אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 2983/06

החלטה בתיק בשא 2983/06

תאריך פרסום : 26/04/2007 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
2983-06
29/11/2006
בפני השופט:
משה סובל

- נגד -
התובע:
1. סלמן זהר
2. סלמן יהודית

עו"ד יוסף ארנון
הנתבע:
1. פודים יעקב
2. רמי לוי שיווק השקמה בע"מ
3. דוידי צור
4. בן ארוש יצחק
5. עו"ד חמד רון
6. עו"ד שטיינוביץ אילן
7. עו"ד ארנון יוסף

עו"ד שירלי פלד זרד
החלטה

המבקשים והמשיבים 1-4 הנם הבעלים הרשומים של מקרקעין לא מוסדרים המצוים בגוש 30048 חלקה 174 בירושלים (להלן - הנכס). לפי נסח הרישום, חלקם של המבקשים בנכס הוא 28.2%. המשיב 3, ועמו שתי חברות זרות, רכשו מכונסי נכסים שנתמנו על הנכס את זכויות יתר הצדדים בו. כונסי הנכסים הם המשיב 5 (שהחליף את המשיב 1) והמשיב 7 (בא-כוחם של המבקשים). כונסי הנכסים התמנו על ידי בית משפט השלום בירושלים במסגרת תביעה לפירוק שיתוף שהוגשה נגד המבקשים על ידי שותפיהם בנכס.

בתיק העיקרי הוגשה על ידי המבקשים תובענה בדרך של המרצת פתיחה למתן שלוש הצהרות: האחת, כי חלקם בנכס הוא 37.04% ולא 28.2% כפי שרשום בנסח; השניה, כי מוקנות להם זכויות בניה בנכס בהיקף של 220 מ"ר או 37.04%; השלישית, כי ביום 17.6.05 המבקש 1 רכש את כל זכויותיו בנכס של המשיב 1 (עליהם נתמנה המשיב 6 לכונס נכסים) ולפיכך יש להעביר אל המבקש 1 גם את תמורת המכירה המתייחסת לחלק זה. 

בבקשה המונחת לפניי מתבקש צו מניעה זמני המורה לכונס הנכסים, המשיב 5, להשאיר בידיו הנאמנות, עד להכרעה בהמרצת הפתיחה, סכום השווה ל-9% מתמורת המכירה - כשיעור ההפרש בין הזכויות הנטענות של המבקשים לבין זכויותיהם הרשומות - וכן את כל יתרת הכספים שיתקבלו מהמכירה בגין חלקו של המשיב 1, לאחר סילוק חובו הפסוק לבנק הפועלים מכוחו התמנה המשיב 6 לכונס נכסים.

ההחלטה שניתנה בסוף הדיון מיום 3.10.06 הבהירה כי הסעדים המתבקשים בתיק הנוכחי אינם נוגעים למשיב 6, שהנו בעל קדימות לגבות את חוב המשיב 1 לבנק הפועלים קודם למימוש זכויות הרכישה הנטענות של המבקש 1. בכל מקרה, הוסיפה וקבעה אותה החלטה, לעת קבלת כספי המכירה יהיה על כונסי הנכסים לבקש הוראות בענין זה, כמו גם בענינו של כל נושה נוסף של המשיב 1, מהערכאה שמינתה אותם, היא בית משפט השלום.

נותרו אפוא לדיון הבקשות הנוגעות להעברת יתרת הכספים, לאחר הסדרת התביעות של הנושים. כאמור, בקשה זו נחלקת לשניים.

החלק הראשון נוגע לזכויות הרשומות על שם המשיב 1, אשר לטענת המבקש 1 נמכרו לו. בענין זה זכאים המבקשים לצו זמני המעכב את העברת יתרת הכספים למשיב 1 עד להכרעה בתיק העיקרי. זאת לנוכח הטעמים הבאים: טענת המכירה הוכחה לכאורה באמצעות הסכם המכר והערת האזהרה שנרשמה מכוחו (נספחים ג'1-ג'2 לבקשה); המשיב 1 לא הגיב לבקשה ולא התייצב לדיון (הוגש אישור מסירה מיום 11.9.06), ולטענת המשיב 6 (בסעיף 3 לתגובתו המשלימה מיום 28.9.06) לא שיתף עמו פעולה באשר להליך דנן; כונס הנכסים (המשיב 5) הודיע כי הוא אדיש למי להעביר את יתרת הכספים שיוותרו לאחר פירעון החובות לנושים (פרוטוקול מיום 3.10.06, עמ' 3 שו' 1-2 ועמ' 7 שו' 4-8); בסעיף 26 לתצהירו של המבקש 1 הנלווה לבקשה מועלות טענות קונקרטיות בענין התנהלותו של המשיב 1 בעבר, המקימות חשש סביר לכך שהמבקשים יתקשו לגבות ממנו את כספי המכירה אם אלה יועברו אליו ולאחר מכן ייפסק בתיק העיקרי כי הם שייכים למבקשים.  

אמנם אין הדבר נקי מספק כי בית משפט זה הנו בעל הסמכות העניינית לדון בתביעה שכזו (לנוכח גובה הסכום הכספי אליו היא מתייחסת). יחד עם זאת, השעה להכריע בסוגית הסמכות - הכרעה הנצרכת לנוכח טענת המבקשים לפיה אין מדובר בתביעה כספית - טרם הגיעה, והרי הכלל הוא כי ניתן להושיט סעד זמני גם טרם ליבונה של שאלת הסמכות (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהד' שביעית-1995, עמ' 84-85, 577, 627).   

מנגד, יש לדחות את החלק השני של הבקשה, הנוגע לתמורה המגיעה למשיבים 2-4 בגין זכויותיהם הרשומות בנכס. על מנת שלא לעכב את העברת 9% מתמורה זו, אין צורך להיכנס לגופו של הסכסוך הנטוש בין הצדדים באשר לשיעור חלקם הנכון של המבקשים בנכס, ואין צורך להעריך את סיכויי ההצלחה הלכאוריים שלהם בנדון במסגרת ההליך העיקרי. די בכך שהמבקשים לא הוכיחו אף לא לכאורה נזק ממשי העשוי להיגרם להם כתוצאה מהעברת הסכום השנוי במחלוקת למשיבים 2-4. אפרט.

אמנם התובענה הנה להצהרה המיוסדת על זכויות קניניות נטענות של המבקשים, אולם הבקשה לצו מניעה זמני מתייחסת, מבחינה מעשית - וגם אם התובענה העיקרית תסווג כעניין שבמקרקעין - לשלב שבו אותן זכויות קניניות יהיו כבר נחלת העבר, והסעד המרבי לו יהיו זכאים המבקשים הנו כספי גדירא. כך הוא הדבר, שהרי מכירת חלקם של המבקשים בנכס על ידי כונסי הנכסים כבר אושרה על ידי בית משפט השלום ביום 19.9.06, והסכם המכירה כבר נחתם על פי האישור שהפך לסופי ואינו שנוי עוד במחלוקת (עמ' 2 לפרוטוקול). המכירה מפקיעה את הזכויות שהיו למבקשים בנכס עצמו וממירה אותן בתחליף של הנכס, דהיינו בכספים המתקבלים בידי כונסי הנכסים תמורת המכר. מאחר שזכויותיהם של הקונים - המשיב 3 והחברות הזרות - בכל הנכס הנן בבחינת עובדה מוגמרת (כפוף כמובן לתשלום תמורת המכר על ידם, והרי עד אז לא תקום עילת הבקשה לצו מניעה), ממילא צו המניעה הזמני המתבקש לא יוכל לשמור על זכויותיהם של המבקשים בנכס עצמו אלא רק להגדיל את התמורה הכספית אותה יקבלו בעד אותן זכויות במסגרת חלוקת כספי התמורה. על פי פסק דינו של בית משפט השלום מיום 9.2.00 והחלטתו מיום 26.7.06, החלוקה צריכה להתבצע בהתאם לחלק היחסי בבעלות הרשומה של כל אחד מהשותפים. המבקשים, הטוענים כי יש מקום לסטות מן הרישום - בין בשל טעות שנפלה בו מלכתחילה ובין בשל חלוקת זכויות הבניה (לרבות מכוח הסכמה המאוחרת לפסק הדין) ביחס שונה מרישום הבעלות - חותרים למעשה למנוע מהמשיבים 2-4 כספים המגיעים להם מכונס הנכסים על פי נסח הרישום ועל פי קביעת בית משפט השלום, והכול על יסוד הגשתה של תביעה שטרם הוכרעה לטובתם. הלכה למעשה, אין זאת אלא בקשה לסעד של עיקול זמני; והכתרתה על ידי המבקשים בשם "צו מניעה זמני" אינה מעלה ואינה מורידה.

כידוע, על מנת למנוע מאדם שימוש בכספו, בדרך של עיקולו לטובת תביעה תלויה ועומדת נגדו, אין די בסיכויים לכאוריים של התביעה אלא בנוסף יש להראות כי מאזן הנוחות דורש את העיקול לנוכח נזק הצפוי לתובע אם הנתבע יוכל לעשות בכספו כרצונו עד להכרעה בתביעה. בלשונה של תקנה 374(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, יש לשכנע את בית המשפט " על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין". במישור זה של דרישת הכבדה התחוללה התמורה העיקרית בדיני העיקול הזמני בעקבות העלאת הזכות לקנין לדרגה של זכות חוקתית חרותה בסעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. " הדגש במתן צו העיקול עבר איפוא מהצורך לייחד נכסים לשם ביצוע עתידי של פסק הדין, לצורך למנוע שינוי מצבו של המבקש לרעה עד למועד פסק הדין" (רע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ, פ"ד נא(3) 789, 800). לא זו אף זו, אלא שבמסגרת ההכרעה בשאלת קיומו של צורך במניעת שינוי מצב התובע לרעה, נודעת מאז חקיקת חוק היסוד עדיפות לזכות הנתבע להגנה על קניינו מפני עיקול על פני זכות התובע להצליח במימוש פסק דין העשוי להינתן לטובתו (בש"א 4459/94  סלמונוב נ' שרבני, פ"ד מט (3) 479, 482). לפיכך, תנאי לעיכוב העברת מלוא תמורת המכירה למשיבים 2-4 עד ההכרעה בתביעה הוא המצאת ראיות מהימנות לכאורה על ידי המבקשים לכך שהפגיעה שתיגרם למשיבים 2-4 כתוצאה מכך אמנם נדרשת לשם מניעת הכבדה על ביצוע פסק הדין, וכן שאותה פגיעה הנה מידתית, אינה חורגת מן הנדרש לצורך מניעת ההכבדה, ומוצדקת בשים לב למאזן הנזקים העלולים להיגרם לכל אחד מן הצדדים כתוצאה ממתן או אי-מתן הצו (רע"א 5935/97 סיני נ' גלנץ, פ"ד נב(1) 193, 198-199). ההכבדה בה מדובר יכולה לנבוע מכוונתו המוכחת לכאורה של הנתבע להבריח את נכסיו על מנת למנוע מהתובע להיפרע מהם (רע"א 8420/96 הנ"ל, שם), או מהיותו של נכס מסוים, על רקע גובה התביעה מחד והיקף הרכוש של הנתבע מאידך, היחיד אשר באמצעותו יהיה בידי הנתבע לפרוע את פסק הדין אילו יחוייב בו (רע"א 1641/01 בוטנר נ' קיבוץ חפציבה, תק-על 2001(2) 659; ת"א (מחוזי תל-אביב) 1781/03 רבינוביץ נ' נאמן, תק-מח 2003(2) 909; בר"ע (מחוזי י-ם) 790/05 גלי זיו בע"מ קרן ירושלים, החלטה מיום 24.7.05).

לא זו בלבד שהמבקשים לא המציאו ראיה לכאורית כלשהי לאחת מעובדות אלה ככל שעניינן במשיבים 2-4, אלא אפילו טענה קונקרטית לא הושמעה בנדון על ידי המבקשים. זאת, למרות הכרתם של המבקשים בכך שאין די בקיומה של זכות תביעה לכאורית על מנת לקבל את הצו המבוקש אלא יש בנוסף להראות כי מאזן הנוחות תומך בו (סעיפים 26, 32-33 לבקשה; באמרת אגב נעיר כי בהקשר זה אין רבותא לסיווג הבקשה כמכוונת לצו מניעה זמני או לצו עיקול זמני, שכן מאזן הנוחות הנו תנאי לכל סעד זמני כאמור בתקנה 362(ב)(1)). צא וראה: בעוד שלגבי המשיב 1 הפנו המבקשים לאירועים מן העבר המקימים חשש סביר לכך שלא יהיה ניתן לגבות ממנו את תמורת המכירה אם זו תועבר אליו כעת, הרי לגבי יתר בעלי הנכס לא נטענה בבקשה שום עובדה המקימה חשש כאמור, פרט לאמירה הכללית לפיה "הסיכוי העתידי להיפרע מאותם משיבים בעתיד אינו ברור (בלשון המעטה)" (סעיף 28 לבקשה). מאיזה משיב? מדוע? מהי מידת האיתנות הכלכלית שלו? האם הוא ניסה בעבר להבריח נכסים? לכל השאלות הללו ודומותיהן אין בבקשה שום התייחסות. לא עוד אלא שמסעיף 30 לבקשה עולה כי גם לדידם של המבקשים, רק "חלקם" של המשיבים (איזה?) אינם מצליחים היום לפרוע את חובותיהם. ההתייחסות באותו סעיף למשיבים המייצגים צדדים שלישיים אינה רלוונטית, שכן כוונתה למשיב 6 הבא בשמו של בנק הפועלים הנושה במשיב 1, והלוא קדימותו של המשיב 6 לגביית החוב הפסוק לטובת הבנק אינה שנויה במחלוקת, כמבואר לעיל. אם כבר, המידע היחיד אותו ניתן לדלות מהחומר המצוי בתיק לגבי האיתנות הכלכלית של המשיבים 2-4 הוא שבעקבות עסקת רכישת הנכס אמור המשיב 3, שהוא אחד המשיבים נגדם מכוונת הבקשה, להגדיל את מצבת נכסיו בנכס ששוויו כ-1.4 מליון דולר. אין צורך לומר כי רכישת נכס הנה היפוכה של הברחה.

בהעדר ראיות מהימנות לכאורה לחשש שהמבקשים יתקשו או לא יצליחו לגבות מהמשיבים 2-4 את החלק השנוי במחלוקת של כספי המכירה, אין עילה לעכב את העברת כספים אלו למשיבים 2-4 על פי החלטתו החלוטה של בית משפט השלום הנסמכת על נסח הרישום.

סיכום הדברים הוא זה:

1.         כונס הנכסים, המשיב 5, יותיר בידיו הנאמנות עד להכרעה בתיק העיקרי את יתרת הכספים שיתקבלו ממכירת הנכס בגין חלקו של המשיב 1 בו, וזאת לאחר סילוק חובותיו של המשיב 1 לנושיו בהתאם להוראות שיינתנו על ידי בית משפט השלום.

2.         הבקשה לצו זמני המעכב את העברת הכספים מכונס הנכסים למשיבים 2-4 בהתאם ליחס הזכויות בנסח הרישום - נדחית.

3.         המבקשים, יחד ולחוד, ישלמו הוצאות בסך של 1,500 ש"ח ומע"מ למשיבים 3-4 (יחד); למשיב 5; ולמשיב 6.

ניתנה היום ח' בכסלו תשס"ז (29 בנובמבר 2006) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ