אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 302/06

החלטה בתיק בשא 302/06

תאריך פרסום : 06/08/2009 | גרסת הדפסה
בש"א
בית דין ארצי לעבודה ירושלים
302-06
25/06/2006
בפני השופט:
לאה גליקסמן רשמת

- נגד -
התובע:
1. גלעד קופץ חברה לבניה בע"מ
2. גלעד קופץ

הנתבע:
אג'באריה מוחמד פואד
עו"ד ג'בארין עיאש
החלטה

1.      בפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בתיק דמ 5232/05 (השופטת סיגל דוידוב-מוטולה ונציג הציבור מר דוד רונן).

2.      להלן השתלשלות האירועים הנוגעים לבקשה דנן:

2.1.   פסק הדין ניתן ביום 20.12.2005, והומצא לבית הוריו של המבקש 2 (להלן-מר קופץ) ביום 19.2.2006.

2.2.   ביום 5.3.2006 הגיש מר קופץ בקשת רשות ערעור, ללא תשלום האגרה. ביום 14.3.2006 שילם מר קופץ את האגרה.

2.3.   ביום 19.3.2006 החלטתי כי אין לקבל את בקשת רשות הערעור לרישום עקב האיחור בהגשתה, וכי מר קופץ רשאי להגיש בקשה להארכת המועד להגשת בקשת רשות הערעור.

2.4.   הבקשה להארכת המועד הוגשה לבסוף ביום 30.3.2006.

3.      בפסק דינו של בית הדין קמא נקבע כי יש לראות בשני המבקשים כמעבידים במשותף של המשיב. זאת כיוון שהמשיב התקבל לעבודה אצל מר קופץ כטפסן, ולאחר מכן החל מר קופץ לפעול כחברה בע"מ, מבלי שהודיע למשיב כי מעתה הוא עובד עבור החברה. בית הדין קמא קבע כי המשיב קיבל שכר יומי ולא חודשי, וכי לא עלה בידי המבקשים להוכיח את ניצול ימי החופשה על ידי המשיב. בית הדין האזורי קבע כי יש להחיל על הצדדים את הוראותיו של צו ההרחבה בענף הבניה והעבודות הציבוריות, לעניין ההפרשות לקרן פנסיה, וכי המבקשים לא הרימו את נטל ההוכחה לטענת הקיזוז בשל נזק שהמשיב גרם, לטענתם, לארונות בביתו של אחד מלקוחותיהם. אשר על כן, חייב בית הדין האזורי את המבקשים לשלם למשיב, ביחד ולחוד, דמי חגים, פדיון חופשה ופיצוי בגין אי הפרשה לקרן פנסיה.

4.      נימוקי הבקשה הם:

4.1.   העיכוב בהגשת בקשת רשות הערעור נגרם עקב אי קבלת פסק הדין בזמן, כיוון שפסק הדין נמסר לבית הוריו של מר קופץ ולא אליו ישירות.

4.2.   למר קופץ יש סיכוי טוב לזכות בערעורו שכן יש לו הוכחות הסותרות את טענותיו הבלתי מוצדקות של המשיב.

5.      המשיב התנגד לבקשה, מנימוקים אלה:

5.1.   הבקשה אינה מעלה כל טעם, וודאי שלא טעם מיוחד, להארכת המועד. מר קופץ הסתפק בטענה כללית וסתמית לפיה פסק הדין הגיע לבית הוריו ולא אליו ישירות.

5.2.   אין לקבל טענה כללית זו גם מן הטעם שהכתובת אליה נשלח פסק הדין היא הכתובת אשר מר קופץ עצמו ציין בכתב ההגנה כמען לשליחת כתבי בי-דין. אם מר קופץ או החברה המבקשת העתיקה את מענה, היה על מר קופץ ליידע על כך את בית הדין.

5.3.   יותר מכך, המשיב הודיע למר קופץ על מתן פסק הדין כנגדו, ואף שלח לו מכתב דרישה לתשלום הסכום שנפסק לזכותו בפסק הדין. למכתב הדרישה צורף העתק מפסק הדין. כל זאת נעשה בטרם חלוף המועד להגשת בקשת רשות הערעור.

5.4.   לבקשה לא צורף תצהיר התומך בעובדות הנטענות בה.

5.5.    גם לגופו של עניין, אין למבקשים סיכוי לקבל רשות ערעור, ולזכות בערעורם.

4.      לאחר עיון בטענות הצדדים ובפסק דינו של בית הדין קמא, אני קובעת כי דין הבקשה להידחות.

5.      על פי סעיף 31(ד) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט- 1969 "פסק דין של בית דין אזורי בדיון מהיר אינו נתון לערעור, אלא אם כן נשיא בית הדין הארצי או סגנו או שופט בית הדין הארצי שנתמנה לכך על ידי הנשיא נתנו לכך רשות". על פי תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב- 1991, בקשת רשות ערעור תוגש תוך חמישה עשר ימים מן היום שבו ניתן פסק הדין או ההחלטה, או מן היום בו הומצא למבקש. כך גם בקשת רשות ערעור על פסק דין בדיון מהיר של רשם בית הדין האזורי תוגש לבית הדין הארצי בתוך חמישה עשר ימים. עם זאת, רשאי בית הדין או הרשם להאריך מועד זה "מטעמים מיוחדים שיירשמו" (תקנה 125 לתקנות בית הדין). כבר נפסק, כי אין בנמצא, בחוק או בפסיקה, רשימה סגורה של טעמים העולים כדי "טעם מיוחד". ספק אף אם ניתן לגבש נוסחה נוקשה אשר כוחה יפה לכל המקרים. אשר על כן, יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו הוא (עא"ח 56/05 מאיר איתן נ' הילטון תל אביב בע"מ, ניתן ביום 23.5.05).

6.      לפי תקנה 18 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), תשכ"ט-1969, תשלום האגרה, מקום בו לא התקבל פטור לתשלומה, מהווה תנאי לפתיחת ההליך. על כן, ללא תשלום האגרה לא תתקבל בקשת רשות הערעור לרישום, ומועד תשלום האגרה ייחשב כיום הגשת בקשת רשות הערעור.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ