החלטה בתיק בשא 3189/05

1.         המבקשת עתרה למתן צו מגן, על פי סעיף 23 לחוק עוולות מסחריות התשנ"ט-1999, כדלקמן:

"א. צו המורה על המשיבים ו/או למי מהם ו/או למי מטעמם להימנע מלעשות כל שימוש בתוכו חוות דעת רואה החשבון מטעם המבקשת ו/או כל נתון שבה שלא למטרת הוכחת נזקי המבקשת בתביעתה זו.
ב. צו האוסר על המשיבים ו/או מי מהם ו/או מי מטעמם לפרט ו/או להעביר לאחרים תכן חוות הדעת ו/או כל נתון שבה.

ג. צו האוסר על פרסום המסמכים המצורפים לחוות הדעת והקובע סידורים לעניין חשיפתם, כפי שהם, אך ורק לבאי כח המשיבים בתיק זה ולמשיבים בלבד, ותו לו.

ד. צו המנוע מהמשיבים לעיין במסמכים המקוריים אשר עותקים מהם מצורפים לחוות הדעת, בהם מופיעים פרטי לקוחותיה של המבקשת.

ה. כל צו אחר על פי דעתו של בית המשפט."

2.         המשיבים מסכימים למתן צווים כמבוקש בעתירות א' וב' בלבד שינתן למומחים מטעמם לבדוק את חוות הדעת.

3.         מאידך, מתנגדים המשיבים למבוקש בעתירות ג' ו-ד'. לטענתם הם זכאים לבחון את חוות הדעת שהגישה המבקשת ואת נתוניה, באמצעות באי כוחם ומומחים מטעמם, וזאת על מנת לאפשר להם להתגונן כראוי כנגד התביעה. במסגרת זו חשוב להם, למשיבים, כי יתאפשר להם לבדוק את המסמכים עליהם מתבססת חוות הדעת ולשם כך עליהם לבחון את המסמכים המקורים, שכן, לדבריהם:

" הנתונים בחוות הדעת של המבקשת הם עיבוד של נתונים, שאין המשיבים יודעים מה מקורם והאם העיבוד שנעשה על ידי המבקשת לגביהם נכון. כך, למשל, מוצגים נתוני מכירה של המבקשת ואין המשיבים יודעים האם הנתונים נכונים ו/או מאין נלקחו. למעשה, בחוות הדעת המבקשת הייתה יכולה לרשום כל נתון והמשיבים אין להם דרך לבדוק זאת."

4.         כן עומדים המשיבים על חשיפת פרטיהם וזהותם של לקוחות המבקשת, לגביהם נטען כי ביטלו הזמנות של מוצרים נשוא התביעה, וזאת על מנת שיוכלו לבחנם, ולזמנם לעדות בבית המשפט, על מנת לברר את נכונות הטענות, המתייחסות אליהם.

5.         לטענת המבקשת, נובעים נזקיה, בין היתר, מאבדן לקוחות, ופגיעה ביכולת קבלת תמורה הולמת בגין מוצריה. לשם כך הציגה חוות דעת של מומחה מטעמה. המסמכים המצורפים לחוות הדעת מהווים משום "סודות מקצועיים" כמשמעם בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות. הואיל ובעלי הדין הינם מתחרים עסקיים באותו הענף, הרי כל צד זכאי לשמור בסודיות את פרטי לקוחותיו, שכן חשיפת פרטיהם, עלולה להביא לתחרות בלתי הוגנת ביחס לאותם לקוחות.

6.         מקובל עלי כי המסמכים אשר חסיונם מבוקש, צופנים בחובם סודות מסחריים של המבקשת, הראויים להגנה. מאידך, המבקשת עצמה חשפה מסמכים אלה בפני בית המשפט לצורך תביעתה כנגד המשיבים. על כן, משהחליטה לעשות בהם שימוש, אף זכאים המשיבים לדעת בפני מה עומדים הם, וכן להתגונן כלפי הטענות שהועלו כנגדם. לשם כך, זכאים הם להעזר בפרקליטים ובמומחים מטעמם, אשר יכינו חוות דעת נגדית.

כן, זכאים המשיבים לדעת את זהותם של אותם לקוחות, אליהם מתייחסת חוות הדעת, שכן, הם רשאים לבחון את העובדות עליהן נשענת חוות הדעת - על מנת שיוכלו לזמנם לעדות לבית המשפט, על מנת לנסות ולהזים את טענות המבקשת ולערער את יסודות חוות הדעת.

7. יש לזכור, כי על פי פסיקת בית המשפט העליון אין לבעל הסוד המסחרי, החושף עצמו בהליך משפטי, זכות מוקנית למנוע את גילוי סודותיו. עם זאת היקף הגילוי והסדרי הגילוי יקבעו על ידי בית המשפט בזיקה ישירה לתשתית הראייתית הלכאורית שהציג התובע להוכחת טענותיו בתביעה שהגיש. עוד נפסק כי:

"ככל שלתשתית זו תהיה עוצמה רבה יותר, כך ייטה בית-המשפט להתחשב באינטרסים של מבקש הגילוי ולהעדיפם על פני האינטרסים של בעל הסוד המסחרי."

(דברי כב' השפטת דורנר ברע"א 918/02, טילזון נ' פנטאקום בע"מ, פ"ד נו(4) 865, 870).

בעקבות פסק דין זה, חיווה כב' השופט ריבלין דעתו, באשר לאיזונים הראויים, שעל בית המשפט לעשות, בבואו להכריע בבקשה לגילוי או לחיסוי מסמכים, המהווים סודות מסחריים:

"בעורכו את האיזון האמור על בית-המשפט להיזהר פן ייעשה שימוש לרעה בהליך הגילוי והעיון ככלי להשגתם של סודות מסחריים של אחר למטרות בלתי כשרות. במיוחד הדברים אמורים כשעסקינן במגיש התובענה. משום כך אין ליתן צו לגילוי מסמכים אשר יפגע בסוד מסחרי, בטרם הונחה תשתית ראייתית, ולו מינימלית, לטענות הצד מבקש הגילוי. משהונחה תשתית שכזו, על בית-המשפט להקפיד כי צו הגילוי והעיון שניתן על-ידיו יכלול רק את המסמכים שהם רלוונטיים לתובענה, ואשר הינם הכרחיים לבירורה. אכן, לעתים קרובות הפגיעה בסודות מסחר היא הכרחית להבטחת יעילות הליך הגילוי והעיון, ברם לנגד עיני בית-המשפט חייב לעמוד כל העת הרצון לצמצם ככל האפשר פגיעה זו. ודוק, ההתחייבות שלא לעשות שימוש במסמכים שלא למטרות המשפט, שהצד אשר מבקש את גילוי המסמכים יחויב למסור לצד המגלה מסמכיו, אינה תחליף לתנאים האמורים."

(רע"א 3638/03 ביטום תעשיות פטרוכימיות בע"מ נ' כמיפרן -ישראל בע"מ, פ"ד נח(1) 97, 101)