החלטה בתיק בשא 2836/04

זהו ערעור על החלטת המנהל המיוחד - עו"ד נביל מטר, שניתנה ביום 5/1/04, ושלפיה  נדחתה תביעת החוב שהגיש בנק לאומי לישראל בע"מ, על שני חלקיה.

טענות המבקש

על פי החלטה מיום 25/1/01 הורה ביהמ"ש על מתן צו כינוס נגד החייב בפש"ר 235/00.

ביום 4/3/01 הגיש המבקש תביעת חוב נגד החייב, למשרד הכונ"ר, בסכום כולל של 1,658,129.87 ש"ח (ראה נספח א' לבקשה).

חובות החייב לבנק נובעים משני חשבונות: חוב שוטף בחשבון פרטי מספר 540315/33, המתנהל ע"ש החייב, בסך 1,015,864.68 ש"ח וחוב בגין ערבות החייב לחשבון עסקו מס' 43600/74 ע"ש ב.פ. ג'ינו שותפות מטעים, בסך 642,265.19 ש"ח.

לטענת הבנק הוא לא קיבל את סכום התביעה הנ"ל, כולו או חלקו ואין בטוחה להבטחת פרעון החובות הנ"ל, למעט משכנתא על 7/8 מהנכס הידוע כחלקה 181 בגוש 15513 וערבויות אישיות אשר אינן בגדר בטוחה.

ביום 7/1/03 פנה עו"ד נביל מטר, בכתב, אל ב"כ הבנק, בהודעה כי ביום 25/12/02 מונה על ידי

ביהמ"ש כמנהל מיוחד בתיק לבדיקת תביעות החוב נגד החייב ודרש להמציא לו בתוך 30 יום מסמכים שמטילים אחריות, לחשבונות הבנק, גם על החייב, מסמכי פתיחת חשבון, מסמכי ערבות, דפי חשבון, פרטים ומסמכים על המשכון ותצהיר (ראה נספח ג').

ביום 4/2/03 השיב ב"כ הבנק, במכתב, אל המנהל המיוחד וצירף את המסמכים המבוקשים (ראה נספח ד' 1 ו- ד' 2, נספח ה' ונספח ו').

בתגובה לפרטים הנ"ל, ביום 19/2/03 השיב המנהל המיוחד כי אין במסמכים הנ"ל משום מענה למכתבו מיום 7/1/03 (ראה נספח ז').

ב"כ הבנק פנה שוב אל המנהל המיוחד, במכתב, בו הודיע כי:

" מבלי לוותר על כל טענה מטענות מרשי, לפיהן, בין היתר אין כל יסוד בדין או בהגיונם של דברים בדרישות שצוינו במכתבך מיום 7/1/03, עוסק מרשי באיתור מסמכים ..... מאחר ומדובר במסמכים משנות השמונים ותחילת שנות התשעים, הליך איתור וריכוז המסמכים צורך זמן רב ומעורר קשיים שונים. ... הנך מתבקש להסכים לכך שהמסמכים, ככל שיאותרו וניתן יהא להמציאם, יימסרו לידך עד ליום 1/5/03".

ביום 17/3/03 הודיע המנהל המיוחד לב"כ הבנק על הסכמתו להארכת המועד כמוקש.

ביום 30/3/03 פנה ב"כ הבנק אל המנהל המיוחד וצירף דפי חשבון רלבנטיים נוספים, אשר על פיהם נוצר חוב החייב לבנק (ראה נספח ח').

במכתב מיום 23/9/03 הודיע המנהל המיוחד לב"כ הבנק כי החליט לדחות את תביעת החוב על שני חלקיה (ראה נספח ט' 1).

על החלטה זו         הגיש הבנק ערעור (בש"א  - 13647/03,  הערעור הראשון ).

ביום 17/12/03 התקיים דיון בבקשה הנ"ל ( הערעור הראשון ), והמנהל המיוחד הסכים לבדוק מחדש את תביעת החוב, ללא צורך בהכרעת ביהמ"ש לגופו של הערעור (ראה נספח ט' 2).

ביום 31/12/03 פנה ב"כ הבנק אל המנהל המיוחד, במכתב, (ראה נספח י') וצירף תצהיר נוסף של עובדת הבנק על פיו הבנק לא קיבל כספים על חשבון החוב הנתבע, החל ממתן צו הכינוס נגד החייב., הסכם תנאי ניהול חשבון 540315/33, כתב ערבות מתמדת ללא הגבלה בסכום, חתום ע"י החייב להבטחת חובות החברה, כתב התחייבות וערבות להחזרת הלוואה חתום על ידי החייב בקשר להלוואה שהועמדה  לפנחס ג'ינו.

ביום 5/1/04 הודיע המנהל המיוחד לב"כ הבנק כי החליט להשאיר את החלטתו מיום 23/9/03 על כנה ולדחות את תביעת החוב של הבנק (ראה נספח ב').

לטענת ב"כ המבקש העולה מן המקובץ, הוא כי לתביעת החוב דנן צורפו אסמכתאות רבות ועל כן, לגישתו, לנימוקי דחיית תביעת החוב אין כל בסיס עובדתי ובוודאי שלא קיים בסיס משפטי.