אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 3166/07

החלטה בתיק בשא 3166/07

תאריך פרסום : 13/09/2009 | גרסת הדפסה
בש"א
בית משפט השלום באר שבע
3166-07
11/05/2008
בפני השופט:
גדליה טהר-לב

- נגד -
התובע:
1. קשמה יוסף
2. קשמה שמעון

עו"ד אמציה אטלס ואח'
הנתבע:
1. הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ
2. (לשעבר בנק עצמאות למשכנתאות ולפיתוח בע"מ )

עו"ד גדעון פנר ואח'
החלטה

1.         בפני מונחת בקשת המבקשים לדחות את התביעה נגדם על הסף, ולחילופין, ליתן להם רשות להתגונן בתביעת המשיב נגדם בגין ערבותם להלוואה, אשר נטלה ה"ה יעקב ואיילה חג'אג' מן המשיב בשנת 1985. באין הבקשה לדחות את התביעה על הסף בסמכות רשם, הועברה הבקשה לטיפול שופט. בהחלטתי זו אדון אך בבקשה לסלק את התביעה על הסף.

2.         כמובהר בתשובת המבקשים לתגובת המשיב, הבקשה לסלק את התביעה בת.א 3171/07 נגדם על הסף מושתתת על ארבעה נימוקים:

            א.         התיישנות;

ב.                  אי מתן ההודעה, המתחייבים מסעיף 17 ג' (ג) לחוק הערבות, תשכ"ז - 1967 (להלן:  "חוק הערבות"), המודיעה לערבים, שהוגשה התביעה נגד החייבים העיקריים ביום ,14.7.99 [בדרך אגב ייאמר, כי משום תיקון חוק הערבות בשנת תשנ"ח, אשר תחילתו מיום 1.6.08, לכאורה הסעיף הרלוונטי לחוק הערבות צריך להיות סעיף 27 (ג)].

ג.                    היות הסכום הנתבע בת.א 3171/07 מכל מבקש מעבר לחלקו היחסי בחוב;

ד.                  היות הריבית, הנתבעת מן המבקשים, בשיעור, העולה על המותר בחוק [לכאורה הכוונה לסעיף 25 (א)(2) לחוק הערבות - ג'ט"ל].

             3.        לשיטתי, נושאי שיעור הריבית וחלקו היחסי של כל ערב בחוב הנתבע צריכים להישקל

במסגרת בקשת הרשות להתגונן. ובאשר לתוצאת אי מתן ההודעה לערבים על הגשת התביעה נגד החייבים העיקריים, הפנינו על-ידי בא כוחם המלומד של המבקשים להחלטתו של כבוד השופט ורדי בבש"א) שלום ת"א) 161166/03 רצאבי נ' בנק הפועלים בע"מ (לא פורסם). ודוק: החלטתו הנ"ל של כב' השופט ורדי מצטמצמת למתן רשות להתגונן בגין הפגם שהתהווה, כאשר המשיב דהתם לא הודיע לערב על הגשת התביעה נגד החייבים העיקריים. זאת בלא שהכריע "האם הנפקות המעשית של הפגם הנ"ל מביאה או לא מביאה לבטלות מלאה או חלקית של חיובי הערב...". בנסיבות אלו אותיר גם את נושא אי מתן ההודעה לערב על הגשת התביעה נגד החייבים העיקריים לשלב הדיון בבקשת הרשות להתגונן.

4.        נותרה על הפרק העתירה לדחות את התביעה בת.א 3171/07 נגד המבקשים על הסף בשל התיישנות התביעה נגדם. הסוגייה, הדורשת הכרעה, אינה פשוטה כלל ועיקר. בפרק ב' לחוק הערבות, אשר התווסף לחוק הנ"ל בתיקון משנת תשנ"ב, נקבע בסעיף 17 ג' (א)(1) ו - (2), כי "לא תוגש תובענה נגד ערב יחיד אלא לאחר שנתקיימו שניים אלה:

1.         ניתן פסק דין נגד החייב ;         

2.      יושב ראש ההוצאה לפועל אישר שעל מנת להיפרע המחייב, נקט הנושה בכל הליכי ההוצאה לפועל, לרבות הליכים למימוש משכנתה על דירת מגורים או למימוש משכון על זכויותיו בדירת מגורים, והכל כשהם סבירים בנסיבות העניין".

 לא תוקן במקביל חוק ההתיישנות, תשי"ב 1958, אשר נקבע בסעיף 6 בו כי "תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה" ואשר בסעיף 5(1) בו נקבע, כי תקופת התיישנות תביעה "בשיאנו מקרקעין - שבע שנים". ההתייחסות היחידה לסוגיית ההתיישנות בחוק הערבות קבועה בסעיף 7 (ב), בו נקבע כי "התיישנה התביעה נגד החייב, מתיישנת גם התביעה נגד הערב, אם לא התיישנה לפני כן".

נוצרה דילמה פרשנית. מחד, המחוקק מנע מן הנושה לתבוע ערב יחיד [ובסעיף 27 (א) (1) ו - (2) לחוק הערבות, כפי שתוקן בשנת תשנ"ח מנע המחוקק מן הנושה לתבוע את הערב המוגן] עד אשר יקבל פסק דין נגד החייב העיקרי, ינקוט בפועלות סבירות להוצאתו אל הפועל וראש ההוצאה לפועל יאשר, כי מוצו הליכי ההוצאה לפועל נגדו. אלו פעולות, הדורשות זמן, אשר לא כולן בשליטת הנושה - כגו,ן קצב התקדמות בית המשפט בבירור התביעה נגד החייב העיקרי - ולא נתן המחוקק מענה מפורש לבעיית המשך מרוץ תקופת ההתיישנות כנגד הערב כל זמן שטרם ניתן פסק הדין נגד החייב העיקרי וטרם מוצו הליכי ההוצאה לפועל נגדו.

            על רקע זה התפתחה פסיקה, בעיקר של בתי משפט השלום, כאשר נטען על ידי הערב, שהתביעה נגדו התיישנה בטרם הוגשה. הופנינו על-ידי בא כוחם המלומד של המבקשים לשני פסקי דין בנושא, האחד בש"א (שלום - ת"א) 160416/03 שלם נ' בנק אוצר החייל בע"מ של כב' השופט סטולר, אשר פורסם בפסקי-דין שלום, תשס"ג (3) 558, והאחר של כבו' הרשם רוזין (כתוארו אז) בבש"א (שלום - ב"ש) 701887/02, 1058/03, 1395 אלמקייס נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (לא פורסם).

            פסיקה זו, כמוהו כניתוח הסוגייה בפרק עשרים ושלושה לספרו של דר' רוי בר-קהן ערבות (2006) בעמ' 209 ואילך, מלמדת עד כמה הסוגייה מורכבת. הרי, מחד, אין אתה רוצה בפרשנות, השוללת מן הנושה את האפשרות להגיש את תביעתו נגד הערב בשל נסיבות, שאינן בשליטתו (כגון, כאשר ההליך המשפטי להשגת פסק הדין החלוט נגד החייב העיקרי אורך למעלה משבע שנים). מאידך גיסא, אינך רוצה בפרשנות, הנותנת לנושה את האפשרות לשלוט בסיום תקופת ההתיישנות (כגון, על-ידי אי-הגשת פסק-הדין נגד החייב העיקרי לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, אם ייקבע, כי מיצוי הליכי ההוצאה לפועל נגד החייב העקרי מהווה חלק מעילת התביעה נגד הערב).

5.         אל מול דילמה זו פסקו בתי המשפט המחוזיים בפסיקה, אשר, אמנם, אינה מחייבתני, אך כן מנחתני, שעילת התביעה כנגד הערב מתגבשת עם מתן אישור ראש ההוצאה לפועל, שמוצו הליכי ההוצאה לפועל נגד החייב העיקרי [ ראה: בר"ע (חי') 355/03 ישראלי נ' בנק ערבי ישראלי (לא פורסם) וע"א (ת"א) 2236/00 סמאירה נ' בנק עצמאות למשכנתאות ולפיתוח בע"מ (לא פורסם)]. לפי פסיקה זו, רק בעת מתן אישורו זה של ראש ההוצאה לפועל מתחיל מרוץ התיישנות התביעה כנגד הערב. ייאמר, כי בית המשפט העליון טרם אמר את דברו בסוגייה הנידונה.

על מנת לשכנע ערכאה זו לסטות מן הפסיקה המנחה של בתי המשפט המחוזיים, ראוי היה למבקשים, שירחיבו את טיעוניהם בסוגייה נכבדה זו. במצב הנתון אין לנו אלא לשקול את אשר הוגש לפנינו על ידי בא כוחם המלומד של המבקשים.

  1. בפסק דינו המאלף של כב' השופט סטולר בבש"א (שלום - ת"א) 160416/03 הנ"ל פתרונו לדילמה הנידונה היה לקבוע, שמרוץ התיישנות התביעה כנגד הערב מתחיל ביום מתן פסק הדין נגד החייבים העיקריים. בראותנו את בקשתם של המבקשים דנן, אשר לא טרחו להניח את התשתית העובדתית על מנת שנדע באיזה יום ניתן פסק הדין נגד החייבים העיקריים, אין מקום לסטות מן הפסיקה המנחה של בתי המשפט המחוזיים. מסקנתנו זו לא תשתנה על בסיס הפניית בא כוחם המלומד של המבקשים לדעתו של המלומד בר-קהן, כפי שבאה לידי ביטוי בספרו "ערבות" משנת 2006. שם בעמ' 212 כתב המלומד בר קהן:

"עמדתנו... היא כי הפתרון הראוי, בלית ברירה, הוא להכיר במועד מתן האישור המאפשר התחלת נקיטת הליכים כנגד ערב יחיד או מוגן ("אישור מיצוי הליכים") כמועד היווצרות העילה, תוך הענקת אפשרות לערבים אלו להעלות טענות מכח הוראות הדין הללי המבוססות על דיני הנזיקין, האמון ותום הלב, אם לא פעל הנושה בסבירות ובתום לב לקבלת אישור זה במועד ולא הגיש כנגדם תביעה תוך פרק זמן ראוי, שיאפשר להם התגוננות ראויה".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ