אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 26746/04

החלטה בתיק בשא 26746/04

תאריך פרסום : 12/07/2007 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
26746-04
06/03/2007
בפני השופט:
הרשם ש. ברוך

- נגד -
התובע:
1. אריה דייקסל
2. יאיר דייקסל

עו"ד מוטי ארד
הנתבע:
בנק דיסקונט לישראל בע"מ
עו"ד נוב
החלטה

זוהי בקשת רשות להתגונן שהוגשה על ידי המבקשים, הם הנתבעים בתיק העיקרי, כנגד תביעה שהגיש נגדם המשיב, בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: "הבנק" או "המשיב") בגין חוב נטען בסך 43,000,000 ש"ח  בשל ערבויות אישיות להתחייבויות חברת גזית ושחם, חברה לבנין בע"מ (בפירוק ובכינוס נכסים) (להלן: "החברה"). התביעה הועמדה על סך של 10,000,000 ש"ח בצירוף ריבית שנתית בשיעור של 23.1% בשנה.

המבקשים הם בעלי המניות העיקריים ומנהליה של החברה שהייתה חברה קבלנית ותיקה שהחזיקה, ניהלה, פיתחה, קנתה ומכרה נכסי נדל"ן שונים למגורים, מסחר, תעשייה ומשרדים. החברה נקלעה לקשיים וביום 8.7.02 ניתן צו לפירוקה לאחר שהוגשה בקשת פירוק מטעם עובדיה. ביום 14.10.02 מונו לה כונסי נכסים לאחר שהוגשה בקשה לכך מטעמו של המשיב.

לטענת המבקשים, מוסכם על כל הצדדים כי החברה ניהלה את חשבונה בבנק במשך שנים רבות לפני קריסתה, בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים.

המבקשים טענו בסיכומיהם כי העלו בבקשתם מספר טעמים שבגינם יש ליתן להם רשות להתגונן וכי הבנק בחקירתם הנגדית של מבקש מס' 1 ושל המומחה הכלכלי מטעם המשיבים, מר חברון ( להלן: "המומחה" או "חברון"), לא הצליח לערער את גרסתם ולא להפריך אותה במידה הנחוצה על מנת שבקשת הרשות להתגונן תדחה.

טענות ההגנה שהועלו על ידי המבקשים הן:

1.      אי הקטנת הנזק על ידי הבנק- לטענת המבקשים, על פי תצהירו של מבקש מס' 1, עם כניסתה של החברה לקשיים כלכליים, פנו המבקשים כמנהלים ובעלי מניות בחברה, יחד עם משקיעים חיצוניים אל הנהלת הבנק בהצעה לרכישת כלל עסקי החברה, לרבות חובותיה לבנק בסך כולל של 30,000,000 ש"ח והבנק דחה את הצעתם ובכך בעצם מנע את פירעון כלל חובות החברה לבנק. הבנק העדיף להמשיך לחייב את החברה בריבית שנתית גבוהה ובכך להגדיל את החוב מאשר למכור להם את עסקי החברה כפי שהציעו. לטענת המבקשים לו היה הבנק מסכים להצעת המשקיעים החיצוניים, היו נפרעים כלל חובותיה הנטעים של החברה ומשכך טענה זו של המבקשים משמיטה את הבסיס מתחת לעצם קיומו של החוב.

2.        התנהגות בחוסר תום לב תוך הפרת חובת הנאמנות מצד המשיב- הבנק, במשך עשרות שנים, ניהל לטענת המבקשים את חשבון החברה בניגוד למוסכם בין הצדדים, בחוסר תום לב ותוך הפרת חובת הנאמנות אותה הוא חב כלפי החברה. המבקשים צירפו לבקשתם חוות דעת כלכלית של מומחה מטעמם, ממנה עולה לטענתם כי המשיב פעל שלא כדין בעניינים הבאים: פירעון מוקדם של הלוואה בסכום של 22 מיליון ש"ח שניתנה לחברה, למרות שלא הייתה כל סיבה לפירעון מוקדם שכזה, גביית ריבית בניגוד למוסכם וגביית ריבית שלא כדין על בסיס 360 ימים בשנה במקום על בסיס 365 ימים בשנה.

הבנק, לטענת המבקשים, לא רק שדחה הצעה קונקרטית לרכישת החברה בסכום של 30,000,000 ש"ח, אלא החזיק בידו בטוחות בשווי של 25,000,000 ש"ח אשר עלו על גובה החוב האמיתי של החברה לבנק, בטוחות שהבנק טרם מימש בשל העדפתו, כאמור, להמשיך ולחייב את החברה ואת המבקשים בריביות גבוהות.

בקשת המבקשים לעדכן את בקשתם למתן רשות להתגונן בסכומים שלשיטתם היו צריכים להיות מופחתים  מסכום התביעה, נדחתה ועל אף זאת טענו המבקשים כי יש ליתן להם רשות להתגונן בגין הטענה כי מימוש הנכסים שהועמדו כבטוחה על ידי החברה לטובת הבנק משנה ומפחית את גובה חובה כלפיו.

לטענת המבקשים, הבנק עצמו הסכים בשנת 1994 כי יש להשיב לחברה סכום של 2,250,000 ש"ח בשל אי סדרים וטעויות שלו בניהול חשבון החברה. מבקש מס'  1  הסביר  בתצהיר משלים, כי במסגרת המשא ומתן בעניין זה הודיע הבנק לחברה כי אם לא תחתום על כתב הקבלה והסילוק או שתתבע את הבנק בגין הסכומים שדרשה, יפסיק הבנק לכבד את התחייבויותיה של החברה. לטענת המבקשים, היות שכל פעילותה הכלכלית באותה תקופה הייתה מרוכזת אצל המשיב, לא נותר לה אלא לחתום על כתב הקבלה והסילוק, בניגוד לרצונה תוך היכנעות לכפיה כלכלית שהפעיל כלפיה המשיב.

לטענת המבקשים, לא נשאל מבקש מס' 1 בחקירתו הנגדית ולו שאלה אחת על גרסתו בכל הנוגע לכפיה שבה נהג כלפיו הבנק ומשכך לא נסתרה טענתו של מבקש מס' 1 בעניין זה ודי בכך כדי ליתן למבקשים רשות להתגונן.

עוד טענו המבקשים כי גם אם מתעלמים מטענת הכפייה כלפי המשיב, הרי שמחוות דעת המומחה עולה כי הטעויות בחשבון החברה הינן בסכומים של 3.8 עד 6 מיליון ש"ח ואף חישוב זה לא נסתר כלל בחקירתו הנגדית של המומחה.

3.      נסיבות הבקשה מחייבות מתן רשות להתגונן על פי ההלכה הפסוקה- לטענת המבקשים ההלכה היא כי לנתבעים בהליך של סדר דין מקוצר,  תינתן האפשרות להתגונן ב"קלות רבה" וכן לא תיבדק במסגרת הבקשה אם ואיך יעלה בידי הנתבעים להוכיח את טענותיהם ובית המשפט יטה להיעתר לבקשה בכל מקרה בו מגלה התצהיר הגנה אפשרית, אפילו מדובר בהגנה דחוקה.

בסיכומיהם, טענו המבקשים כי הוכיחו הגנה אפשרית ומוצקה, אשר ניכרו בה סימני אמת כנגד כל תביעות הבנק וכן כי גרסת ההגנה וחוות דעתו של המומחה לא נסתרו ולא הופרכו במסגרת חקירתם הנגדית. לשיטתם הוכיחו כי כלל סכום התביעה נתון במחלוקת אמיתית וכי בידם להוכיח, אם תינתן להם האפשרות להתגונן כי אינם חייבים לבנק מאומה.

המשיב טען שיש לדחות את הבקשה וליתן פסק דין על יסוד כתב התביעה והראיות שהוגשו מטעמו. בסיכומים שהוגשו מטעמו פירט המשיב את טענותיו:

1.      המבקשים אינם חולקים כי חובם לבנק עומד לכל הפחות על סך 25.7 מליון ש"ח   לטענת הבנק, גם אם תתקבלנה כל טענותיהם של המבקשים, בכל זאת יש ליתן פסק דין על מלוא סכום התביעה וזאת בשל העובדה לפיה המבקשים עצמם הודו בסיכומיהם, בניגוד לטענותיהם בבקשת הרשות להתגונן, באמצעות חוות דעתו של המומחה מטעמם כי נכון למועד הגשת התביעה, יתרת החובה בחשבון עמדה לכל הפחות על סך של 25,761,622 ש"ח.  המשיב ציין בסיכומיו כי אם בבקשה לעיכוב יציאה מהארץ שהוגשה על ידו, קבע בית המשפט כי המבקשים לא עמדו בנטל המוטל עליהם להראות כי שווי הנכסים עלה על גובה החוב, קל וחומר שגם בבקשה דנן יש לקבוע כי המבקשים לא עמדו בנטל זה.

2.      המבקשים מושתקים מלהעלות טענות הנוגעות לניהול החשבון בתקופה שקדמה ליום 24.2.94 - לאחר שהמבקשים העלו טענה של חיובי יתר שבוצעו בחשבונם וטענתם, כולל חוות הדעת שצירפו נבדקה על ידי אגף הביקורת הפנימית של הבנק ונדחתה, ניהלו הצדדים משא ומתן שבסופו, לשיטתו של המשיב , לפנים משורת הדין, ניאות לשלם לחברה סך של 2.25 מיליון ש"ח לסילוק כל טענותיה. ביום 24.2.94 חתמה החברה על כתב קבלה וסילוקין ובו אישרה כי קיבלה מהבנק סך של 2.25 מיליון ש"ח לצורך סילוק סופי של  כל טענותיה מכל מין וסוג ובקשר לכל עניין הקשור בחשבון ( להלן: "הסכם הפשרה"). לאורך כל השנים, לטענת הבנק לא העלו המבקשים כל מחאה כנגד אותו הסכם פשרה ומעולם לא דרשו את ביטולו. יתרה מכך, לשיטתו של הבנק יש לדחות מכל וכל את טענת המבקשים כי הסכם זה נכפה עליהם וזאת מהסיבה הפשוטה שהמבקשים היו מיוצגים באותה עת על ידי עורך דין מטעמם. כמו כן לטענת הבנק, כל טענותיהם של המבקשים בעניין זה נטענו ללא הפירוט המתחייב בבקשת רשות להתגונן- לא פורט מי מהבנק הודיע למבקשים כי אם החברה לא תחתום על ההסכם יפסיק הבנק לכבד את מחויבותה ומה משמעות אותה אמירה כללית.

כמו כן בהקשר לאותה טענה של כפיה ואילוץ טען המשיב כי טענות אלה לא מתיישבות עם דבריו של מבקש מס' 1 אשר העיד כי היחסים בין החברה ובין הבנק לאורך השנים היו מבוססים על כבוד ואמון הדדי רב ומדבריו אפשר להסיק כי הסכם הפשרה נחתם דווקא בשל הכבוד והאמון הרב שרחשו הצדדים זה כלפי זה. לגופו של אותו הסכם פשרה טען הבנק, כי מדובר בהסכם חוזי הגון ולגיטימי בו ניאות הבנק לשלם כספים לחברה ובתמורה ביקש להבטיח כי טענות הנוגעות לניהול החשבון עובר לחתימת הסכם הפשרה  לא יועלו בעתיד.

לסיכום טענותיו בנקודה זו טעןהבנק, כי לא  יעלה על הדעת לטעון שהסכם פשרה שנחתם עם איש עסקים ממולח כמו מבקש מס' 1, נחתם מתוך כפייה וכן כי  לחברה היה די והותר זמן (10 חודשים לשיטתו של הבנק) על מנת לשקול את הפשרה שהוצעה על ידי הבנק ולהיוועץ ביועציה המשפטיים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ