אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 2779/07

החלטה בתיק בשא 2779/07

תאריך פרסום : 30/09/2009 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית משפט השלום באר שבע
2779-07,5186-05
12/07/2007
בפני השופט:
טהר שחף

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל - משרד הבטחון
עו"ד פרקליטות מחוז ת"א (אזרחי)
הנתבע:
עזבון המנוח יאסר מוחרב מחמד צביח ואח'
עו"ד ש. עמית
החלטה

1.         בפני בקשת הנתבעת לחייב התובעים בהפקדת ערובה לתשלום הוצאותיה ובשיעור ריאלי, מכוח הוראות תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: " התקנה").

2.         ביום 27.12.04 נורה יאסר מוחרב מחמד צביח ז"ל (להלן: " המנוח"), על ידי חיילי צה"ל, והתובעים, שהם הוריו, שתי אלמנותיו וילדיו, הם המשיבים בהליך כאן, מבקשים לחייב הנתבעת לפצותם בגין הנזקים  שנגרמו להם כתוצאה ממותו של המנוח.

3.         המשיבים טוענים, כאמור, כי ביום 27.12.04 בשעה 19:30 או בסמוך לכך, נסע המנוח, יחד עם אזרחים אחרים, נסיעה תמימה, באזור שנקרא שוויקה - אזור אדמות חקלאיות, ולפתע, מבלי שהרכב נדרש לעצור - נפתחה כנגדו אש של חיילי צה"ל. המנוח נפגע אנושות, הובהל לבית החולים "סורוקה" - שם טופל עד שנפטר מפצעיו ביום 24.1.05.

4.         המבקשת הכחישה בכתב הגנתה כי המנוח נפגע כתוצאה מיריי של חיילי צה"ל, והיא  טוענת כי במועד הרלוונטי לתביעה פעלו כוחות צה"ל באזור דהריה לשם סיכול פעולות פח"ע שהתבצעו במקום. הכוחות זיהו רכב שבנסיבות המקום והזמן עורר את חשדם. החיילים הורו לרכב לעצור לשם בדיקתו, אך נהג הרכב והנוסעים בו, התעלמו מההוראה ונמלטו מהמקום. לטענת המבקשת - נצפו אף יושבי הרכב כשהם פורקים ממנו וחוזרים אליו שוב, מה שהגביר החשד כלפיהם. לפי הטענה המשיך כח צה"ל במעקב אחר הרכב וביצע חסימה של הדרך, אך הרכב החשוד עקף גם חסימה זו והמשיך במנוסתו. חיילי הכח ביצעו נוהל מעצר חשוד שכלל אך ירי באוויר.

המבקשת טוענת עוד כי אם נפגע המנוח מירי חיילי צה"ל, הנה היה כך במהלך פעולה מלחמתית ו/או פעולה המוגדרת כ"הגנה עצמית" ו/או פעולה סבירה שבנסיבות העניין היא נעדרת רשלנות.

5.         אחר ישיבת קדם משפט, אחר שלא עלה בידי בעלי הדין לסלק המחלוקת בהסדר - נקבע מועד לשמיעת ראיות, ובהמשך הוגשה הבקשה הנידונה כאן.

6.         המבקשת טוענת כי המשיבים כולם מתגוררים מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל, כי על פי ההלכה הפסוקה והספרות המשפטית, די במגוריו של תובע מחוץ לתחום השיפוט כשאין בידיו להצביע על נכסים במדינת ישראל מהם יוכל הנתבע להיפרע הוצאותיו-  כדי לחייבו בהפקדת ערובה.

7.         המשיבים התנגדו לבקשה וטענו כי מתוך השלב בו הוגשה, הנה יש לקבוע כי הוגשה בחוסר תום לב, כי יש בה להצביע על כוונת המבקשת לחסום את זכות גישתם של המשיבים לבית המשפט.

טוענים עוד המשיבים כי על המבקשת להראות כי סיכויי תביעתם קלושים - ובנטל זה לא עמדה.

דיון

8.         אחר עיון בבקשה ובתגובה, בפסיקה התומכת, ולפי ההלכה הנותנת - נחה דעתי כי יש להעתר לבקשה ולהורות על חיוב המשיבים בהפקדת ערובה להוצאות המבקשת.

9.         קודם לכל אציין כי לפי הוראת התקנה וההלכה - יכולה להיות מוגשת הבקשה לחייב תובע בהפקדת ערובה - בכל עת במהלך המשפט, ובעצם הגשתה, גם שלב מאוחר - אין כדי להצביע על ניסיון לא הגון מצד המבקש - למנוע בירורה של תביעה לגופה.


10.        התקנה קובעת כי:

"א. בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על התובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של הנתבע.

ב. לא ניתנה ערובה תוך המועד שנקבע, תידחה התובענה, אלא אם כן הורשה התובע להפסיקה. נדחתה תובענה לפי תקנה זו רשאי התובע לבקש ביטול הדחייה, ואם נוכח בית המשפט או הרשם שסיבה מספקת מנעה את התובע מלתן את הערובה תוך המועד שנקבע, יבטל את הדחייה בתנאים שייראו לו, לרבות לעניין ערובה והוצאות".

וכפי שקבע בית המשפט בע"א 2877/92 סאלח עבד אל לטיף נ' מורשת בנימין למסחר, פ"ד מז (3) עמ' 846 בע"מ 850:

"אחת המטרות המרכזיות של הפעלת התקנה 519 לתקנות היא למנוע תביעות סרק ולהבטיח תשלום הוצאותיו של הנתבע, במיוחד כאשר נראה לבית המשפט שהתביעה הינה בעלת סיכוי הצלחה קלושים. עם זאת, אין הכוונה להכביד יתר על המידה על מגישי התובענות, ולהגביל את יכולת הגישה לבית המשפט לאותם תובעים אשר לאל ידם לספק דרישה כספית זו של בית המשפט בקלות יחסית. על כן מצווה בית המשפט לנהוג בנושא זה במתינות ולהפעיל את שיקול דעתו בדבר אופן הבטחת הוצאות המשפט בסבירות".

11.        הכלל הוא כי אין לחייב תובע בהפקדת ערובה להוצאות נתבע אלא במקרים בהם שכנע הנתבע את בית המשפט כי קיים צורך ממשי בכך, כך מתוך העקרון כי אין להערים מכשולים בדרכו של תובע לברור זכויותיו בבית המשפט.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ