אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 2927/07

החלטה בתיק בשא 2927/07

תאריך פרסום : 16/09/2009 | גרסת הדפסה
בש"א, ה"פ
בית משפט השלום באר שבע
2927-07,1045-07
05/12/2007
בפני השופט:
יעקב שפסר

- נגד -
התובע:
קיבוץ סעד - קבוצת סעד
עו"ד י. בויאר
עו"ד א. יצחקי
הנתבע:
רכבת ישראל בע"מ
עו"ד י. פסטרנק
עו"ד ג. סומך
החלטה

א. רקע

1.   בקשת המבקש, קיבוץ סעד (להלן: "הקיבוץ") להעברת דיון לבית המשפט המחוזי, זאת מחוסר סמכות עניינית ולחילופין, להעביר את הדיון בתובענה מהמרצת פתיחה להליך המתברר בסדר דין רגיל.

2.  רקע הבקשה הינו תביעה למתן פסק דין הצהרתי שהגישה המשיבה, רכבת ישראל בע"מ (להלן: "הרכבת"), המתיר לה לתפוס חזקה מיידית במקרקעין נשוא הבקשה, אשר הופקעו עפ"י צו הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח) לצורך הקמת תוואי מסילת הברזל בין אשקלון לבאר שבע.

ב. תמצית טענות הצדדים

3.  הקיבוץ פרש טיעוניו בהרחבה ובפירוט רב. להלן תמצית טענותיו:

   א.  כלכלת הקיבוץ מושתתת על גידולים חקלאיים אשר חלקם גדל בשטח המופקע אשר נחכר בזמנו על ידי הקיבוץ ממנהל מקרקעי ישראל, והפקעת המקרקעין תהווה פגיעה קשה לכלכלתו. ההפקעה אף פוגעת בהשקעות בתשתיות אשר הושקעו על ידי הקיבוץ. הרכבת מנסה אף לקבוע, לטענת הקיבוץ עובדות בשטח, קודם שטרחה להכין תכנון מבוקר וראוי למניעת הפגיעה בקיבוץ או לצמצומה. בנסיבות אלה, כל פעולת הפקעה צריכה להיות מותנית בהבטחת פיצוי הולם המשקף את הנזקים שיגרמו לקיבוץ בגין ההפקעה, זאת קודם ביצוע ההפקעה.

למען הבהרת התמונה יצויין, כי הקיבוץ מתייחס הן לשטח המופקע והן לשטחים לגביהם לא תהיה בעקבות ההפקעה גישה  ("שטחים כלואים") אשר יש למצוא להם פתרון תכנוני ומתן פיצוי הולם.

ב.            הערכאה השיפוטית המתאימה לדיון בפגיעה או בשינוי זכויות קנייניות מכח הפקעה עפ"י סעיף 2 לפקודת הדרכים היא בית המשפט המחוזי, אשר נכנס לנעליו של בית המשפט לקרקעות אשר נקב ע מלכתחילה מכח החוק, ולא לבית משפט השלום הנעדר סמכות עניינית.

   ג.  המסכת העובדתית המורכבת, וכל ההיבטים וההשלכות המשפטיות והכלכליות הרבות הנובעות מההליך הסבוך הנוגע להפקעה, המלווה בפגיעות בזכויות יסוד קנייניות וכלכליות, מחייבים דיון מורכב לרבות הגשת חוות דעת מומחים שונים בתחומים שונים ועל כן לא מתאים ההליך למסגרת המרצת פתיחה, שענינה נועד בעיקרו לבירור מקרים דחופים בהם עיקר המחלוקת משפטית.

4.      תגובת הרכבת נתבקשה ונתקבלה. תמצית טענותיה היא כדלקמן:

   א.  התנגדות הקיבוץ למסירת החזקה מתבססת על טיעונים כספיים בלבד, אשר אין בהם כדי להצדיק סירוב למסירת החזקה. הדיון בשאלת פיצוי ההפקעה אכן מצוי בסמכותו הבלעדית של ביהמ"ש המחוזי,  והוא נפרד מהדיון נשוא ענייננו, המצוי בסמכות בית משפט השלום, בהיותו תביעה בדבר חזקה או שימוש עפ"י חוק בתי המשפט.  מכל מקום, אין בהיעדר הסכמה בדבר שיעור הפיצויים בכדי למנוע תפיסת חזקה. משנחתם ופורסם צו ההפקעה כדין, רשאית הרכבת לתפוס מייד חזקה במקרקעין עליהם הוחל הצו.

   ב.   הליך תפיסת החזקה הנו הליך נפרד ובלתי תלוי בהליך ההכרעה בעניין סכום הפיצוי הראוי בגין ההפקעה, לפיכך תביעת הפיצויים, אינה קשורה וגם איננה צריכה להיות כרוכה במסירת החזקה בקרקע.

   ג.   כאשר הליכי ההפקעה מבוצעים כדין, והקרקע נשוא ההפקעה הינה קרקע שלא לשימוש לצורך מגורים, כפי  שהדבר הוא בעניינו, על ביהמ"ש ליתן צו למסירת החזקה, בלא שיהא לו שיקול דעת לסרב לבקשה, ואין על ביהמ"ש להיכנס ולדון בסוגיית הפיצויים, במסגרת הדיון בבקשה למתן הצו.

   ד.    סעיף 8 לפקודת הקרקעות נוקט בלשון בקשה ולכן הוגשה הבקשה בדרך של המרצה שהיא הדרך היעילה והפשוטה להגשת הבקשה.

ג. דיון

5.  לא מצאתי יסוד לבקשה, על שתי חלופותיה. אין מחלוקת כי ההפקעה נשוא דיון זה, הינה הפקעת מקרקעין לצרכי ציבור, שעניינה הקמת מסילת אשקלון - באר שבע, פעולה הכרחית, לטובת כלל האוכלוסיה והאינטרס הציבורי. גם הקיבוץ עצמו מסכים לכך (ר' ס' 11 לבקשתו). לא יכול להיות גם ספק, שהפקעה ככלל פוגעת בפרט המחזיק ובעל המקרקעין, וכי נוצרת התנגשות בין אינטרס הפרט וקניינו לאינטרס הציבורי. על כן על ההפקעה לעמוד בכללי פסקת ההגבלה מכוח סעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. במקביל אין גם מחלוקת כי יש לפצות את הנפגע על מנת להקטין את הנזק שיגרם לו כתוצאה מן ההפקעה. (לעניין זה ראה א. נמדר, הפקעת מקרקעין עקרונות, הליכים ופיצויים, הוצ' חושן למשפט, תשס"ה - 2005 בעמ' 51 ואילך). השאלה בענייננו איננה איפוא השאלה האמורה, אלא דרך ההליך הנאות והסמכות השיפוטית הראויה.

    המסגרת הנורמטיבית ושאלת הסמכות

6.       הליך ההפקעה בעניינו בוצע מכוח סעיף 3 ל פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943 (להלן: פקודת הדרכים), הקובע:

"מותר לו לנציב העליון, אם נוכח שהדבר דרוש להגנת הארץ או לפיתוחה, להורות בצו כי פקודה זו תחול על כל דרך. צו זה לא יפורסם בעיתון הרשמי אלא אם כן סבור הנציב העליון כי פרסום זה לא יזיק להגנת הארץ".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ