אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 2948/06

החלטה בתיק בשא 2948/06

תאריך פרסום : 30/10/2007 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי נצרת
2948-06
21/01/2007
בפני השופט:
בנימין ארבל

- נגד -
התובע:
חאג' בלאל
הנתבע:
מדינת ישראל
החלטה

רקע

ביום 22.06.03, תקפו המשיב ואחיו (צד ג' דידן) את המבקש, וגרמו לו חבלות גוף. ביום 21.09.03, הורשע צד ג' בעבירות המיוחסות לו. ביחס למשיב, הוחלט ביום 1.03.04 , לאור נסיבותיו המיוחדות, כי יוטל עליו צו מבחן ללא הרשעה.

ביום 13.05.04, הגיש המבקש כנגד המשיב, תביעת פיצויים בשל נזקי גוף, לבית משפט זה, מכח סעיף 77 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד- 1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"), שעניינו "סמכות אזרחית נגררת לפלילית".

הצדדים הסכימו כי בית המשפט יפסוק את הדין על דרך הפשרה, וביום 8.02.06 ניתן פסק הדין, המחייב את המשיב לשלם למבקש סך של 100,000 ש"ח בצירוף שכר טרחת עורך דין.

עתה, לאחר שניתן פסק דין, הוגשה בקשה זו שבפני, במסגרתה מבקש המבקש פטור מתשלום אגרת משפט.

טענות הצדדים

המבקש טוען, כי מטרת תקנה 6 לתקנות בית המשפט (אגרות), תשמ"ח-1987, (להלן: התקנות), הינה לעודד הגשת תביעות בגין נזקי גוף בבית משפט השלום ולא בבית משפט מחוזי, על מנת להקל על העומס בבית המשפט המחוזי. לכן, קובעת תקנה 6(ג) כי תובע אשר הגיש תביעתו לבית המשפט המחוזי, ובתום ההליך מתברר כי ראוי היה להגישה בבית משפט השלום, ישלים התובע את השיעור הגבוה של האגרה.

אלא שהתביעה דידן, הוגשה לבית המשפט המחוזי לא בשל הסכום הנתבע, אלא בשל העובדה כי הוגשה מכח סעיף 77 לחוק בתי המשפט , כתביעה אזרחית נגררת לפלילית, ומשכך, אין מקום להשית על המבקש את הסנקציה הקבועה בתקנה 6 לעיל.

מנגד, טוענת באת כח המדינה, כי ברע"א 8101/98 פלוני נ' פלוני ואח' פ"ד נד(2) 636, דן בית המשפט העליון בפרשנות הראויה שיש ליתן לתקנה 6(ג) הנ"ל, בנסיבות של תביעה אזרחית הנגררת להרשעה בפלילים. באותו פסק דין נקבע כדלהלן:

"לפיכך, חובה עלינו לפרש את תקנת האגרות באופן שלא תחול על תביעה לפיצויים בשל נזקי גוף שהוגשה לפי הסעיף ולפי התקנה פרשנות המחילה את תקנת האגרות על תובע שבחר בדרך הדיונית שהתווה לו המחוקק- המשרתת, כאמור, גם את בית המשפט- מביאה לתוצאה בלתי הגיונית ובלתי צודקת"

לאור הדברים אשר נקבעו בפסק הדין הנ"ל טוענת באת כח המדינה כי על המבקש (הוא התובע) לשלם אגרה בסכום הנקוב בפרט 8(א) לתוספת הראשונה לתקנות, ועל הנתבע לשלם האגרה החלה ולשפות את המבקש בגין הסכום ששילם.

בנוסף, טוענת באת כח המדינה, כי מאחר וההליך אשר בגינו הוטלה האגרה, הסתיים, הרי שאין עוד סמכות לבית משפט זה לדון בבקשה לפטור מתשלום אגרת משפט, שכן משנסתיים ההליך, מהווה האגרה חוב פסוק לטובת המדינה. על כן, טוענת המדינה, כי המקום הנכון לבחינת בקשת המבקש לפטור מתשלום אגרה, הינו המרכז לגביית קנסות בהנהלת בתי המשפט, אשר הוקמה מכח חוק נכסי המדינה, תשי"א-1951.

דיון

כאמור, המבקש דידן, הגיש את תביעתו בבית משפט זה, במסגרתה תבע לחייב את הנתבע לשלם לו פיצויים בסכום של 450,000 ש"ח , סכום שהינו נמוך מן הסכום המרבי  אשר בסמכות בית משפט שלום. אלא שהתביעה הוגשה לבית משפט מחוזי, מכח סעיף 77 לחוק בתי המשפט, הקובע:

"(א) הורשע אדם בבית משפט שלום או בבית משפט מחוזי והוגשה נגדו- ונגדו בלבד- תביעה אזרחית בשל העובדות המהוות את העבירה שבה הורשע, מוסמך השופט או המותב שהרשיעו, לאחר שפסק הדין בפלילים הפך לחלוט, לדון בתביעה האזרחית, אם ביקש זאת מגיש התביעה; לעניין זה מוסמך בית משפט מחוזי לדון גם אם התביעה לפי שוויה היא בתחום סמכותו של בית משפט שלום.

(ב)....." (ההדגשות שלי- ב.א.)

ברע"א 8101/98 הנ"ל עמד כבוד השופט טירקל על המטרות העומדות בבסיס תקנה 6 לתקנות ובבסיס סעיף 77 הנ"ל. תקנה 6 נועדה לייקר את ההליכים בבית המשפט המחוזי, ולעודד הגשת תביעות לפיצויים בגין נזקי גוף בבית משפט שלום, על מנת להקל את העומס על בתי המשפט המחוזיים. על כן, קובעות התקנות, כי בתביעות לפיצויים בשל נזקי גוף, גובה האגרה לא יהיה תלוי בסכום התביעה, אלא נקבעו סכומים קבועים- בבית משפט מחוזי סכום האגרה יעמוד על 32,346 ש"ח, ובבית משפט שלום סכום האגרה יעמוד על 5,175 ש"ח.

מאידך, מטרתו של סעיף 77 לחוק בתי המשפט היא, כי במקרים אשר תוארו בסעיף, תובא התביעה בפני בית המשפט ובפני המותב אשר דן בהליך הפלילי, בין אם הוא בית משפט שלום ובין אם בית משפט מחוזי, והכל על מנת למנוע כפילות הליכים ולחסוך זמן שיפוטי יקר.

יעילות ההליך, והחיסכון בזמנו של בית המשפט הינם כה חשובים, עד כי המחוקק קבע בגוף הסעיף, כי הוא גובר אף על כללי הסמכות העניינית.

מכל האמור עולה, כי סעיף 77 הנ"ל, לא נועד לשרת את מטרות התובע, כי אם דווקא את עניינו של בית המשפט. ויודגש- מלשון הסעיף עולה, כי ההחלטה אם להגיש תביעה על פי סעיף 77 הנ"ל או על פי כללי הסמכות המקומית, שמורה לתובע.

היעלה על הדעת, כי תובע, אשר יכול היה להגיש תביעתו בבית משפט השלום, ובחר להגישה בבית משפט מחוזי מכח סעיף 77 לחוק בתי המשפט, ובכך חסך מבית המשפט את הצורך לקיים התדיינות כפולה, יידרש, בסופו של יום, לשלם אגרת משפט בשיעור הגבוה מזה שהיה משלם לו בחר לפעול על פי כללי הסמכות המקומית? ברי לכל, כי תוצאה זו הינה בלתי הגיונית ובלתי צודקת.

בהתאם קבע אף כב' השופט טירקל [רע"א 8101/98 הנ"ל, כי מקום בו הוגשה תביעה נגררת על פי סעיף 77 הנ"ל:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ