אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 3057/06

החלטה בתיק בשא 3057/06

תאריך פרסום : 13/11/2007 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי נצרת
3057-06
26/03/2007
בפני השופט:
גבריאלה (דה-ליאו) לוי

- נגד -
התובע:
כהן ניסים ת.ז. 027977586
עו"ד אבוקרט
הנתבע:
יהושע גבעון עו"ד - מפרק החברה
החלטה

בפני ערר על החלטת המשיב 2 (להלן: " המפרק") המקבלת חלקית תביעת חוב של מר ניסים כהן (להלן: " העורר") עובדה לשעבר של  ע.ט.ע.ר. ניכון בע"מ בפירוק (להלן: " החברה").

העורר עבד בחברה מחודש פברואר 1994 ועד הפסקת פעילותה ביום 16.1.05, היינו כ- 11 שנים. עם פירוק החברה הגיש העורר, ביום 22.9.05, תביעת חוב למפרק וזאת בגין הפרשי פיצויי פיטורין, פדיון ימי חופשה, תשלום ימי הבראה וחובות הפרשות לפוליסת ביטוח המנהלים שנוכו ולא הועברו לקופת הביטוח. ביום 15.8.06 הודיע המפרק כי הוא מקבל את תביעת החוב של העורר באופן חלקי, וקבע כי העורר זכאי לתשלום סך של 12,504 ש"ח בלבד. העורר לא קיבל קביעה זו של המפרק ודרש מהמפרק שיפרט את נימוקיו להחלטה זו, משנימק המפרק את הכרעתו במכתבו מיום 23.8.06, הגיש העורר את הערר בפני.

טענות העורר

לשיטת העורר שכרו בשנת 2004 עמד על סך של 7,170 ש"ח לחודש בממוצע  (ברוטו) ושכרו היומי עומד על 326 ש"ח. מעיון בתלושי השכר ניתן לראות כי על אף ששכרו החודשי של העורר עמד על מעל 7,000 ש"ח, רשמה החברה בתלוש המשכורת שכר יסוד של 4,899 ש"ח, עניין אשר יצר עיוות בחישובי המפרק. לטענת העורר עיון בתלושים מלמד שלעורר היו משתלמים תשלומים חודשיים קבועים של שעות נוספות, ימי עבודה, אשל וכלכלה וכו'. כך גם החברה לא הפרישה לביטוח הפיצויים של העורר סכומים התואמים את משכורתו האמיתית. לשיטת העורר המפרק לא התמודד כלל עם טענתו בנוגע לרישום רכיבי השכר בתלוש המשכורת וכי רכיבי השכר הנוספים בתלוש השתלמו על בסיס קבוע, ובשל כך מהווים הם חלק מהשכר ה"קובע" לצורך חישוב התשלומים המגיעים לו.

עוד טוען העורר כי לא קיבל תשלום בגין ימי הבראה לשנתיים האחרונות 2003/2004 וזאת על אף הרישום בתלושי השכר בעניין זה. המפרק התעלם מתביעת העורר בעניין ההפרשות לפוליסת ביטוח המנהלים וזאת ללא כל נימוק, לטענת העורר ההפרשות שנוכו לא הועברו לקופת הביטוח. לפיכך סך רכיבי השכר שהיה על המפרק לאשר, מעבר לסך אותו אישר, עולה כדי סך של 36,713 ש"ח: 29,193 ש"ח בגין הפרש פיצויי פיטורין, 1,616 ש"ח הפרש פדיון ימי חופשה, 3,688 ש"ח הפרשי ימי הבראה ו- 6,216 ש"ח בגין הפרשה לביטוח מנהלים.

טענות המפרק

לטענת המפרק מתלושי השכר של העורר עולה כי שכר היסוד שלו עמד על 4,899 ש"ח בלבד, כאשר זהו הבסיס לחישוב פיצוייו של העורר. על פי תלושי השכר של העורר התשלום החודשי בגין שעות נוספות לא היה תשלום חודשי קבוע אלא בכל חודש שולמה תוספת בהתאם לשעות העבודה בפועל. יתרה מכך העורר לא הביא כל ראיה לכך כי התשלומים הנ"ל היו פיקציה כטענתו.

עוד טוען המפרק כי טענת העורר כי ממוצע שכרו לשנת 2004 היה 7,170 ש"ח אינה תואמת את הפירוט בתלושי השכר ו/או הפסיקה בנושא. המפרק מפנה לפסיקה לפיה תשלום בגין עבודה בשעות נוספות הינו "תוספת", ותשלום כאמור המותנה בביצוע עבודה נוספת, אין לראותו כפיקציה. עוד נקבע בפסיקה, כך לטענת המפרק, כי "נטל השכנוע כי תשלום מסוים המכונה "תוספת" מהווה חלק אינטגראלי של שכר העבודה הוא על העובד". לעורר לא ניתנו תשלומים קבועים בגין שעות נוספות, אשל וכלכלה וימי עבודה נוספים - תלושי השכר של העורר מראים בבירור כי התשלומים הנ"ל השתנו מחודש לחודש והשתלמו בהתאם לעבודתו של העורר בפועל.

טענת העורר לפיה לא שולמו לו דמי הבראה אינה תואמת את האמור בתלושי השכר. כמו כן, לעניין ההפרשות שלא הועברו לפוליסת הביטוח התשלומים הנ"ל הושלמו בפיצויי הפיטורין אותם אישר המפרק.

הצדדים נתנו הסכמתם כי בית המשפט ייתן החלטתו על סמך הכתובים הנמצאים בפניו.

דיון

כאמור, ערר זה עניינו בהחלטת מפרק החברה לדחות את תביעת החוב של העורר או ליתר דיוק לקבלה באופן חלקי בלבד.

לעניין חישוב פיצויי הפיטורין וה"שכר הקובע ";

עיקר המחלוקת בין הצדדים נוגעת לקביעת המפרק כי שכרו ה"קובע" של העורר עומד על סך של 4,899 ש"ח ולעומת זאת לטענת העורר שכרו ה"קובע" עומד על סך של 7,170 ש"ח. כאמור לעיל, לטענת העורר יש לצרף לשכר היסוד, כפי שהוא מכונה בתלוש המשכורת שלו, את התשלומים בגין שעות נוספות, ימי עבודה נוספים ואשל וכלכלה, שכן אלה השתלמו לעורר באופן קבוע ומהווים חלק בלתי נפרד משכר היסוד שלו. המפרק לעומת זאת טוען כי סכומים אלה השתלמו לעורר על פי עבודתו בפועל ולא באופן קבוע ומשכך מדובר ב"תוספת" שאיננה חלק משכר היסוד הקובע לעניין חישוב זכויותיו של העורר.

תקנה 1 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964 מגדירה את רכיבי "השכר הקובע" לצורך חישוב פיצויי פיטורין של עובד. כאשר התקנה קובעת כי - " לא היה שכר העובד משתלם לפי הרכיבים המנויים בתקנת משנה (א) או לפי חלק מהם, יובא בחשבון שכרו שכר העבודה הרגיל ללא תוספות." כאשר הנטל להוכיח אחרת, היינו כי "התוספת" הינה חלק מהשכר הקובע מוטלת על הטוען לכך.

לאחר עיון בתלושי השכר של העורר אשר צורפו הן לערר עצמו והן לתגובת המפרק לערר, והחלטת המפרק בעניין זה עולה כי שכר היסוד של העורר אכן עמד על סך של כ- 4,899 ש"ח, כאשר בכל חודש השתלמו לעורר סכומים שונים בגין אשל וכלכלה, שעות נוספות וימי עבודה נוספים. ניתן לראות בבירור כי מדובר בסכומים משתנים מחודש לחודש ולא נראה כי מדובר "בסכומים קבועים" כהגדרת העורר. לפיכך מקובלת עליי קביעת המפרק לפיה ה"שכר הקובע" לחישוב זכויותיו של העורר עומד על סך של 4,899 ש"ח -הוא שכר היסוד של העורר.

יתר על כן, הלכה היא כי הנטל להוכיח כי תשלום מסוים מהווה חלק מה"שכר הקובע" מוטל על כתפי הטוען לכך, היינו העורר. לעניין זה ראה יצחק לובוצקי סיום יחסי עבודה, מהדורת 2004, פרק 18 עמ' 6.

במקרה דנן, העורר לא הוכיח כי התשלומים הנ"ל היו קבועים, לא הובאו כרטיסי נוכחות אשר מראים כי העורר עבד את אותן שעות בכל חודש וקיבל סכומים קבועים, נהפוך הוא מעיון בתלוש השכר, כאמור עולה כי הסכומים השתנו מחודש לחודש והעורר לא הציע כל הסבר מניח את הדעת לשוני בין החודשים, וכיצד יכול להיות שמדובר בסכום שהינו "קבוע" כאשר הוא משתנה מחודש לחודש.

משכך יש לחשב את פיצויי הפיטורים של העורר על בסיס שכר קובע של 4,899 ש"ח וזאת בגין כל שנת עבודתו בחברה, כאשר מסכום זה יש להפחית סך של 50,221 ש"ח שקיבל העורר מביטוח המנהלים ולפיכך מקובלת עליי החלטת המפרק וחישובו בעניין זה.

לעניין פדיון ימי החופשה;

משקבעתי כי ה"שכר הקובע" של העורר עומד על סך של 4,899 ש"ח הרי שנגזרת של כך הוא חישוב השכר היומי ופדיון ימי החופשה; על כן חישובו של המפרק גם בעניין זה מקובל עליי.

לעניין תשלום בגין ימי הבראה ;

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ