אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 2657/05

החלטה בתיק בשא 2657/05

תאריך פרסום : 06/11/2007 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי נצרת
2657-05
28/09/2005
בפני השופט:
נסים ממן

- נגד -
התובע:
1. יאיר ליאור
2. יאיר ניר
3. יאיר בת עמי
4. ריפא טל
5. יאיר קוזוקוב שרון
6. יאיר איתן

עו"ד ביין
הנתבע:
1. עו"ד יעקב ריבנוביץ
2. בנק לאומי לישראל בע"מ - סניף צפת

עו"ד ריבנוביץ
החלטה

המשיב מס' 2, [בנק לאומי לישראל בע"מ] פנה ללשכת ההוצאה לפועל בחיפה בבקשה לממש משכנתא שרשמו המבקשים לטובתו. המשיב מס' 1 מונה ככונס נכסים של הנכס והוא פועל למכירתו למשיב מס' 3 על פי חוזה שנחתם ביניהם. המבקשים טוענים כי אין עילה לנקוט הליכים כלשהם למימוש המשכנתא. הם מבקשים לעכב את הליכי מימוש המשכנתא עד שיינתן פסק דין בתובענה העיקרית. טענותיהם נוגעות הן לגוף החיוב והן לדרך הגשת בקשת המימוש ומינוי כונס הנכסים.

המסגרת הדיונית בה ניתנת החלטה זו היא בקשה למתן צו מניעה זמני. כתב תביעה עיקרי טרם הוגש והמבקשים עותרים כי בית המשפט יאפשר להם להגיש את ההליך העיקרי רק לאחר שיקבלו מהבנק את כל המסמכים הנחוצים לשם הגשת התביעה. לדעתם הבנק מתנה את מתן המסמכים בדרישות כספיות מופרזות.

הבקשה שבפני מפורטת וערוכה כראוי. תשובת הבנק אף היא סדורה ומלאה. שמעתי את טענות ב"כ הצדדים במשך שעה ארוכה הן בתקופת הפגרה והן מיד לאחר סיומה; במהלך הדיון נפרשה יריעה עובדתית רחבה, בין השאר על ידי קבלת פרטים מבעלי הדין עצמם ונציגיהם המוסמכים. גם אני הקשיתי על ב"כ בעלי הדין בשאלות ודרישות והכל במטרה ללבן ככל האפשר את העובדות ואת הטענות המשפטיות. בסופו של יום, לא עלה בידי המבקשים לשכנע את בית המשפט כי מתן הצו הזמני הוא ענין המובן מאליו.

לא מיותר יהיה, לצורך החלטה זו, להזכיר מעט מושכלות ראשונים בדיני סעדים זמניים.  תקנה 363 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 קובעת כי "בית המשפט רשאי ליתן סעד זמני בטרם הוגשה תובענה, אם שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, ובלבד שתוקפו של הצו יהיה מותנה בהגשת התובענה בתוך שבעה ימים ממועד מתן הצו או בתוך מועד אחר, שקבע בית המשפט מטעמים מיוחדים שיירשמו". אכן המבקשים בקשו רשות להגיש את התובענה מאוחר יותר, אולם לא מצאתי כי הייתה איזו שהיא הצדקה לכך שההליך העיקרי לא הוגש מלכתחילה בד בבד עם הבקשה לסעד זמני. מה שטוב לבקשה טוב גם לתביעה העיקרית ואם התביעה חסרה מסמכים, הרי גם הבקשה לסעד זמני לוקה, ולהפך.  גם לא שמעתי כי המבקשים מתקשים לשלם את העמלות שדרש הבנק עבור צילום המסמכים. אי הגשת התביעה העיקרית מכבידה על בירור הבקשה שכן בין השאר, מתעוררות שאלות של סמכות. בפי המבקשים טענות לא מעטות שמקומן, לדעתי, הוא אצל ההוצאה לפועל, כמו הטענה שהמצאת האזהרה לא הייתה כדין, שחוות דעת השמאי לוקה ועוד. גם לא הוברר די הצורך מדוע לא נעשתה פניה כלשהי לראש ההוצאה לפעול במקביל להגשת הבקשה לבית משפט זה. כל אלה קשיים הנובעים מאי הגשת ההליך העיקרי. הבקשה לסעד זמני דינה להידחות ולא בגלל אי הגשת התביעה העיקרית ודי אם אומר כי אי הגשתה לא סייעה להשגת הצו המבוקש.

תקנה 362 לתקנות קובעת כי אם "הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש". בכל הנוגע לשיקולים שעל בית המשפט לקחת בחשבון בבואו ליתן סעד זמני מורה פסקת משנה [ב] לתקנה 362 כי -

"[ב] בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות לענין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:

[1] הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר;

[2]אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש".

תנאי ראשון למתן סעד זמני הוא קיומן של ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התביעה. אם אתמצת את עילת התביעה, [ככול שניתן לעמוד עליה, שהרי כתב תביעה טרם הוגש], המבקשים טוענים כי החוב שבגינו מבקש הבנק לממש את המשכנתא, אינו קיים. למען סבר את האוזן אומר כי הבנק טוען לקיומו של חוב בסכום של כ - 2.9 מיליון ש"ח והמבקשים טוענים כי החוב הוא אפס או לפחות עומד על סכום נמוך בהרבה ששיעורו טרם נקבע. הכיצד? והרי דפי החשבון מצביעים על היתרה לה טוען הבנק? המבקשים טענו תחילה כי הפעולות בחשבון שהביאו לידי יתרת החובה הזו נעשו בידי אדם בלתי מורשה ובלתי מוסמך - מר יוסף יאיר. מר יוסף יאיר הוא דודם של המבקשים 1, 2, 4, 5, ו - 6 וגיסה של המבקשת מס' 3. מרבית הפעילות הכספית שיצרה את יתרת החובה נעשתה בחשבונה של חברה בשם חברת יאיר [1990] מלון ופנסיון בע"מ שהמבקשים מס' 1 ו - 6 היו מייסדיה ובעלי מניותיה. המבקשים "משערים" כי יוסף קיבל לידיו ייפוי כוח מהמבקש מס' 1 ומכוחו פעל בחשבון החברה בבנק ככול העולה על רוחו. ייפוי כוח זה מעולם לא אושר בהחלטות החברה. המבקש מס' 1 היה אותה עת חיל משוחרר חסר כל ניסיון.

משהוגשה תגובת הבנק לבקשה מתברר כי שום ייפוי כוח לא ניתן ליוסף. החברה באמצעות שני מנהליה ובעלי המניות שלה, שהם המבקשים 1 ו - 6, החליטה בישיבת מועצת המנהלים מיום 9.12.90 כי חתימתו של המבקש מס' 1 [לבדו] או חתימתו של יוסף [לבדו] תחייב את החברה. על ההחלטה מופיעות חתימות של שני המנהלים ובצד הפרוטוקול מופיע אישור עורך הדין של החברה כי ההחלטה התקבלה בהתאם לתזכיר ולתקנות החברה.

לטענה זו לא באה תשובה ממשית מפי המבקשים, למרות שהיא משמיטה את הבסיס העיקרי של טענתם - שפעולתו של יוסף על סמך יפוי כוח מעולם לא חייבה את החברה. אני מוכן להניח לטובת המבקשים כי לא היה סיפק בידם להכין תצהיר נגדי ליום הטיעון. מה שיש בידם הוא חוות דעת מוקדמת וחלקית של גרפולוג על פיה חתימתו של המבקש מס' 1 על הפרוטוקול מזויפת.  גם חתימת האישור של עורך דין החברה אינה מפיסה את דעתם של המבקשים ולדעתם אין האישור מועיל כיון שעורך הדין כלל לא נכח בישיבה בה התקבלה ההחלטה. ברי שבנסיבות אלה טענת חוסר החוקיות הופכת להשערה גרידא, יותר מופרכת מההשערה הראשונה בדבר ייפוי כוח עלום. חולשתה של הטענה באה לידי ביטוי גם בכך שיש בידי הבנק מסמכים נוספים החתומים בידי המנהלים על פיהם מסמיכה החברה באמצעות מנהליה את יוסף לעשות פעולות נוספות כלפי הבנק, שלא לדבר על כך שלמרות שהיו ועודם מנהלים ובעלי מניות בחברה, במהלך כל שנות פעילותה לא התענינו המבקשים 1 ו - 6 בגורל חשבונה של החברה בבנק, מטוב ועד רע. אוסיף כי בסיכומה של בחינת הנסיבות לא מצאתי שפעולתו של יוסף כמורשה שחתימה של החברה הייתה חריגה או בלתי מקובלת.

מכאן, שקיומה של עילת התביעה העיקרית - אי חוקיות פעולותיו של יוסף בחשבון -  רחוק מלהיות נתמך בראיות מהימנות לכאורה, והייתי מוסיף שהוא אינו נתמך אפילו בראיות סתם למעט תצהיריהם של המבקשים 2 ו - 6 שבנסיבות העניין הם משאלת לב יותר מאשר טיעון עובדתי מוצק.

עניין נוסף המקשה על קבלת טענות המבקשים, ולו לכאורה, הוא הפרשה הנוגעת להחרגת חמש חנויות מתחולת המשכנתא. בשעתו הסכים הבנק לשחרר חמש חנויות על מנת שניתן יהיה למוכרן ולהקטין את החוב לבנק. המבקשים טוענים בעניין זה שתי טענות שיש בהן מידה של סתירה: האחת,  שיוסף הבטיח להם כי עם מכירת החנויות חוסל כליל החוב לבנק, והשניה, כי כספי מכירת החנויות לא הגיעו ליעדם אלא זרמו לכיסו של יוסף ולתועלתו האישית.  שום דבר במסמכים ובטענות שהוגשו לי אינו תומך ולו לכאורה בטענה זו. יתרת החוב המובטח במשכנתא עמדה אותה שעה על סכום גבוה בהרבה ולא היה כל יסוד אפילו לסבור שמכירת החנויות תסלק את כל החוב. באשר לכספים, הרי עולה מתוך דפי החשבון עצמם כי אותם כספים שהיו מיועדים להיכנס לחשבון החברה וחשבונות מובטחים אחרים אכן הגיעו לשם. המבקשים, כבעלי הנכסים וכמי שמכרו את חמש החנויות, חתומים בעצמם על מסמכים הקובעים איזה סכום יופקד בבנק ואיזה סכום ישולם לסילוק חובות כגון מס הכנסה, ארנונה וכו'.  קבלתי הסבר ראשוני מנציגי הבנק בדבר התנועות שנעשו בחשבונות לאחר הפקדת הסכומים ונחה דעתי כי לא ניתנו אשראים נוספים אלא אך נעשו פעולות של מחזור היתרה להלוואות לשם הקטנת הריבית, ותו לא. יתכן שלא כל התנועות בחשבונות זוהו, אולם העיקר הוא שאין כל יסוד לטענה שיוסף משך סכומים גבוהים שיצרו [מחדש] את יתרת החובה בבנק. גם יוסף הבטיח למבקשים כי החוב לבנק סולק - הרי זה עניין לענות בו בינם ובינו, אך אין כוחו יפה כלפי הבנק.

טענת המבקשים כי החוב סולק עם מכירת חמש החנויות סותרת את טענתם כי אין חוב או כי לא היה חוב כלפי הבנק.

דומני שהראיתי כי המבקשים לא עמדו בנטל להראות שיש להם ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה.

יתר טענות המבקשים אינן ראויות לדעתי, להתברר במסגרת זו: ההמצאה של בקשת המימוש למבקשים, עמלת העיון במסמכים או משקלן של חוות דעת השמאים משני הצדדים.  אני משוכנע שאם יעוררו אותן בפני ראש ההוצאה לפועל בוודאי ימצאו אוזן קשבת.

המבקשים יכלו, אילו רצו בכך, לרכוש את הנכס במחיר [הנמוך, לדעתם] שהציע המשיב מס' 3 עבור 75% מהנכס. הם לא עשו כן, אך מתנגדים למכור אותו. אם יינתן צו מניעה כמבוקש ייגרם נזק חמור ובלתי מידתי למשיב מס' 3 אך בעיקר לבנק המחזיק כדין בשטר משכנתא ובחשבון המראה על יתרת חובה של 2.9 מיליון ש"ח. עיכוב בגבייתו של חוב על פי שטר משכנתא למשך שנים על סמך טענות מהסוג שיש בפי המבקשים עלול לגרום לבנק נזק בלתי מידתי.

נניח שהמבקשים לא יצליחו למנוע את מכירת הנכס והוא יימכר במחיר נמוך מדי או שיוכח כי לא הייתה יתרת חובה כלל או יתרה בסכום שהבנק טוען לה, האם נזקיהם לא יהיו בני פיצוי, במיוחד כשבעל דינם הוא בנק? מנגד - ניהול הליכים משפטיים הוא פעולה העלולה להימשך שנים שבמהלכן הבנק לא יקבל את המגיע לו ועלול בסופו של דבר לעמוד עם נכס שערכו ירד מאוד עם השנים ועם ערבים שכושר החזר החוב שלהם הולך ופוחת.  לדעתי, מאזן הנוחיות אינו פועל כלל לטובת המבקשים. אוסיף כי הם אינם מתגוררים בנכס כך שלא מתעוררת גביהם שאלה של העמדת דיור חלוף וכו'. הבעלים של 25% הנותרים של הנכס אינה אמורה להיפגע מעצם מכירתו למשיב מס' 3.

ההלכה בעניין מתן סעדים זמניים היא ש"לצורך מתן סעד זמני נשקלים שני עניינים: האחד - סיכויי התביעה העיקרית, או למצער - אם עומדת שאלה רצינית לדיון או שמא מדובר בתביעת סרק על פניה; השני - מאזן הנוחות בין הצדדים" [רע"א 6994/00  בנק מרכנתיל דיסקונט נגד אמר , פ"ד נו[1] 529]. באשר ליחס בין שני השיקולים הללו אומרת השופטת פרוקצ'יה, שם, בע"מ 533:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ