אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 3068/05

החלטה בתיק בשא 3068/05

תאריך פרסום : 20/05/2009 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית המשפט המחוזי באר שבע
3068-05,3723-04
04/04/2005
בפני השופט:
נ. זלוצ'ובר

- נגד -
התובע:
1. עיריית אשדוד
2. הועדה המקומית לתכנון ובניה אשדוד

עו"ד ניסים לוי
עו"ד לימור ספצ'יק
הנתבע:
ש.י. גיל פרוייקטים בע"מ
עו"ד יפעת ולד-יער
החלטה

1.         המשיבה הגישה נגד המבקשות, בת.א. 3723/03 של בית משפט זה תובענה כספית על סך 10,783,054 ש"ח. לטענת המשיבה המבקשות "במסווה של איחוד וחלוקה לפי חוק התכנון והבניה תשכ"ה-1965, וללא שביצעו החלוקה כנדרש בדין, עשו דין לעצמן, והפקיעו למעשה את זכויות התובעת במקרקעין וזאת ללא שנקטו בהליכי הפקעה כדין, ובלא תשלום פיצויים לתובעת בגין ההפקעה - כל זאת תוך גרימת נזק כבד לתובעת".

            בבקשה שבפני מבוקש לדחות את התביעה על הסף, מחמת מעשה בי-דין ו/או מחמת מניעות ו/או בשל העדר סמכות ענינית לדון בה ו/או להעביר את התביעה לבית המשפט לענינים מנהליים. לחילופין מבוקש להורות על הוספת בעלי דין נחוצים לכתב התביעה או לאחד תובענה זו עם תיק אזרחי 3306/04 שם הוגשה ע"י המשיבה תובענה כנגד עו"ד בן רובין בו עוד ידובר להלן.

2.         להלן עיקר העובדות הנוגעות לדיון:

המשיבה חתמה ביום 11.2.97 הסכם עם עו"ד בן רובין לפיו הוסכם שהצדדים ירכשו מקי.בי.ע., קבוצת בוני ערים בע"מ, שהינה חברה משכנת, את המקרקעין הנדונים בתובענה. בהסכם הנ"ל נרשם בסעיף 5:

"עו"ד יהודה בן רובין ישמש כנאמן על צדדים ויחתום על הסכם עם חברת קי.בי.ע. בע"מ כנאמן הצדדים, והנאמן מתחייב לשמור על זכויותיו לכל צד ובמידת הצורך לנקוט כל פעולה על זכויותיו של כל צד תוך חובת הודעה לעו"ד חיים גרינולד לכל פעולה שיהיה בה כדי לפגוע בזכויות צד ב'".

            הנאמן רכש את זכויות החברה המשכנת במקרקעין.

            ביום 19.2.98 נעשתה תוספת להסכם בין החברה המשכנת, לנאמן והמשיבה ושם פורט, כי המשיבה היא הנהנית בגין מגרשים 63 עד 74 בגוש 2023 ובגין מגרשים 41-62 בגוש 472 ובגוש 2023. עוד נרשם שם בסעיף 3 ב':

  "הנהנה יחשב בענין המגרשים כקונה עפ"י ההסכם והחברה כמוכרת והיריבות המשפטית בענין ההסכם עם כל הקשור למגרשים, יהיה בין הקונה לחברה".

לטענת המשיבה במסגרת תכנית בנין מפורטת 3/מק/2007, במסגרת טבלת ההקצאות, המבקשות ביצעו הפקעה מוסווית של חלק מהמקרקעין תוך שעשו שימוש בתכנית של איחוד וחלוקה מחדש, כביכול, בכך שהקצו למשיבה במקום מגרשים 63, 74, מגרשים 150 ו-119 הקטנים בשטחם ובזכויות הנלוות להם בצורה משמעותית.

התכנית הנ"ל פורסמה למתן תוקף בילקוט הפירסומים ביום 21.3.98 ולטענת המבקשות, מדובר לא בהפקעה אלא בתכנית איחוד וחלוקה בהסכמת הבעלים כאשר עו"ד יהודה בן רובין, הנ"ל "הוסמך כנאמן מטעם המשיבה וחתם בשמה על מסמכי התכנית יחד עם שאר היזמים ובעלי הקרקע בתחום התכנית".

3.         דחיה על הסף של תובענה היא אמצעי חמור, בו בית משפט מחליט על גורל התובענה בלא שנשמעו טענות וראיות לגוף הענין, בו נוקטים רק במקרים בהם ברור, שהתובע אינו יכול בשום אופן לקבל את הסעד המבוקש אפילו אם יוכיח את כל העובדות המפורטות בתובענה ואפילו אם תנתן לו הרשות לתקנה. 

            ראה בענין זה, ע.א. 693/83, שמש נגד רשם המקרקעין  ו-2 אח' פד' מ(2) 668.

בע"א 3510/99 ולעס נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל, פ"ד נה(5) 826,נפסק:

"מחיקה על הסף

6. הוראות סדר הדין האזרחי מחייבות את בית המשפט לנקוט משנה זהירות טרם שהוא מחליט למחוק תובענה על ספה. סעיף 100(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, מסמיך את בית המשפט לצוות על מחיקת כתב התביעה, כאשר זה אינו מראה עילת תביעה. בית-המשפט יפעיל את סמכותו על-פי סעיף זה, אך ורק כאשר "ברור ונעלה מכל ספק הוא, שעל יסוד העובדות שטען להן לא יוכל התובע לזכות בסעד שביקש..." (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (ש' לוין עורך, מהדורה שביעית, 1995), 384). בית-המשפט, בבואו למחוק כתב תביעה מחמת חוסר עילה, ינהג איפוא משנה זהירות, ודי באפשרות קלושה שהתובע יזכה בסעד המבוקש על ידו, כדי שבית-המשפט ימנע ממחיקת התביעה על הסף (ע"א 76/86 פיינשטיין נ' ה.ש. מלונות בע"מ, פ"ד מג(3) 124). כשאלה לנגד עינינו - נבחן את שאלת קיומה, לכאורה, של עילת התביעה העומדת ביסוד כתב התביעה כאן."

ראה גם ע"א 50/89 פרופ' רות ליטן נ' פרופ' חיים אילתה, פ"ד מה(4) 18 :

"בסוגיית סילוק על הסף (שנקבעה בת' 100 ו-101 לתקנות סדר דין אזרחי, התשמ"ד - 1984), נוקטת הפסיקה בגישה כי:

"מחיקת תובענה  או  דחייתה  על  הסף  הן בגדר אמצעים הננקטים  בלית ברירה ופתרון ענייני של כל מחלוקת לגופה, הוא לעולם עדיף. רצוי על כן שבית המשפט יברר תמיד דיון עניני בפלוגתא, על פני פתרון דיוני פורמליסטי". (ע"א 693/83 שמש נ. רשם  המקרקעין  תל  אביב יפו, מב (2) 668,671 מול ז').

הטעם לגישה זו נעוץ בכך שהדרכים הנ"ל - "שוללות מהתובע  את זכותו להביא את ענינו כפי שנטען לפני בית המשפט". (זוסמן, סדר דין אזרחי, מהדורה 6, 365, 311). מכיוון שכך קבעה הפסיקה מבחנים צרים וברורים ורק בהתקיימם ייאות בית המשפט  לנקוט  בדרך  מקוצרת והחלטית זו בלי להידרש לסוגיה שבמחלוקת גופא.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ