אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 3421/05

החלטה בתיק בשא 3421/05

תאריך פרסום : 22/09/2009 | גרסת הדפסה
בש"א
בית משפט השלום באר שבע
3421-05
21/08/2005
בפני השופט:
אקסלרד ישראל

- נגד -
התובע:
מנהל מקרקעי ישראל
עו"ד פרנקל צבי
הנתבע:
רגב אילת בע"מ
עו"ד ילון הכט
החלטה

1.         עניין לנו בבקשת המבקש למתן "צו מניעה זמני ולהורות למשיבה להפסיק כל פעילות", כלשון המבקש, במקרקעין שבחולות סמר. כן בקש המבקש, במסגרת בקשת ביניים זו, כי יורה ביהמ"ש למשיבה לפנות לאלתר את אותם המקרקעין.

2.         הבקשה למתן הצו הזמני הוגשה ביום 07.07.05 וכותרתה "בקשה דחופה בכתב למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד". סירבתי ליתן הצו במעמד צד אחד, משהבהיר לי ב"כ המבקש כי החוזה נשוא המחלוקת שבין הצדדים, תקופתו הסתיימה ארבעה חודשים קודם לכן. קבעתי כי הדיון בבקשה יתקיים במעמד שני הצדדים, ובמהלכו הוברר אשר נעשה ולא נעשה בתקופת אותם ארבעת החודשים.

3.         התביעה בתיק העיקרי הוגשה ביום 19.07.05, ובמסגרתה נתבקש סעד של סילוק יד. כן הגיש המבקש בקשה לפיצול סעדים.

4.         בין הצדדים נחתם חוזה בשנת 1999, בעקבות מכרז שפורסם, אשר מכוחו ניתנה למשיבה הזכות לכריית חול במקרקעין שבחולות סמר (להלן: "המקרקעין"), וזאת במשך 4 שנים. תקופת הכרייה הוארכה בהסכמה, ועל כך אין מחלוקת בין הצדדים. המחלוקת היא לגבי מועד סיום תקופת הכרייה. לטענת המבקש, תקופת רשות הכרייה החלה בתאריך 15.03.99 ולכן היא הסתיימה ביום 15.03.05, ואילו טענת המשיבה היא, כי הואיל ועקב דרישות הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, דרישות להן מודע היה המבקש, לטענת המשיבה, לשינוי תוואי דרך הגישה למקום הכרייה, הרי בפועל החלה המשיבה בכרייה רק באוקטובר 1999, ולכן על תקופת רשות הכרייה להסתיים באוקטובר 2005.

5.         משלא פינתה המשיבה את המקרקעין במרץ ש"ז, פנה אליה המבקש בכתב, חודשיים אחר כך - במאי, ודרש הפסקת הכרייה ופינוי המקרקעין. בין הצדדים התנהלה התכתבות במהלך החודשים מאי ויוני, עד אשר ב-07.07.05 הוגשה הבקשה שבפניי.       אך ההתכתבות לא הייתה ההתרחשות היחידה באותם החודשים. המבקש, מסיבות השמורות עמו בלבד, בחר להגיש נגד המשיבה תלונה במשטרה על גניבת חול, דבר אשר הביא למעצרם של שלשה אנשים במשך מספר שעות.

6.         דין הבקשה שבפניי להידחות. לא צו מניעה זמני מבוקש, למרות שכך כינה המבקש את הסעד המבוקש על ידו, אלא צו עשה זמני, שהרי הבקשה היא כי המשיבה תפסיק את פעילותה במקרקעין ותתפנה מן המקום.

לפי מצב הדברים בעת הגשת הבקשה, המשיבה עבדה בשטח וכרתה חול במקרקעין, כך שברור כי בקשת המבקש היא להורות על שינויו של המצב הקיים על ידי מתן הוראה למשיבה להפסיק את עבודת הכרייה. כלל ידוע הוא, כי מטרתו של צו המניעה הזמני היא שמירה על המצב הקיים עד להכרעה סופית בסכסוך שבין הצדדים, המגולם בתיק העיקרי. כאשר תוצאת הצו המבוקש היא שינויו של המצב הקיים בעת הפרת החוזה הנטענת, לא יינתן הצו, בדרך כלל. ראה למשל בש"א (ת"א) 11287/02 חיפה כימיקלים נ. אדם טבע, תק-מח 2002(2), 5023 והאסמכתאות שם; א. וינוגרד, צווי מניעה, כרך א', ע' 65-66.

7.         לא זו אף זו  -  מטרתו של צו מניעה זמני היא למנוע מצב לפיו, בשל חלוף הזמן, תסוכל אפשרות זכייתו של התובע בסעד המבוקש על ידו בתיק העיקרי. לא כך הם פני הדברים במקרה שבפניי: האיחור של המבקש, אליו אתייחס בהמשך הדברים, בהגשת הבקשה והתביעה, הביאו את מצב הדברים לידי כך שהמבקש - התובע, לעולם לא יזכה בסעד המבוקש על ידו בתיק העיקרי. התיק העיקרי למעשה  -  תיק מיותר הוא, כפי שנראה להלן.

8.         ומדוע התיק העיקרי תיק מיותר הוא? כאמור, הסעד אשר נתבקש בתובענה, אשר הוגשה בסדר-דין מקוצר, הוא סילוק יד. התביעה הוגשה ביום 19.07.05, ארבעה חודשים לאחר שהסתיימה, כטענת המבקש, תקופת הכרייה. המועד להגשת בקשת הרשות להתגונן הוא ב-20.09.05, בשל פגרת בתי המשפט, והנה, כשלשה שבועות לאחר מכן, מסתיימת תקופת הכרייה לפי גרסת המשיבה. ברור לכל, כי התביעה בתיק העיקרי לא תתברר, שהרי בכוונת המשיבה לסלק ידה מן המקרקעין במחצית חודש אוקטובר, דיון בבקשת הרשות להתגונן לא יתקיים קודם לכן, ואין גם כל צורך וטעם כי הוא יתברר כלל.

9.         המסקנה הינה, לעניין זה, כי המבקש, במו ידיו, הפך את תביעתו, כבר בעת שהוגשה, לתביעה מיותרת. ממילא ומקל וחומר אמורים הדברים לגבי הסעד הזמני המבוקש. אציין כי במהלך הדיון שהתקיים בפניי, הצעתי למבקש לוותר על הסעד הזמני, לאור הנסיבות שתוארו לעיל, ולהתרכז דווקא בתביעה הכספית שתוגש, אם תוגש, שהרי המבקש בקש רשות לפצל את סעדיו. לצערי, לא השתכנע המבקש בדבר היותו של הסעד המבוקש בגדר סעד מיותר. במיוחד אמורים הדברים לאור התיעוד ואפשרות המדידה הקיימת, בהתייחס לכמויות החול אותן כרתה ותכרה המשיבה.

10.        נדמה לי שדי היה בכך כדי לדחות את הבקשה שבפניי, אולם גם על פי יתר המבחנים שנתגבשו בפסיקת בתי-המשפט לבחינת זכותו של מבקש לקבל סעד של צו מניעה זמני, דין הבקשה להידחות.

11.        הסעד המבוקש זהה לסעד המבוקש בתיק העיקרי. תוצאתו הישירה של מתן הסעד המבוקש כאן תהא קבלת הסעד בתיק העיקרי, כבר בשלב הזה של ההליכים, מבלי שתינתן לנתבעת האפשרות להתגונן כנגד התביעה. הכלל הוא שבדרך כלל לא יינתן צו ביניים אם בדרך זאת יקבל המבקש - התובע את כל מבוקשו, וההליך בתיק העיקרי יהיה בבחינת הליך מיותר. ראה לעניין זה בספרו של וינוגרד, כרך א', עמ' 68.

12.        המבקש השתהה שיהוי בלתי סביר בהגשת הבקשה למתן צו ביניים והתובענה בתיק העיקרי. לכאורה, לא זמן רב חלף מיום ההפרה, כגרסת המבקש. ואולם, שאלת סבירות העיכוב בפנייה לביהמ"ש היא שאלה הנבחנת בכל מקרה על פי נסיבותיו, ולעיתים שיהוי קצר ביותר עלול להיות בבחינות שיהוי אשר ישלול האפשרות לקבל הסעד המבוקש. לעניין זה ראה בספרו הנ"ל של א. וינוגרד, כרך א', עמ' 113.

            במקרה דנן, השיהוי של ארבעה חודשים בפנייה לביהמ"ש הפך את ההליך בתיק העיקרי, כמו את סעד הביניים, לבלתי רלוונטיים ומיותרים. אינני פוסל את גישתו של המבקש לנסות ולהביא לסילוק ידה של המשיבה על ידי משלוח מכתב התראה, ואולם גם מכתב כזה יצא תחת ידו לאחר חודשיים. הצדק עם המשיבה בטענה כי נימוק של עומס עבודה או "ברח לי", כדברי העדה מטעם המבקש, אינו בגדר סיבה מוצדקת לשיהוי במקרה דנן. לא מן הנמנע כי בנסיבות העניין, היה על המבקש לשקול לוותר על סעד סילוק היד ולהסתפק בהגשת תביעה כספית.

13.        אף בחינת מאזן הנוחות ושאלת האפשרות לקבל פיצוי כספי במקרה ולא יינתן הסעד, תוביל למסקנה כי אין ליתן את הסעד המבוקש במקרה דנן. המבקש לא טען דבר בעניין מאזן הנוחות, אולם בנסיבות העניין ברור כי על אי הנוחות אשר עלולה להיגרם למבקש ניתן לגבור בנקל, בדרך של קביעת הפיצוי הראוי, שהרי כמויות החול ניתנו לכימות ומדידה.

14.        אוסיף ואומר מספר מילים לגבי ניקיון כפיו של המבקש, אם כי לאור הדברים האמורים לעיל בדבר היותו של ההליך שבפניי, לרבות זה שבתיק העיקרי, מיותר, ברור כי שיקול ניקיון הכפיים אינו זה אשר הכריע את הכף לחובת המבקש. כפי שציינתי לעיל, המבקש הגיש תלונה במשטרה, דבר אשר גרם למעצרם של שלשה אנשים במשך מספר שעות. זאת עשה המבקש בטרם נקט בהליך אזרחי. העדה מטעם המבקש, גב' גבריאלי, העידה כי הפנייה להליך האזרחי נעשתה כשהתברר למבקש כי התלונה במשטרה לא הביאה לסילוק ידה של המשיבה מן המקרקעין.

מבלי לקבוע מסמרות בעניין זה, שהרי אין הדברים דרוש לצורך ההכרעה כאמור, נראה לי שלאור העובדה שאין המדובר ב"גנבי חול", הכורים חול בחשכת ליל, אלא במשיבה אשר זכתה כדין במכרז, שלגבי תנאיו קיימת מחלוקת אזרחית, לא דרך התלונה במשטרה היא הדרך הראויה, במיוחד הדברים אמורים כאשר המדובר הוא בגוף ממשלתי כמנהל מקרקעי ישראל.

15.        סוף דבר  -  דוחה אני את הבקשה לצו מניעה, ומחייב אני את המבקש לשלם למשיבה שכר-טרחת עורך-דינה בסכום של 3,500 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק, ללא קשר תוצאות ההליך בתיק העיקרי. 

ניתנה היום ט"ז באב, תשס"ה (21 באוגוסט 2005) בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ