אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 3478/06

החלטה בתיק בשא 3478/06

תאריך פרסום : 08/11/2007 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי נצרת
3478-06
05/03/2007
בפני השופט:
שאהר אטרש

- נגד -
התובע:
מ.ג.ש חברה לשיווק מזון בע"מ
עו"ד שמעון צח ואח'
הנתבע:
1. אחמד ח'אלד פריד
2. עו"ד מחאמיד סמיר

עו"ד דן שפריר ואח'
עו"ד אג'פילי איאד ואח'
החלטה

1.         מבקשתה של המבקשת ומכתב תביעתה עולה, כי המבקשת הינה חברה בע"מ שנרשמה ביום 14.2.1973. לטענתה, מנהלה היחיד ומורשה החתימה בשמה מאז 14.11.1993 הינו מר אלי בן אהרון בלבד (להלן: " מר בן אהרון"). בעלי מניותיה של המבקשת הינם חברת מגדלי בעלי חיים לבשר בע"מ ומר ישראל רבין. יצויין, שחברת מגדלי בעלי חיים לבשר בע"מ הינה בבעלותו של מר בן אהרון, שמשמש מנהל יחיד של המבקשת. המבקשת מדגישה, כי רק המנהל, מר בן אהרון, הינו המוסמך היחיד לחייב את המבקשת ולפעול בשמה ולמר ישראל רבין אין כיום ולא היתה בתקופה הרלוונטית (בשנת 1998) כל זכות או סמכות לחייב את המבקשת.

2.         המבקשת רשומה בטאבו כבעלים של מחצית הזכויות בנכס המקרקעין הידוע בתור חלקה 5 גוש 17519 בכפר רינה (להלן: " החלקה"). לטענת מנהלה, מר בן אהרון, נודע לו באופן אקראי ביום 13.12.06, שהמבקשת מכרה כביכול את זכויותיה למשיב מס' 1 (להלן: " המשיב") באמצעות מר ישראל רבין, שהינו אדם קשיש שגילו מעל 90, אזרח ארה"ב והמתגורר דרך קבע בארה"ב, אשר חתם כביכול על תצהיר ויפוי כח בלתי חוזר ביום 10.2.98 בפני נוטריון בירושלים המזרחית, עו"ד איברהים אבו עטא, לפיהם, העבירה המבקשת את זכויותיה בחלקה לטובת המשיב. זה האחרון טרח לרשום ביום 20.11.06 באמצעות משיב 2 הערת אזהרה לטובתו ובהמשך אף ניסה למכור את זכויותיו הנטענות בחלקה לצד שלישי (הנתבע מס' 3 בתביעה העיקרית).

3.         המבקשת טוענת, כי אין ולא יכולה להיות כל העברת זכויות לטובת המשיב בחלקה מחמת שהעברה שכזו יכולה להעשות אך ורק על ידי המבקשת באמצעות המורשה היחיד, מר בן אהרון. המבקשת מוסיפה וטוענת, כי מעולם לא העבירה זכויות כלשהן למשיב בחלקה וכל העברה שכזו, אם נעשתה, הרי שנעשתה במרמה, בגניבה ובזיוף. עוד טוענת המבקשת, כי בבירור שערך מר בן אהרון עם מר ישראל רבין התברר, כי מר ישראל רבין לא הגיע כלל בשנת 98' לישראל ומעולם לא חתם על יפוי כח בלתי חוזר אצל הנוטריון, איברהים אבו עטא, ולא מכר למשיב את זכויות המבקשת בחלקה.

4.         המבקשת עותרת למתן פסק דין הצהרתי המכריז על בטלות יפוי הכח הבלתי חוזר והתצהיר מיום 10.2.98, על מחיקת הערת האזהרה ועל מתן צו מניעה קבוע, האוסר על המשיבים לבצע כל פעולה או דיספוזיציה בנוגע לזכויות המבקשת בחלקה.

5.         ביום 18.12.06 ניתן לבקשת המבקשת צו מניעה זמני במעמד צד אחד.

6.         המשיב מבקש לדחות את הבקשה. לפי טענת הסף שלו, המבקשת לא הגישה כל בקשה היות ויפוי הכח שהוגש על ידי המבקשת חתום ע"י מר בן אהרון, שעל פי מסמכי רשם החברות, אינו קשור למבקשת כלל ועיקר ואין בחתימתו כדי לחייב את המבקשת.

            עוד טוען המשיב, כי גם אם ניתנה למר בן אהרון זכות חתימה, הרי אין המדובר בזכות בלעדית ואין היא שוללת את כוחם של האורגנים המוסמכים במבקשת לחתום בשמה, וכך עשה מר ישראל רבין, עת חתם בשם המבקשת בפני הנוטריון איברהים אבו עטא ביום 10.2.1998.

            לגופו של עניין, טוען המשיב, כי הוא רכש את זכויות המבקשת בחלקה תמורת סך 80,000 דולר בדרך של עשית יפוי כח נוטריוני בלתי חוזר ביום 10.2.1998 והוא זכאי למכרן כראות עיניו. המשיב חוזר ומדגיש, כי מר ישראל רבין הינו בעל המניות של המבקשת ומנהלה ומוסמך לחייבה ולמכור את מקרקעיה כפי שעשה. עוד טוען המשיב, כי יפוי הכח הבלתי חוזר נעשה ונחתם כדין.

 המשיב מציין בשולי תגובתו, כי הסכם המכר בינו ובין מר אחמד ג'בר בוטל ביום 21.12.06 ולאחר ביטולו מכר המשיב את הזכויות לבסול תייסיר ואחיו בע"מ לפי חוזה מכר מותנה מיום 21.12.06.

7.         משיב 2 טוען בתגובתו, כי דין הבקשה כנגדו להדחות על הסף מחוסר יריבות בינו ובין המבקשת. לטענתו, הוא לא ייצג את המשיב בביצוע פעולת הערת האזהרה ואינו מייצגו בעסקת המכר והוא רק אימת את חתימת המשיב על טופס הבקשה לרישום הערת אזהרה, אם כי, בהמשך ולאחר קבלת מכתבו של ב"כ המבקשת מיום 14.12.06, הוא התנדב לגשר בין הצדדים והעביר את הצעת ב"כ המבקשת למשיב. בחקירתו הנגדית של משיב 2 התברר, כי מלבד העובדה שהוא אישר את חתימתו של המשיב, הוא גם פנה לטאבו וטיפל ברישום הערת אזהרה.

8.         ביום 7.2.07 התקיים דיון במעמד הצדדים. מר אלי בן אהרון והמשיבים נחקרו על תצהיריהם. ב"כ הצדדים הגישו את סיכומיהם בכתב.

9.         בהתאם להוראות תקנה 362(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: " התקנות"), רשאי בית המשפט ליתן צו מניעה זמני אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה. בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני יביא בית המשפט בחשבון מאזן הנזקים והנוחות [תקנה 362(ב)(1) לתקנות] ושיקולי יושר ומידתיות [תקנה 362(ב)(2) לתקנות].

            א.         באשר לקיומה של עילת תביעה

על המבקש להראות קיומה של זכות לכאורה. לעניין זה, די בכך שהוכח שהתביעה אינה טרדנית ושקיימת שאלה רצינית שיש לדון בה (ראה: אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שמינית עמ' 486-485).

אין חולק, כי המבקשת היתה ועודנה רשומה כבעלים של מחצית הזכויות בחלקה. השאלה העיקרית השנויה במחלוקת הינה אם מכרה המבקשת את זכויותיה בחלקה למשיב. בעוד שהמבקשת טוענת שהיא לא מכרה את זכויותיה בחלקה למשיב היות ויפוי הכח הבלתי חוזר והתצהיר מיום 10.2.98 הינם מזוייפים מאחר ומר ישראל רבין לא שהה בישראל באותו מועד ולא היה מוסמך לחייב את המבקשת בחתימתו, שכן זכות החתימה הבלעדית הינה למר בן אהרון בצירוף חותמת המבקשת, טוען המשיב, כי הוא רכש את זכויות המבקשת בחלקה תמורת סך 80,000 דולר כדת וכדין. בית המשפט אינו מכריע בשלב זה במחלוקות עובדתיות ואינו קובע ממצאים ביחס למהימנותו של מי מהצדדים, אך ברור שאם יעלה בידה של המבקשת להוכיח את גרסתה וגרסתה תתקבל כגרסה אמינה, היא תהא זכאית לקבל את הסעדים המבוקשים. משכך, סבורני, כי יש לה למבקשת עילת תביעה לכאורה ולכל הפחות ניתן לומר, שאין המדובר בתביעה טרדנית ושקיימת שאלה רצינית שיש לדון בה.

ער אני לטענות הרבות שנטענו על ידי הצדדים אודות בעל זכות החתימה המוסמך לחתום ולחייב בחתימתו את המבקשת. לגרסת מר בן אהרון הנתמכת לכאורה במסמכים א' ו-ב' לבקשה, הרי הוא המנהל של המבקשת והוא ורק הוא בעל זכות החתימה של המבקשת ואין לו, למר ישראל רבין, זכות וסמכות לחתום בשם המבקשת. דא עקא, שדברים אלה אינם משתקפים ברישומי המבקשת ברשם החברות. מאידך, המשיב לא הצביע על שום מסמך המראה לכאורה, כי מר ישראל רבין הוא הוא בעל זכות החתימה של המבקשת, מלבד עצם הדברים שנאמרו בגוף יפוי הכח הבלתי חוזר והתצהיר מיום 10.2.98. כאמור, ההכרעה במחלוקות העובדתיות השונות מקומה בהליך העיקרי ולא במסגרת הליך זה.

            ב.         באשר למאזן הנזקים והנוחות

סבורני, כי מאזן הנזקים והנוחות נוטה בבירור לטובת המבקשת. צו המניעה הזמני נחוץ להבטחת ביצועו היעיל של פסק הדין באם תזכה המבקשת בתביעתה. למותר לציין, כי אי מתן הצו עלול לגרום למצב שבו המבקשת תזכה בפסק הדין, אך לא תוכל להנות מפירות זכיתה, במיוחד משגילה המשיב את רצונו למכור את זכויותיו בחלקה לצד שלישי, דבר העלול לפגוע בזכות קניינה של המבקשת בחלקה מעבר למידה הנדרשת. מאידך, מתן הצו עלול, לכל היותר, לגרום למשיב נזקים כספיים שהינם ברי פיצוי.

            ג.          באשר לשיקולי יושר ומידתיות

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ