אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 3259/04

החלטה בתיק בשא 3259/04

תאריך פרסום : 01/11/2007 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי נצרת
3259-04
30/05/2005
בפני השופט:
בנימין ארבל

- נגד -
התובע:
קיבוץ עין גב אגודה שיתופית חקלאית בע"מ
עו"ד סלילת זאב
הנתבע:
בנק החקלאות לישראל בע"מ
עו"ד ישעיהו גיבור
החלטה

1.         זו בקשה למתן צווים, המונעים ומעכבים, הליכי מימוש משכון מיום 26.5.1970, אשר נרשם לטובת המשיב על זכויות המבקשת (שהינה קיבוץ) במשבצת המקרקעין שלה, וכן המונע נקיטת הליכי הוצל"פ כנגדה.

2.         המבקשת לוותה סכומי כסף שונים מהמשיב. בגינן של הלוואות אלה, נרשם, עוד ביום  26.5.1970 משכון על זכויותיה של המבקשת במקרקעיה. הלוואות אלה נפרסו מחדש במסגרת ההסדר הידוע כ"הסדר הקיבוצים" משנת 1993, כאשר סכום החוב הופחת במידה מסויימת, והיתרה נפרסה למשך 20 שנה.

בשנת 2001, חדלה המבקשת לפרוע את תשלומי ההלוואה. על כן העמיד המשיב את ההלוואות לפרעון מיידי, והגיש בקשה ללשכת ההוצל"פ בתל אביב לחילוט המשכון.

3.         המבקשת טענה, בין יתר טיעוניה, טענות רבות, שונות ומשונות, מדוע זה אין היא חייבת בפרעון החוב, ומדוע זה יש לעכב, ובסופו של יום אף למנוע סופית, את מימוש המשכון.

4.         בין היתר, טוענת המבקשת את הטענות הבאות:

א.         בין הצדדים קיים הליך זהה, במסגרתו העלתה המבקשת טענות קיזוז, המבוססות על כך כי המשיב גבה ממנה ריביות לא חוקיות. בנוסף, טענה המבקשת, כי המשיב גרם לה לנזק בהוציאת דיבתה הרעה, באוזני בנקים אחרים. כך, שהמשיב חייב לה בגין שני אלה סכומים העולים על יתרת סכום ההלוואה ובהתאם מבקשת היא לקזזם.

ב.         על פי ההסכם המשולש, והסכם החכירה שבין המבקשת למנהל מקרקעי ישראל והסוכנות, נאסר על המבקשת למשכן את זכויותיה.

ג.          שטר המשכון בטל, שכן הוא חתום רק על ידי מורשה חתימה אחד מטעם הקיבוץ. שטר משכון זה אף אינו ערוך כדין, שכן חסרות בו קביעות באשר למועדי התשלום, קביעות ביחס לנסיבות שיביאו לאכיפתו, ובאשר לא ניתן לזהות את הנכסים הממושכנים.

ד.         לא ניתן היתר כמתחייב בחוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית או במים) תשכ"ז-1967. על כן המשכון בטל.

ה.         לא ניתנה הסכמת המנהל והסוכנות למשכון.

ו.          המשכון בלתי ניתן למימוש ואכיפה, שכן זכויות המבקשת בקרקע הינן זכויות אישיות, מימושן יגרום להפרה של המבקשת את התחייבויותיה בהסכם החכירה וכי הבנק אינו כשיר לקבל זכויות במקרקעין חקלאיים.

ז.          לא ניתן לממש את המשכון, שכן עסקינן באדמה חקלאית, המשמשת כמקור מחיה לקיבוץ וחבריו, בהתאם להוראת סעיף 39 לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז-1967. כן, חלק ממקרקעי המשבצת, הינם בתי מגורים המשמשים למגורי חברי המבקשת. על כן חלה עליהם הוראת סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל. דהיינו, יש להבטיח תחילה, מקום מגורים סביר, או סידור חלוף לחברי הקיבוץ.

ח.         המשכון הינו למעשה שיעבוד צף. על כן, לא ניתן לממשו באמצעות הליכי הוצל"פ.

ט.         מימוש המשכון משמעו פירוק עסקי האגודה. על כן יש לבצעו באמצעות צו מאת רשם האגודות השיתופיות.

עד כאן, בקליפת אגוז, טענותיה של המבקשת.

5.         המשיב מתנגד למתן צו כמבוקש, שכן, לשיטתו, כל טענותיה של המבקשת אינן ראויות להשמע ואין בהן כדי להביא להדיפת בקשתה למימוש המשכון.

6.         המשיב הגיש כתב תשובה מפורט ואליו צירף מסמכים. ממסמכים אלה עולה, כי לפחות חלק מטענותיה של המבקשת, אינן עולות בקנה אחד עם המצב הנכון.

7.         באשר לטענת הקיזוז, טוען המשיב כי המבקשת שקטה על שמריה, משך כשמונה שנים מאז נפרסו חובותיה מחדש, תוך קיזוז חלק מהסכומים - קיזוז אשר נועד למנוע העלאת טענות באשר לגביית ריביות לא חוקיות על ידי המשיב. על כן, התיישנה טענת הקיזוז. המשיב מפנה לנספחים ו' לבקשה, המלמדים על כך כי הוא הגיש תביעה נגד תנובה בגין סכומי כסף אשר היה עליה להעבירם כצד ג' על חשבון חובות המבקשת. במענה לתביעה זו, הצטיידה המבקשת בחוות דעת כלכלית שנערכה על ידי חברת "שגיא", ממנה עולה כי במהלך השנים שקודם להסדר הקיבוצים, נגבו ריביות גבוהות, שלא כדין. על כן, על פי חוות דעת זו, המתייחסת להלוואות מן השנים 85-86, זכאית המבקשת להשבה של סכום המגיע כדי 421,538 ש"ח.

יתר על כן: המשיב פנה למבקשת במכתב התראה, ובו העלה טענותיו באשר לאי פרעון החוב, כאשר העתק ממכתב זה נשלח לבנקים אחרים. בכך יש, לטענת המבקשת, משום הוצאת דיבתה של המבקשת רעה, וגרימת נזקים כספיים, המגיעים כדי 4 מליון ש"ח. כנגד טענות קיזוז אלה טען המשיב, כי ראשית מנועה המבקשת מלטעון טענת קיזוז, שעה שנפרסו חובותיה מחדש, לפני תקופה העולה על מניין שנות ההתיישנות, ושעה שפריסת החובות והפחתתם, נעשתה כנגד ויתורה של המבקשת על טענות נוספות. ואילו באשר לטענת הקיזוז, ביחס לנזקי המבקשת, עקב הוצאת דיבתה, טוען המשיב כי טענה זו אינה ראויה להתברר במסגרת זו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ