1. בהמשך להחלטת כב' הרשמת גרבי מיום 5.12.06 ב-בש"א 3880/05, משטרם ניתנה ההחלטה בבקשה נשוא התיק הנ"ל ובבקשה נשוא בש"א 2855/05, הרי אדון בתיקים הנ"ל (בש"א 2882/05 ו - בש"א 3880/05) במאוחד.
2. א. בפתח דברנו ראוי לסקור את תולדות ת.א. 5884/04. המדובר בתביעה, שהחלה
בהגשת שטר על סך 20,000 ש"ח שזמן פרעונו הוא 31.12.01 ללשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה במסגרת תיק 20-07501-03-6 . במרוצת השנים הועבר התיק ללשכת ההוצאה לפועל בקריות, שם מספרו 13-06858-03-4. בעת הדיון, שנועד לשמיעת ההתנגדות, הודיע בא כוחם המלומד של הנתבעים, שסכום עם חברתו, שתתקבל התנגדותם של ה"ה ארמונד ורפאל משעלי, הם הנתבעים 1 ו - 2. באותו המעמד (ביום 28.6.04) הורתה כב' הרשמת קויפמן, כי על הצדדים להתאים את כתבי טענותיהם להליך בסדר דין מהיר. במרוצת הימים נדחתה התנגדותו של הנתבע 3, מאיר משעלי, אשר נכלל בשעתו כנתבע בכתב התביעה בסדר דין מהיר מטעמי זהירות בלבד.
ב. לאחר הגשת כתב התביעה בסדר דין מהיר, ביום 16.11.04 הגישו המבקשים בקשה, אשר כותרתה "התנגדות להגשת כתב תביעה חדש", בה הועלתה הטענה, שכתב התביעה בסדר הדין המהיר, אשר הוגש, כולל עילה מעבר לעילה השטרית, שהיוותה את הבסיס לתביעה מלכתחילה, וזאת בלא שניתנה לכך רשותו של בית-המשפט. החליטה כב' הרשמת גרבי, שהבקשה הנ"ל תידון בעת הישיבה המקדמית. הבקשה הנ"ל לא נידונה, כי בעת הדיון ביום 3.4.05 [אליו לא הוזמן בא כוחם המלומד של הנתבעים/המבקשים (ראה: השורה השלישית להחלטה בעמ' 2 לפרטיכל מיום 3.4.05)] כתבה כב' הרשמת גרבי "... בקשתם של הנתבעים... איננה בקשה למחיקת כתב התביעה אלא בקשה שכותרתה... איננה מעידה על בקשה המוכרת לי מהליכי סדר הדין האזרחי". כך כתבה ולא הוסיפה.
ג. ביום 23.5.05 הגישו הנתבעים/המבקשים "בקשה דחופה ביותר לדחיה על הסף" במסגרת בש"א 2822/05, הנידונה עתה.
ד. ביום 21.8.05 הגישו הנתבעים/המבקשים "בקשה דחופה למחיקת כתב התביעה" במסגרת בש"א 3880/05. לאחר שנוכחתי לדעת, שבש"א 2822/05 ו - בש"א 3880/05 נוגעות לסוגיה, שנידונה על-ידי כב' הרשמת גרבי, הוריתי להעביר את הבקשות בתיקים הנ"ל להכרעתה. ביום 9.7.06 החליטה כב' הרשמת גרבי, שהמבקשים/הנתבעים יבהירו "מהו הסעד לדחיית התביעה על הסף, בניגוד לאמור בבקשה המקורית". ביום 13.11.06 הגישו הנתבעים/המבקשים את הבהרתם בנושא. ביום 5.12.06, לאחר שהבהרה זו הובאה לפניה באותו היום, החליטה כב' הרשמת גרבי, כי "לנוכח ...טענת המבקשים להתיישנות ולמעשה בית דין כעילה לדחיית התובענה על הסף תועבר הבקשה להחלטת שופט שכן הסעד האמור איננו בסמכות רשם". לאחר קבלת תגובת המשיבה /התובעת ב-בש"א 3880/05, אדון בה וב - בש"א 2822/05, שטרם נידונה.
3. כבר עתה אומר, שהמבקשים /הנתבעים סרבלו רבות את ההליך בתובענה הנידונה (ת.א. 5884/04) באמצעות בקשה, שהוגשה פעם אחר פעם, ואשר לבשה פעם צורת בקשה לדחיית התביעה על הסף ופעם בקשה למחיקת התביעה על הסף. עד עתה זכתה סדרת בקשות אלו להחלטה אחת, היא החלטת כב' הרשמת גרבי מיום 2.5.05, אשר משום הקלדתה ביום 17.5.05 כונתה בידי המשיבה ההחלטה מיום 17.5.05. נביא את ההחלטה הזאת במלואה:
"
החלטה
בהמשך להחלטה מיום 03.04.05 [ראה: סעיף 2(ב) לעיל - ג'ט"ל]
ומשקבוע התיק להוכחות, לאחר שעיינתי בבקשת הנתבעים, בתגובה ובתשובה אני מורה על דחיית הבקשה מטעם הנתבעים, כפי שכבר דחיתי בהחלטה מיום 3.4.05, כי איננה בקשה למחיקה או דחיה על הסף. אינני עושה צו להוצאות בגין האמור ובגין העדר התייצבות ב"כ המבקשים"
ייאמר, כי, למעשה, בהחלטה באותה הישיבה המקדמית ביום 3.4.05, אליה לא הוזמן בא כוחם המלומד של המבקשים/הנתבעים [ראה: סעיף 2 (ב) לעיל] לא נדחתה בקשת המבקשים מיום 1.11.04, אלא שנקבע, כאמור (בעמ' 3 לפרטיכל מיום 3.4.05):
"לפיכך אני מורה כי הנתבעים יגישו תוך 14 יום מהיום תצהירי עדות ראשית ורשימת מסמכים וזאת על אף בקשתם של הנתבעים שיש להדגיש, איננה בקשה למחיקת כתב תביעה אלא בקשה שכותרתה כאמור איננה בקשה המוכרת לי מהליכי סדר הדין האזרחי. כך או כך לא יוגשו תצהירי עדות ראשית ורשימת מסמכים במועד שקבעתי תהא רשאית התובעת לעתור בכל בקשה שתמצא לנכון".
ואולם, אין לכך נפקות, שהרי ביום 2.5.05 החליטה כב' הרשמת גרבי לדחות את בקשת המבקשים/הנתבעים.
4. המשיבה /התובעת מפצירה בנו בתגובותיה הרבות, שנאלצה להגיש, לדחות את הבקשות שנותרו לדיון, כי, לטענתה, החלטת כב' הרשמת גרבי מיום 17.5.05 [צ.ל. - מיום 2.5.05 (ראה: את סעיף 3 לעיל)] מהווה מעשה בית דין. בנושא זה ראוי להזכיר מושכלות ראשונים. הלכה מימים ימימה היא כי החלטת ביניים אינה יוצרת מעשה בית דין [ע"א 450/64
איזנר, ואח'
נ'
פינקלשטיין, ואח'
, פ"ד י"ט (1) 655, 657-658 ו- ע"א 161/73
ארדה בע"מ
נ'
סמסונוב, ואח'
, פ"ד כ"ח (2) 228, 234 (מול האות "ב")]. אמנם, לא יטה בית-המשפט להפעיל את שיקול דעתו לשנות החלטת ביניים, אלא במקרים נדירים. במקרה הנידון החלטת כב' הרשמת גרבי מיום 2.5.05 ניתנה בגלל צורת הבקשה, שהוגשה, ולא ניתנה לגוף הענין. לכן, ראיתי לשקול את הבקשות נשוא בש"א 2822/05
ו- בש"א 3880/05 ולא לדחותן על הסף.
5. א. בבקשות המונחות לפנינו נטענו שלוש טענות [אשר לא זכו להתייחסות המשיבה
/התובעת משום עמדתה, שהחלטת כב' הרשמת גרבי מיום 17.5.05 (צ.ל. 2.5.05) היוותה מעשה בית דין]: ראשית, טענו המבקשים/הנתבעים, שללא רשות הוספה עילות נוספות לתביעה השטרית נשוא ת.א. 5884/04- ובייחוד העילה על בסיס עיסקת היסוד, כלומר העילה במישור ההסכמי - בעת הסבת כתב הטענות של התובעת/המשיבה להליך בסדר דין מהיר. שנית, נטען, שהשטר על סך 20,000 ש"ח, שהוגש לביצוע, ואשר עומד ביסוד התביעה, התיישן בהיותו שטר, שנעשה ביום 1.11.88. שלישית, נטען שבהתאם לפסק-הדין, על פיו נמסרו לתובעת/למשיבה שיקים על סך 50,000 ש"ח, אשר נפרעו, היה זה מחובתה של המשיבה/הנתבעת להשיב למבקשים את השטר הנ"ל בסך 20,000 ש"ח.
ב. ייאמר כבר עתה, כי הטענה האחרונה מסוג פרעון [השווה: ע"א 788/77
פרידמן נ'
איכנבאום ש.ב.א. חברה למסחר ולהשקעות בע"מ, פ"ד ל"ד (1) 138, 139] כבר
הועלתה במסגרת ההתנגדות לביצוע השטר (ראה: סעיפים 5-8 לתצהיר הנלווה להתנגדות ב- בש"א 2477/04). הטענה תתברר במסגרת ההוכחות. אין ולא היה מקום להעלותה שוב, הפעם כטענה מקדמית.