אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 309/05

החלטה בתיק בשא 309/05

תאריך פרסום : 16/08/2007 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
309-05
04/05/2005
בפני השופט:
מרים מזרחי

- נגד -
התובע:
אטיאס ואח'
עו"ד ע' פריד
הנתבע:
מוניות העיר ואח'
עו"ד ש' גלעד
החלטה

1.       לפני בקשה לצו מניעה זמני, שהוגשה יחד עם תובענה, שבה הסעדים המבוקשים מתוארים כבאים למנוע קיפוח בעלי מניות מיעוט בחברה. החלטה זו ניתנת בהמשך להחלטתי מיום 23.3.05, שעסקה בטענה מקדמית של המשיבים. בבקשה מבוקשים הצווים הבאים:

א.      לאסור על הדחת המבקש 1 (מאיר אטיאס) ממילוי תפקידו כמנהל במשיבה 1 (להלן - החברה).

ב.       לחייב את המשיבים למסור למבקשים מסמכי החברה וספריה כמחויב בחוק.

ג.       לאסור על דיספוזיציה בנכסי החברה.

רשימה זו של הסעדים המבוקשים לקוחה מסיכומי המבקשים, והיא מצומצמת מזו שהתבקשה תחילה בבקשה, כפי שהוגשה.

2.       בבקשה נטען כי עניינה הוא ניצול לרעה של כוח הרוב בחברה בניצוחו של מנהלה, המשיב 2, נגד קבוצת מיעוט. על פי הנטען, במסגרת זו בוצעו ע"י המשיב 2 עבירות פליליות, בכך שפעל בניגוד להוראות משרד התחבורה בחותמו בשם החברה על קבלת רשיונות הסעה, אשר בפועל אינם משמשים את חבריה. עוד נטען כי משיב 2 עשה כן תוך שליחת יד בנכסי החברה, על ידי סיחור באותן רשיונות לטובת רווח אישי ופרטי, אף שמדובר בנכס של החברה. עוד נטען לליקויים ניהוליים חמורים, המשתלבים עם שליחת היד בנכסי החברה לטובת מקורבים של משיב 2. כן נטען בבקשה כי מאז בחירתו של המבקש 1 למנהל בחברה, פועל משיב 2 להביא להדחתו והחלפתו במקורב שלו, בין השאר באמצעות העברת החלטה באסיפה הכללית וכך, כ-9  ימים בלבד לאחר האסיפה בה נבחר מבקש 1 למנהל, יזם משיב 2 מהלך של בחירות חוזרות להנהלת החברה, והכל כדי להמשיך ולנהל את החברה באופן המיטיב עימו.

3.       המשיבים מכחישים קיום רמאות או שליחת יד, וטענתם העיקרית מנגד היא כי, המבקשים חפצים למעשה, בעזרת בית המשפט, לעקוף את ערכי היסוד של ניהול חברה בישראל, על ידי כך שבית המשפט יתערב בבסיס הדמוקרטי של שלטון הרוב בחברה. על פי טענה זו, יש להניח לרוב להכריע בענין בחירת מוסדות החברה, ובכלל זה מנהליה, ולאפשר למוסדות הנבחרים לקבל החלטות ללא התערבות.

4.       יש לציין כי, הצדדים הסכימו שלא לחקור על התצהירים שבהם תמך כל אחד מהם את טענותיו. באופן כזה, עומדות לפני טענות עובדה מכחישות, הנתמכות בתצהיר, מול טענות המבקשים, לפיהן בוצעו ע"י המשיבים 2-4, ובעיקר ע"י משיב 2, מעשים פליליים, וכן פעולות של שליחת יד בכנסי החברה וחלוקת טובות הנאה למקורבים.

          נראה כי הרקע להסכמה דיונית זו היה רצון באי-כח הצדדים למנוע התארכות הדיון, שנקבע מלכתחילה לשעה מאוחרת. יחד עם זאת, במצב דברים זה, אין בידי לקבוע כי הוכחו לכאורה הטענות הקשות שמועלות בבקשה כנגד המשיבים.

5.       עם זאת, יש בידי לקבוע כי לגרסת המבקשים יתרון בשלב זה, וזאת מאחר שאין מחלוקת בין הצדדים כי לגבי תוכנו של דו"ח וועדת הביקורת של המשיבה 1, שיצא בספטמבר 2002. דו"ח זה חושף, לכאורה, פגמים בניהול החברה ע"י משיב 2. דו"ח וועדת הביקורת הצביע על ליקויים כגון: חסרונן של חשבוניות מאת נותני שירותים לחברה; אי-הקפדה על קבלת תשלומים המגיעים לחברה; אי-רישום הכנסות מקנסות שהוטלו על נהגי התחנה ומתקבולים ממכונת השתיה והטלפון הציבורי הממוקמים בתחנה בספרי הנהלת החשבונות של החברה; משיכת משכורת ע"י משיב 2, בסכום העולה על זה שאושר באסיפה הכללית.

המשיבים נתנו הסברים לתמיהות העולות בדו"ח זה בתצהיר שהוגש מטעמם. ברם, בשל ההסכמה הדיונית, לא התמצה ענין זה, ואין בידי גם לקבוע שלדו"ח הביקורת אין יסוד הולם. לכן, נראה לי שבסופו של דבר, התשתית הראייתית נוטה לטובת המבקשים. אוסיף כי גם אין הכחשה של המשיבים לכך שהמבקש 1 נבחר ע"י האסיפה השנתית ביום 21.12.04 לכהן כמנהל בחברה, וכי פחות משבוע וחצי לאחר שהמינוי נכנס לתוקף פעל המשיב 2 כדי להדיחו באמצעות כינוס מחודש של האסיפה לצורך קיום "בחירות להנהלה". המשיבים טוענים כי אין ביכולת המשיב 2 לפעול בשיתוף פעולה עם המבקש 1 בשל יחסיהם העכורים, ועל כן חיונית העלאת הנושא על סדר היום של האסיפה הכללית. ואולם, בשל הזמן הקצר שעבר מאז הבחירה, לא ניתן להתרשם כי אכן נעשה מאמץ של ממש לענין זה על ידי המשיב 2.

6.       שני שיקולים אלה תומכים למצער בהיענות חלקית לבקשה, מחשש לקיפוח המיעוט, בהישען על סמכותו הרחבה של בית המשפט על פי סעיף 191 לחוק החברות, ליתן הוראות למניעת קיפוח כאשר קיים "חשש מהותי" שעניינה של חברה יתנהל בדרך שיש משום קיפוח של בעלי המניות, כולם או חלקם. מסמך דו"ח הביקורת מניח יסוד של ממש לחשש כזה. מגבירה חשש זה גם העובדה, שאינה במחלוקת, העולה מהחומר הראייתי שהונח לפני, לפיה יו"ר וועדת הביקורת, מר משה טויטו, החתום על הדו"ח הנזכר מספטמבר 2002, הודח מתפקידו בהחלטת רוב.

          יתר על כן, לאחר שהמשיבים עצמם טוענים כי הרוב תומך במשיב 2, נראה כי אכן צפויה הדחתו של מבקש 1 בהחלטת רוב באסיפה הכללית.  בנסיבות אלו אני רואה מקום להורות כי למשך תקופה של שמונה חודשים מהיום לא ישונה מעמדו של מבקש 1 כמנהל נוסף בחברה. המבקש 1 רשאי לפנות בבקשה להאריך תקופה זו, וכאשר זו תוגש - תיבחן מחדש שאלת יכולת ההנהלה לתפקד בהרכב זה.

7.       לענין הושטת הסעד האמור וההתערבות בניהול החברה הכרוכה בו, אפנה לדבריו של המלומד פרופ' יוסף גרוס, בספרו חוק החברות החדש, (מהדורה שניה), לענין כלל הניהול העצמי:

"העיקרון הכללי בדיני החברות הוא כי בית המשפט איננו מתערב בניהול ענייניה הפנימיים של החברה. הטעם לכך נעוץ בעובדה שמסגרת זו נוצרה מלכתחילה לשם ניהול עצמי, ובית המשפט איננו מעורה בפרטיה העסקיים. סייג לכלל אי ההתערבות הינו, בין היתר, מקרה של קיפוח חלק מחברי החברה במסגרת ענייניה... קיימות שתי גישות מרכזיות בפסיקה המתמודדות עם מושג הקיפוח - הגישה ה'תוצאתית' והגישה ה'הכוונתית'... הסעד שביכולתו של בית המשפט להעניק הינו סעד רחב במיוחד לפי הסעיף [הערה שלי, מ"מ: לפי סעיף 191 לחוק], אפשרי כל סעד שנועד להפסיק את הקיפוח... מבחינה זו נסוגים מפני סמכותו הרחבה של בית המשפט עיקרון ההתערבות בניהולה הפנימי של החברה, עקרון שלטון הרוב, והעקרון הקנייני של חופש הקניין" (שם, עמ' 205-206).

8.       אני רואה לנכון גם להעתר לסעד שעניינו העמדת מסמכי החברה וספריה לעיון למבקשים, כאשר ממילא זכות זו עומדת למבקשים על פי סעיף 184 לחוק החברות. הזכות תמומש במשרדי המשיבה 1 ללא הפרעת המשיבים.

9.       לא ראיתי לנכון להוציא צו זמני האוסר על דיספוזיציה בנכסי החברה בשל רוחבו של צו כזה, העלול לפגוע בהתנהלות התקינה של החברה. לשיטתי, כמנהל, יוכל המבקש 1 למנוע אותן דיספוזיציות, אשר לשיטתו הן פוגעות בחברה או במיעוט, בעת שיעלו על הפרק, בין תוך שימוש בכוחו לקבלת החלטות כמנהל ובין ע"י פניה לבית המשפט.

          הושטת הסעדים האחרים כבר עתה, נראית על פניה דרושה למניעת חשש הפגיעה בזכויות המיעוט, בתקופה שעד למתן פסק הדין בתיק העיקרי, כאשר אין בשלב זה ביטחון שהפגיעה תוכל להיות מתוקנת יותר מאוחר.

10.     לאור האמור, הבקשה מתקבלת בחלקה, על פי האמור לעיל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ