החלטה בתיק בשא 3088/05

1.         המבקשים עותרים בבקשתם דנן לביטול פסק הדין שניתן בהעדרם ביום 19.9.05 (ע"י כב' השופט בנימין ארבל). כמו כן, הם עותרים להארכת המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין, כפי שעולה מסעיף 7 לבקשתם.

2.         בבקשתם מתייחסים המבקשים הן לסיבת אי הופעתם והן לסיכויי הצלחתם.

            באשר לסיבה לאי הופעתם לדיון, טוענים המבקשים כי לא הופיעו לדיון עקב טעות משרדית, משלא נרשם מועד הדיון ביומנו של ב"כ;

            באשר לסיכויי הצלחתם, מפנים המבקשים לבקשה העיקרית וטוענים כי הפיגור בתשלומים העיתיים נוצר בשל מצבם הכלכלי הקשה.

            הבקשה נתמכת בתצהיר החתום על ידי שני המבקשים.

3.         בתגובתה מתנגדת ב"כ הכנ"ר לבקשה וטוענת, כי המבקשים לא צירפו לבקשתם תגובה עניינית לחווה"ד והסתפקו בהפניה סתמית לבקשה העיקרית, כך שאין בטענותיהם של המבקשים כדי לשנות את פסק הדין. עוד טוענת ב"כ הכנ"ר, כי המבקשים לא התמודדו כלל עם חווה"ד, ממצאיה ומסקנותיה, כך שאם יבוטל פסה"ד סיכויי המבקשים כי בית המשפט ייעתר לבקשתם להכריז עליהם פושטי רגל הינם קלושים ומשכך אין להעתר לבקשתם.

4.         בטיעוניה בפני חזרה ב"כ המבקשים על הנטען בבקשה והוסיפה וטענה, כי המבקשים שילמו את כל התשלומים העיתיים המגיעים עד למועד מתן פסק הדין, אך לא ידעה לציין מתי שילמו המבקשים את התשלום העיתי האחרון והוסיפה וביקשה להאריך את המועד לביצוע התשלומים ולהגשת תגובה מפורטת לחוו"ד הכנ"ר.

5.         פסק הדין ניתן ביום 19.9.05 והבקשה דנן הוגשה ביום 1.11.05. בסעיף 7 לבקשה עותרים המבקשים להארכת המועד להגשת הבקשה, אך אינם טורחים לציין את הטעם לאיחור בהגשתה. 

6.         בחווה"ד מיום 5.4.06, שהוגשה מטעם הכנ"ר, הגיעה ב"כ הכנ"ר לכלל מסקנה, שחובות המבקש נוצרו בחוסר תום לב ומשכך, אין להעתר לבקשתו להכריזו כפושט רגל. בפרק המסקנות צויין, כי החייב עסק בסחר מכוניות לפרנסתו ולא רק כתחביב כטענתו, אך לא דיווח לרשויות המס על עיסוקו ולא ניהל ספרים; כמו כן, המבקש נהג לחתום על ערבויות ועל שיקים הן לקרובי משפחה והן במסגרת עסקיו בסחר מכוניות מתוך חוסר אכפתיות באשר לתוצאות מעשיו ולגורלם של נושיו. הוא אף סיבך את אשתו בחובות שעה שפעל בחשבונותיה בהיותו לקוח מוגבל. בנוסף, המבקש לא דיווח לכנ"ר על עיסוקו בגידול כבשים והדבר התגלה אך ורק בחקירתו.

            בחווה"ד מיום 6.4.06 שהוגשה בעניינה של המבקשת צויין, כי ידעה או לפחות עצמה עיניים בכל הקשור לעסקיו של בעלה, להסתבכותו הכלכלית, להחלפת המכוניות ולפיזור השיקים. עוד צויין, כי החייבת ידעה כי חשבון הבנק של בעלה מוגבל ולכן פתחה חשבון בנק על שמה ונתנה לו יפוי כח לניהול חשבון הבנק ובכך סייעה לבעלה להטעות את נושיו ולהוליכם שולל. משכך, ועל אף שחלקה של המבקשת ביצירת החובות קטן מזה של בעלה, אין מנוס מהמסקנה, כך סברה ב"כ הכנ"ר בחווה"ד, שחובות המבקשת נוצרו בחוסר תום לב ואין להכריזה כפושטת רגל.

7.         בישיבה מיום 9.5.05 התייצבו המבקש מס' 1  וב"כ עו"ד בראנסה. כפי שעולה מפרוטוקול הדיון, עו"ד בראנסה ציין כי ראה את שתי חווה"ד וביקש רשות להשלים את הפרטים החסרים. ב"כ הכנ"ר ציינה באותו דיון, כי כל אחד מהמבקשים מפגר בשלושה תשלומים חודשיים. בתום הדיון, הורה בית המשפט למבקשים לפרוע את כל התשלומים שפיגור תוך 20 ימים ודחה את המשך הדיון ליום 19.9.05 והתנה זאת " בתנאי שעו"ד בראנסה ימציא לתיק בית המשפט אישור על תשלום הסכום שבפיגור". בית המשפט הוסיף וציין באותה החלטה " החייבים ימציאו כל הבהרה שבדעתם להמציא לא יאוחר מיום 15.6.05".

8.         עיון בתיק מראה, כי המבקשים לא רק שלא סילקו את חוב הפיגורים בגין התשלומים העיתיים, אלא לא טרחו להגיש תגובה או הבהרה כלשהי מטעמם בקשר לאמור בחווה"ד שהוגשו על ידי ב"כ הכנ"ר. גם בבקשתם לביטול פסק הדין אין התייחסות עניינית לאמור בחווה"ד, כך שסיכויי ההצלחה של המבקשים, אם יבוטל פסק הדין, הינם קלושים ביותר. לא זו אף זו, גם אם נפלה טעות בידי ב"כ המבקשים ברישום מועד הדיון ביומנו, הרי המבקש מס' 1 היה נוכח בדיון וחזקה עליו כי ידע על המועד החדש וחרף זאת לא טרח להתייצב. כשמדובר בטעות של ב"כ המבקשים, מן הראוי שטענה זו תאומת באמצעות תצהיר מטעם ב"כ המבקשים, דבר שלא נעשה.

9.         לאור כל האמור, אני דוחה את הבקשה.

            פסק הדין מיום 19.9.05 נשאר על כנו.

ניתנה היום 15 במאי, 2006 (י"ז באייר תשס"ו) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא עותק מהחלטה זו לב"כ הצדדים וכן לחייבים אישית.