אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 2697/07

החלטה בתיק בשא 2697/07

תאריך פרסום : 13/09/2009 | גרסת הדפסה
בש"א
בית משפט השלום באר שבע
2697-07
27/01/2008
בפני השופט:
יעקב שפסר סגן נשיא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל - פמ"ד
עו"ד אנטוניוס מרשי
הנתבע:
ישיבת "נתיב השבים" - ע"ר
עו"ד רחמים עזריה
החלטה

א. רקע

1. בקשת המבקשת - המדינה, לדחייה על הסף  של תביעה שהוגשה כנגדה על ידי המשיבה - ישיבת "נתיב השבים", בטענות התיישנות ושיהוי ובהעדר עילת תביעה.

2. רקע הבקשה הינו תביעת המשיבה שהינה גוף נתמך, כי יועברו אליה כספי תמיכה מהמדינה, שהיא זכאית להם כטענתה, בגין הפרשים שקדמו לחודש נובמבר  1999, ואשר לא הועברו לה בתקופת מעבר משיטת דיווח ישנה לחדשה.  כספים אלו נתקבלו בעבר מהמדינה ככספי תמיכה שנתיים, ונקבעו כהוצאות ממשלה לצורך תמיכה במוסדות ציבור עפ"י חוק התקציב השנתי, בהתאם לחוק יסודות התקציב תשמ"ה - 1985. 

3. בהתאם לטענת המשיבה, נודע לה דבר החוב לאחר שהוגש כתב אישום כנגדה בשנת 2000.

ב. תמצית טיעוני הצדדים

4. תמצית טענות המבקשת היא כדלקמן:

א.     העדר עילה: לתובעת אין זכות קנויה לקבלת כספי תמיכות ואין המדובר איפוא ב"חוב" מצד המדינה כלפיה. בין הצדדים לא מתקיימים יחסים חוזיים כלשהם ומשרד הדתות, ככל רשות ציבורית, מחוייב לפעול במסגרת חוק יסודות התקציב. עצם ההקצבה אינה מקנה זכות לנתמך לקבל את הכספים. בנסיבות אלה, אין עילה לחיוב המדינה בתשלומים כלשהם במשפט האזרחי.

ב.      שיהוי והתיישנות: המדובר בכספי תמיכות עד חודש 11/99, והתובענה הוגשה בחודש 1/06, בחלוף 6 שנות תקציב ממועד היווצרות עילת התביעה וזאת בנוסף לעובדה כי בוטל משרד הדתות. התובעת עצמה ידעה על קיום העילה עוד בשנת 2000 ואולם לא פנתה מעולם למדינה בבקשה מתאימה, אלא אך במסגרת כתב התביעה נשוא תיק זה. השיהוי הרבתי מבסס טענת התיישנות וכן גורם נזק ראייתי. באשר לחלק מההפרשים, אלה המתייחסים לתקופה שלפני 1998, קיימת התיישנות בדין.

יתרה מכך, חוק התקציב הוא חוק שנתי והממשלה אינה מוסמכת להוציא כספים לפעילות כלשהי בשנה מסויימת, אלא אם ניתן על כך אישור של הכנסת במסגרת חוק התקציב השנתי ובהתאם לחוק יסודות התקציב (ס' 3 לחוק). התובענה דנן הוגשה כאמור בחלוף 6 שנות תקציב ועל כן, קבלתה עומדת בניגוד לחוק.

5.  תגובת המשיבה נתבקשה ונתקבלה. תמצית הטענות בה היא כדלקמן:

א.        באשר לטענת העדר עילה טוענת המשיבה, כי התביעה מבוססת על הודאת בעל דין, היינו עדותם של שני בעלי תפקידים - מנהלי מחלקת ישיבות ומוסדות במשרד הדתות, במסגרת תיק פלילי שהתנהל כנגד המשיבה,  אשר אישרו כי קיים חוב כלפיה. 

ב.         באשר לטענת ההתיישנות, טוענת המשיבה כי לא זו בלבד שמדובר בתביעה שהוגשה אך בחלוף 6 שנים מהולדת העילה, אשר נודעה לה רק בשנת 2000, אלא שבשנת 2003 נוצרה "הודאת בעל דין" בדמות עדויותיהם של שני הנ"ל, עובדה העוצרת לכשעצמה את מירוץ ההתיישנות.  באשר לטענת השיהוי פנתה המשיבה למשרד הדתות ואולם ביקשה שלא להתעמת עם נושאי המשרות במשרד, בדרך מנהלית ולא משפטית.

6. אחר עיון בבקשה ובתגובה לה, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל. להלן נימוקי:

סילוק על הסף

7. ער אני לכלל היסודי לפיו יש לנקוט משנה זהירות בטרם דחיית תובענה על הסף, והדבר יעשה רק במצב בו לא קיימת אפשרות, שלאחר שמיעת מסכת הראיות, תתקבל התביעה, והתובע יזכה בסעד המבוקש על ידו (ר' למשל ע"א 109/84 ורבר נ' אורדן, פ"ד מא (1) 577, ע"א 2452/01 דרור אורן נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נח(1) 577, ע"א 335/78 שאלתיאל ואח' נ' שני ואח', פ"ד לו(2) 151; ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין ו - 2 אח', פ"ד מ(2) 668; בש"א (מח' ת"א) 8203/07 עירית רמת השרון נ' טו טז חברה קבלנית בע"מ (מיום 12.7.07 - טרם פורסם), וכן א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שמינית תשס"ה - 2005, סיגא - הוצאה לאור, בעמ' 159).

   יחד עם זאת נראה לי כי בענייננו, אכן אין יסוד לתביעה.

העדר זכות מוקנית לקבלת הכספים

8. בבש"א (מח' י-ם) 5437/01, כולל שערי שמעון נ' מדינת ישראל - משרד הדתות, )מיום 29.6.03 - טרם פורסם) נידונה סוגיה דומה ואף הושמעו טיעונים זהים לטיעונים נשוא בקשה זו. קבע באותו עניין כב' השופט עדיאל:

"חוקים אלה (חוק התקציב השנתי וחוק יסודות התקציב - י.ש.) מסמיכים את הממשלה להוציא את הסכומים הקבועים בחוק התקציב השנתי, אך הם אינם מחייבים אותה להוציא סכומים אלה ואינם מקנים לאיש זכות לקבלתם. סעיף 3א לחוק יסודות התקציב קובע כיצד תקבע בחוק התקציב השנתי ההקצבה לתמיכה במוסדות ציבוריים, ועל פי אלו אמות מידה היא תחולק.  הסעיף אינו מטיל חובה על הממשלה לחלק כספי תמיכה, אלא אך קובע את המסגרת הנורמטיבית על פיה יש לבצע את החלוקה, במידה ויוחלט להקצות את הכספים. .. לאף נתמך אין זכות מוקנית לקבל כספים שאושרו בחוק התקציב, גם לא ציפייה מוגנת לקבלתם...בשום מקום לא מצאתי, ולו דעת יחיד, המחזיקה בעמדתה של המבקשת, לפיה עצם ההקצבה של הכסף מקנה לנתמך זכות לקבלו.

....אכן, הרשות חייבת להפעיל שיקול דעתה בסבירות, שוויניות, הגינות ובתום לב, כמתחייב מדיני המנהל הציבורי. אולם, כל אלה נוגעים לאופן חלוקת כספי התקציב ולא לעצם הזכות לקבלתם...

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ