אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 2887/04

החלטה בתיק בשא 2887/04

תאריך פרסום : 23/10/2007 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי נצרת
2887-04
27/03/2006
בפני השופט:
בנימין ארבל

- נגד -
התובע:
1. אמריה דאי
2. סמעאן באסם
3. ח'ורי ח'ליל
4. בנא עטאללה
5. עילבוני ג'מיל
6. עילבוני שירין
7. מרג'יה הישאם

עו"ד מרג'י
הנתבע:
1. עו"ד אלי רומן
2. נ.ח.ל.פ. נצרת - חברה לבניין ופיתוח בע"מ (בפירוק) ח.פ. 51-135615-6

החלטה

א.        כללי

1.         המבקשים הינם קבוצת עובדי החברה שבפירוק, אשר הגישו תביעות חוב בגין שכר עבודה, תשלומים נלווים וזכויות, המגיעים להם מן החברה בגין תקופה השירות בחברה.

המשיב, הינו בעל תפקיד שנתמנה, לצד מפרקה של החברה, לצורך בדיקת תביעות החוב והעברתן למוסד לביטוח לאומי, על פי סעיף 189 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").

2.         המבקשים מערערים על קביעותיו של בעל התפקיד, אשר לא הוסיף ריבית והפרשי הצמדה על התשלומים המגיעים להם, וכן על אי הכללת הפרשי פיצויי פיטורין, דמי חופשה שנתית, דמי הבראה, דמי חגים וחלף הודעה מוקדמת בין הסכומים שאושרו להם.

ב.         ריבית והפרשי הצמדה

3.         סעיף 75 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) תש"מ-1980 קובע:

"חוב שזמן פרעונו טרם הגיע ביום מתן צו הכינוס, רשאי הנושה לתבעו כאילו הוא עומד לפרעון מיד, והוא זכאי לדיבידנדים בשווה לנושים האחרים בניכוי ריבית, שתחושב מיום הכרזת הדיבידנדים ועד לזמן שבו היה החוב משתלם בתנאים שלפיהם נוצר. "

(כידוע על פי סעיף 353 לפקודת החברות, יוחלו במקרה דידן הוראות פקודת פשיטת הרגל).

לא מצאתי מקום לטענת המשיב, לפיה הוראה זו לא תוחל במקרה דידן.

4.         לטענת ב"כ המבקשים, יש להקיש מהוראת סעיף 192 לחוק (א)(2) הקובעת:

"(2) המוסד לא יהיה זכאי לגבות מהמפרק את הפרשי ההצמדה ששילם לזכאי לגבי התקופה שלאחר יום מתן צו הכינוס כמשמעותו בפקודת פשיטת הרגל, או לגבי התקופה שלאחר יום מתן צו כאמור בסעיף 182(2) עד (4), לפי הענין, אלא במידה שהמפרק החליט לשלם ריבית, הפרשי הצמדה או הפרשי הצמדה וריבית לגבי התקופה האמורה גם ליתר הנושים בפשיטת הרגל או בפירוק התאגיד, לפי הענין."

כי העובד אף זכאי להפרשי הצמדה וריבית אף מעבר ליום מתן צו הפירוק, שכן המפרק, או בעל התפקיד, רשאי לאשר לו תשלומי הפרשי הצמדה וריבית אף לתקופה זו, ובלבד שאישר זאת ליתר נושי החברה. תשלומים אלה אמנם נתונים לשיקול דעתו של המפרק, אולם, לטענת ב"כ המבקשים, המדובר בשיקול דעת שבחובה.

איני סבור כי אכן המדובר בשיקול דעת שבחובה, וכי בכל מקרה זכאי בעל התפקיד לבחון את מכלול הנסיבות ולהחליט לגופו של עניין. סבורני, כי במקרה דידן לא יוכל בעל התפקיד לעמוד בתנאי, לפיו ישולמו תשלומי הפרשי הצמדה וריבית לכל נושי החברה - שכן אין בעל התפקיד בא בנעליו של המפרק. מכל מקום, לנוכח מצבה של החברה, חדלת הפרעון, מסופקני אם ניתן יהא לעמוד בתנאי זה.

5.         על כן, אני קובע כי המשיב יקבע את הסכומים המגיעים למבקשים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית בהתאם להוראת סעיף 75 לפקודת פשיטת הרגל, דהיינו עד ליום מתן צו הפירוק.

ג.         היקף חובות שכר העבודה

6.         סעיף 180 לחוק מגדיר שכר עבודה כמשמעו של המונח בסעיף 1 לחוק הגנת השכר "לרבות סכום שלפי כל דין רואים אותו כשכר עבודה".

על כן, עלינו לבחון מהם הסכומים אותם יש לראות על פי הוראת כל דין, כשכר עבודה.

7.         סעיף 1 לחוק הגנת השכר קובע כי שכר עבודה כולל אף תשלומים בעד חגים, פריון עבודה ושעות נוספות, וכן "תשלומים אחרים המגיעים לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו".

על כן, למעשה כל תשלום לו זכאי העובד בגין ועקב עבודתו, ממעבידו, נכלל, לכאורה, במסגרת זו.

8.         בין הרכיבים אשר לגביהם נקבע בחוק כי דינם כדין שכר עבודה, מוצאים אנו את דמי החופשה ודמי פדיון החופשה (ר' סעיף 17 לחוק חופשה שנתית,תשי"א-1951).

9.         באשר לדמי הודעה מוקדמת או חלף הודעה מוקדמת, סבורני כי אף תשלום זה, אשר בעבר נחזה כפיצוי לעובד, ועל כן לא הובא במניין מרכיבי התשלום, קיבל כיום מעמד סטטוטורי של תשלום חובה, אותו חב המעביד לעובדו כאחד התשלומים, להם זכאי העובד עקב עבודתו.

תפנית זו הינה תולדת חקיקת חוק הודעה מוקדמת לפיטורין ולהתפטרות תשס"א-2001, אשר סעיף 7 לו קובע חובה סטטוטורית על מעסיק לשלם לעובדו פיצוי חלף הודעה מוקדמת, אלא אם כן העסיק את עובדו בתקופת ההודעה המוקדמת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ