אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 2937/07

החלטה בתיק בשא 2937/07

תאריך פרסום : 22/09/2009 | גרסת הדפסה
בש"א
בית משפט השלום באר שבע
2937-07
16/10/2007
בפני השופט:
גד גדעון

- נגד -
התובע:
עזי חיימוביץ
עו"ד צבי חיימוביץ
הנתבע:
עמיחי מאור
עו"ד בלפור קויתי

1.         זוהי החלטה בבקשת הנתבע, לעכב ההליכים בתביעה דנא עד סיום בירורה של התביעה שהגיש התובע נגד הבנק הבינלאומי הראשון (להלן:"הבנק"), במסגרת ת.א. 3289/04 בבית המשפט המחוזי הנכבד בבאר-שבע.

2.         התובע הגיש נגד הנתבע ונגד נתבעת נוספת, חברת רם נגב בע"מ (להלן:"החברה"), תביעה זו שבפנינו, לתשלום סך 288,933 ש"ח, בגין כספים ששילם כערב לחובות החברה. הסכומים ששילם התובע, שולמו על פי הסדר, מיום 24.3.98, שנערך במסגרת תיק ההוצאה לפועל, שפתח הבנק נגד התובע ונגד החברה, על פי פסק דין שניתן נגדו ונגד החברה ביום 14.4.97, בת.א. (ב"ש) 3575/90 (ערעור שהגיש התובע על פסק הדין במסגרת ע.א. (ב"ש) 1103/97, נדחה  בפסק דינו של בית המשפט המחוזי הנכבד, מיום 23/11/97).

            תביעת הבנק בת.א. 3575/90 האמור, הוגשה נגד החברה, התובע והנתבע, אלא שהנתבע והבנק הגיעו להסדר, במסגרתו נמחקה התביעה נגד הנתבע, כנגד תשלום סך 60,000 ש"ח בלבד, כאשר הבנק הסכים למעשה, כי הנתבע ערב לחיובי החברה, עד ליום 3.4.86 בלבד. התובע טען, כי הסכום ששילם הנתבע לבנק בגין ערבותו עד יום 3.4.86, נמוך מסכום מחצית חובות החברה במועד האמור, כאשר הוא משוערך למועד ביצוע התשלום לבנק על פי ההסדר שבין הנתבע לבנק. לטענת התובע, התשלום ששילם לבנק במסגרת ההסדר, שולם עבור יתרת חובותיה של החברה, לרבות ההפרש בין התשלום ששילם הנתבע, וסכום מחצית חובותיה המשוערכים של החברה בפועל. התובע תבע מן הנתבע, לשלם הפרש זה, מכח ערבותם המשותפת של הצדדים לחובות החברה. לאחר עיכובים רבים אשר נבעו מסיבות שונות, לרבות תיקון כתב התביעה, מחלוקות בעניין ההליכים המקדמיים,  וקשיים  בהעברת מסמכים בין הצדדים, נקבע דיון  בתביעה, לשמיעת ראיות.

  1. בבקשה דנא טען הנתבע, כי רק ביום 17.5.07, העביר לידיו התובע העתק מכתב התביעה שהגיש נגד הבנק במסגרת ת.א. (מח' ב"ש) 3289/04 האמור לעיל, ואז למד לדעת לטענתו, כי אין להמשיך בדיון בתביעה דנא, בטרם תוכרע התביעה בבית המשפט המחוזי הנכבד.

כתב התביעה האמור צורף לבקשה.

            מקריאת כתב התביעה האמור עולה, כי התובע יחד עם החברה, תבעו במסגרתו לבטל את  הסדר הפשרה שנערך בין התובע  ובין הבנק, ולהורות על השבת הכספים שגבה הבנק, על פי הסדר זה, וכן תבעו פיצוי עבור נזקים שנגרמו לחברה, בגין רשלנות הבנק, ונזקים שנגרמו לחברה ולתובע בגין ההסדר שבין הבנק והנתבע, אשר לטענת התובע, הינו פרי התנהגות בחוסר תום לב, של הבנק. סכום התביעה האמורה - 2,813,651 ש"ח. כתב התביעה בבית המשפט המחוזי הנכבד, מחזיק 23 עמודים ועשרות סעיפים וסעיפי משנה, מתוכם תוזכרנה מס' טענות, העשויות להיות רלוונטיות לדיון בבקשה זו.

התובע טען בין היתר, כי הוטעה על ידי הבנק,  עובר לעריכת ההסד עמו , כאשרהבנק הציג בפניו מצג מטעה, לפיו עמד החוב במועד הרלוונטי  על סך למעלה  ממליון ש"ח, והתובע הסכים  על כן לשלם במסגרת ההסדר, סך 850,000 ש"ח. זאת כאשר סכום  החוב  הנכון, עובר לחתימת ההסדר, הסתכם לטענת התובע ב-393,855 ש"ח בלבד.  התובע תבע  על כן מן הבנק, להשיב לו את  ההפרש  בין הסכום ששילם  וסכום חובו הנכון כנטען, כשהוא  משוערך  ליום הגשת  התביעה לסך  859,086 ש"ח.

התובע טען גם, כי הבנק והנתבע פעלו בהיחבא ומאחורי גבו, כאשר ניהלו את המו"מ ביניהם, והגיעו להסדר, באופן שהוטל על התובע נטל כפול עקב שחרור הנתבע מערבותו. עוד טען התובע, בין היתר, כי הבנק התרשל באי מימוש בטוחות - שיקים של צדדים שלישים שנמסרו לו, כאשר לטענת התובע, אילו פעל הבנק לגביית השיקים, הרי יתכן, כי חובה של החברה לבנק, היה נפרע במלואו או בחלקו הגדול.  לטענת התובע, נבצר ממנו  לממש את השטרות בעצמו, באשר מקצת השטרות האמורים אבדו, והיתר התיישנו עובר למועד מסירתם על ידי הבנק לתובע. כן טען התובע, כי שחרור של הנתבע מערבותו, אמור היה לגרום גם לשחרור התובע מערבותו, תמורת תשלום זהה לתשלום ששילם הנתבע לבנק.

4.         הנתבע טען, כי אם תתקבל תביעתו של התובע כנגד הבנק, הרי שהתביעה דנא "תעלם מיידית", שכן הסכום הנתבע כאן, ישולם לתובע ע"י הבנק, במסגרת ההשבה הנתבעת. עוד טען, כי גם אם תתקבלנה  רק חלק מטענות התובע במסגרת התביעה האמורה, כגון טענתו לעניין אי מימוש הבטוחות, הרי שעשויה להיות לכך השפעה על התביעה שבפנינו, משום שבמקרה כזה, עשוי להשתנות החוב שבבסיס התביעה.

            הנתבע סבור, כי בנסיבות אלה צודק ונכון לעכב הדיון בתביעה, על מנת להמנע מבזבוז זמן הדיון, מקום שתתקבל התביעה בבית המשפט המחוזי הנכבד, וכדי למנוע מצב של קבלת הכרעות עובדתיות סותרות בשתי הערכאות.

5.         התובע  התנגד   לבקשה, וטען כי אין פלוגתאות המשותפות לתביעה דנא  ולתביעה בבית המשפט  המחוזי  הנכבד.

            לטענתו, הסכום הנתבע בתביעה שלפנינו, אינו  חלק מן התביעה בבית המשפט המחוזי, זאת באשר התביעה שם, התייחסה לחישוב הריבית שגבה הבנק מן התובע  במסגרת ההסדר, ולא לקרן חובו של התובע לבנק,  הכוללת  את הסכום הנתבע כאן,  דהיינו ההפרש בין התשלום ששילם  הנתבע לבנק, ובין מחצית חובותיה של החברה נכון ליום  3.4.86,  משוערכים למועד התשלום. התובע  טען,  כי גם אם תתקבל תביעתו בבית המשפט המחוזי  הנכבד במלואה,  לא יהא בכך כדי להשפיע על הדיון בתביעה שבפנינו.

6.         לאחר שעיינתי בטענות הצדדים  ולאחר ששבתי וקראתי את שני כתבי התביעה  שהגיש התובע  בשתי הערכאות, סבורני, כי יש לקבל את הבקשה ולעכב ההליכים בתביעה שבפנינו,  עד להכרעה  בתביעה שלפני בית המשפט המחוזי הנכבד.

א.               סמכות בית המשפט. לעכב הליך, בשל ניהולו של הליך אחר, הינה סמכות שבשיקול הדעת, והיא מופעלת תוך שקילת שיקולים שונים, ובהם יעילות הדיון, חסכון בזמן והוצאות, מניעת הכרעות סותרות, מאזן הנוחות של הצדדים ועוד.

בית המשפט רשאי להורות על עיכוב ההליכים, גם כאשר לא מתקיימת זהות בין בעלי הדין, וגם כאשר אין חפיפה מלאה בעילות  התביעה  (ור' רע"ע 3765/01 הפניקס הישראלי נ' אלכסנדר  קפלן ואח').

ב.      יש לקבל טענת התובע, לפיה הדיון באותו חלק של תביעתו  בביהמ"ש המחוזי, העוסק בהשבת סכומים ששילם לבנק לטענתו ביתר, אינו עשוי להשפיע על התביעה דנא. זאת, באשר תביעת ההשבה האמורה, אכן מתייחסת רק לשיעורי הריבית, אשר חושבה על קרן החוב, ואשר בגינה הסכים התובע, לטענתו, לשלם לבנק סכום מופרז במסגרת ההסדר. התובע  לא חלק, במסגרת תביעתו, האמורה, על חישוב קרן החוב, עובר להגשת תביעת הבנק נגד הצדדים, ועל חבותו ביחס לקרן חוב זו.

ג.       עם זאת, נראה כי אם תתקבל תביעת התובע בבית המשפט המחוזי הנכבד, לעניין רשלנות הבנק, באי מימוש הבטוחות שהפקידה החברה בידיו, הרי שהדבר יביא בהכרח להקטנת סכום התביעה בתיק  שלפנינו.

על פי טענת התובע בתביעתו האמורה, הופקדו בידי הבנק, ביום 10/04/88, 23 שטרי חוב, שסכומן הכולל 73,000 ש"ח. שטרי החוב נערבו לטענת התובע, על ידי ערב טוב. מועדי פרעונם של שטרות אלה, חלו בין 05/04/88 ל-05/02/90. לטענת התובע, התרשל הבנק בטיפולו במימוש בטחונות אלה, כאשר לא פעל למימוש השטרות כנדרש לדבריו: "...יתכן אף והחוב כולו או לפחות מרביתו, היה נפרע אילו גבה הבנק את השטרות במועדם, כחובתו כלפי הנתבעים, הרי שתביעת הבנק נגד התובעים הייתה מתייתרת."

התובע תבע לחייב את הבנק לפצותו עבור נזקו, בגין מחדליו בעניין מימוש השטרות בסך 604,615 ש"ח (סכום משוערך למועד הגשת התביעה)

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ