, עשויה אף היא לשמש "טעם מיוחד".

אולם אין פירוש הדבר, כי ניתן להקל ראש בהוראה המצויה בתקנה 149 (ב) הנ"ל, ולהתיר סטיה מהכלל האמור בקלות וכדבר שבשיגרה. גישה מקילה מדי מצד בית המשפט עלולה לסכל את המטרה אשר למענה הונהג ההליך של קדם משפט. ככלל חייב כל בעל דין לדעת, כי אי-השמעת טענה בקדם המשפט סותמת את הגולל על טענה זו".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ