אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 26266/06

החלטה בתיק בשא 26266/06

תאריך פרסום : 17/07/2007 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
26266-06
26/02/2007
בפני השופט:
הרשם ש. ברוך

- נגד -
התובע:
1. נאות לירן בע"מ
2. שעבני מהדר
3. פולידאן אלברט

עו"ד סורין גנות
הנתבע:
משק הדר הדרום בע"מ
עו"ד דב פישלר
החלטה

המבקשים עותרים להסרת העיקולים שהוטלו על נכסיהם ביום 3/9/06 במסגרת תיק הוצאה לפועל מס' 5-06-05540-21, או לחילופין להורות על צמצום העיקול עד לסכום של 42,000 ש"ח, המשקף, לשיטתם, את סכום הנזק המקסימלי שנגרם למשיבה, במידה ונגרם.

המבקשים מס' 2 ו-3 הם הבעלים של המבקשת מס' 1. המבקשת מס' 1 והמשיבה הינם הבעלים של חלקות מסוימות בגוש 4593 - המבקשת מס' 1 היא הבעלים של חלקה 15 ושל חלקים בלתי מסוימים בחלקות 1 ו-38, ואילו המשיבה היא הבעלים של חלקות 2,3,4,5 ו-16, וכן של חלקים מחלקות 1 ו-38.

ביום 17/12/00 חתמו הצדדים על הסכם התחייבות לפיו המבקשים יחצבו חול בשטח של כ-11 דונם בחלקה 15, ובלבד שלא יכנסו למקרקעין הגובלים או יעבירו אליהם אדמה או חול (נספח ג' לתגובה). לטענת המשיבה, בניגוד למוסכם, המבקשים פלשו לתחומי החלקות שבבעלותה, תוך שהם עושים בהן כרצונם וגורמים לנזקים למקרקעין.

בעקבות זאת, ניהלו הצדדים משא ומתן (שהיה ארוך ומייגע, לטענת המשיבה), וביום 4/7/03 חתמו על כתב התחייבות ועל הסכם שימוש, להסדרת המשך חציבת החול.

כתב ההתחייבות צורף כנספח ה' לתגובת המשיבה, ובפתחו הודו המבקשים כי הם פלשו לחלקות המקרקעין המצויות בבעלות המשיבה, באופן שגרם לה לנזקים, ואין בכוונתם להוסיף ולפלוש או לשנות את המצב הקיים. בהתאם לכך, וכתנאי לכניסתו לתוקף של הסכם השימוש במקרקעין, התחייבו המבקשים להפקיד ערבות בנקאית על סך 100,000 ש"ח ולחתום על שטר חוב ללא הגבלה בסכום, שהמשיבה תהיה רשאית למלא בו כל סכום בגובה הנזק שייגרם לה כתוצאה מהפרת הסכם השימוש או כתב ההתחייבות. בנוסף, התחייבו המבקשים לא לפלוש לחלקותיה של המשיבה ולא לחפור או ליטול מהן חול.

בסעיף 5 לכתב ההתחייבות נאמר- "...היה ולא נעמוד באחד או יותר מהתנאים האמורים בכתב ההתחייבות- לא יכנס הסכם השימוש לתוקף ואנו נפנה את המקרקעין עד ליום 1.1.04 מכל אדם, חפץ, מיטלטלין או מחובר ככל שיש כאלו על המקרקעין".

הסכם השימוש מאותו מועד צורף גם הוא לתגובה (נספח ו'), וגם במסגרתו נכלל תנאי לפיו המבקשים אינם רשאים ליטול בדרך כלשהי (כמו חפירה או חציבה) חול מחלקותיה של המשיבה. בסעיף 3(א) להסכם נאמר כי תקופת השימוש היא בין המועדים 1/1/04-31/12/04, ובסעיף 3(ב) להסכם נאמר כי ניתן להאריך את תקופת השימוש לשלוש תקופות נוספות בנות שנה כל אחת.

בסעיף 11(ב) להסכם השימוש נאמר כי להבטחת התחייבויותיה תפקיד המבקשת מס' 1 ערבות בנקאית בסכום של 100,000 ש"ח , וכן תחתום על שטר חוב ללא הגבלת סכום או זמן.

המשיבה טענה, כי המבקשים המשיכו לפלוש לחלקותיה ולחפור בהן, ולכן היא הגישה ביום 13/6/04 תביעה לבית משפט השלום בראשון לציון (נספח ז' לתגובה). סמוך לאחר הגשת התביעה, ביום 30/6/04 , נערך בין הצדדים הסכם שימוש נוסף, שנועד להסדיר בשנית את התחייבויותיה של המבקשת מס' 1, וגם בו נאמר כי היא אינה רשאית ליטול חול או אדמה בדרך כלשהי מחלקותיה של משק פטר בע"מ (שעל פי כתב התביעה נראה כי היא בעלים במשותף יחד עם המשיבה באותן חלקות). בסעיף 3(א) להסכם נאמר כי תקופת השימוש היא בין המועדים 1/1/04-31/12/04. בסעיף 11 להסכם נקבע שכבטוחה לקיום התחייבויות המבקשת מס' 1, תופקד ערבות בנקאית בסכום של 100,000 ש"ח, וכן ייחתם שטר חוב ללא הגבלת סכום או תאריך. בהתאם להסכם זה, ניתן ביום 2/8/04 פסק דין, לפיו חוייבו המבקשים, בין היתר, לפנות את המקרקעין של המשיבה ולהחזיר אותם למצבם המקורי (נספח ט' לתגובה).

אלא, שלטענת המשיבה, בחודש אוגוסט 2005 התברר לה שבניגוד להתחייבויותיהם, המבקשים חצבו חול מחלקותיה ומכרו אותו ללקוחותיהם, באופן שלמעשה, חלקה 38 נעלמה לחלוטין ומחלקות אחרות נלקחו כמויות גדולות של חול. בדיקה שנערכה על ידי מודד גילתה כי מהחלקות ניטלו כ-150,000 טון של חול (נספח י"א לתגובה). כתוצאה מכך, הודיעה המשיבה ביום 31/8/05 על ביטול הסכם השימוש (נספח י"ב לתגובה). אלא שגם לאחר מכן, המבקשים סירבו להתפנות מהחלקות, מה שהוביל לנקיטת הליכי הוצאה לפועל כנגדם.

לטענת המשיבה, גם לאחר שבוצעו שני פינויים, המשיכו המבקשים לעשות במקרקעין כבשלהם.

המשיבה צירפה לתגובתה חוות דעת של שמאי המקרקעין מר יצחק גוטליב (נספח י"ג לתגובה), במסגרתה הוערך הנזק שנגרם למשיבה ב- 5,321,550 ש"ח ללא מע"מ.

ביום 25/7/06 הפנתה המשיבה למבקשים מכתב התראה בטרם מימוש שטר החוב, בו התבקשו המבקשים לשלם לה את סכום הנזקים, בסך 5,190,426 ש"ח (נספח א' לתגובה). ביום 30/8/06 הגישה המשיבה ללשכת הוצאה לפועל בקשה לביצוע שטר, כשסכומו הועמד על 6,566,240 ש"ח, והודיעה למבקשת מס' 1 על ביטול ההסכם וחילוט הערבות (נספח א' לבקשה). ביום 3/9/06 הגישה המשיבה ללשכת ההוצאה לפועל בקשה להטלת עיקולים על נכסי המבקשים. 

המבקשים טענו, כי הסכום שצויין על גבי שטר החוב אינו מעוגן בהסכם, והוא חסר בסיס כלשהו, ואפילו אינו תואם את סכומי הנזקים שהוערכו בחוות דעת המומחה מטעם המשיבה. בנוסף, המבקשים חלקו גם על תוכנה של חוות הדעת מטעם המשיבה, וצירפו חוות דעת מטעמם, שנערכה על ידי השמאי טובי גרש (נספח ח' לבקשה). חשוב לציין, כי מעיון בחוות הדעת קשה להסיק מהם בדיוק הנזקים שנגרמו לחלקות המשיבה, במידה שנגרמו. מכל מקום, המבקשים טענו בסעיף 10 לסיכומיהם, כי סכום הנזקים (המוכחשים כשלעצמם) נאמד לכל היותר בסכום של 42,000 ש"ח. בהתאם לכך, טענו המבקשים כי העילה הניצבת בבסיס הבקשה לביצוע שטר אינה מבוססת. בנוסף, לטענתם, לא הוכח היסוד של חשש להכבדה על ביצוע פסק הדין, במידה ויינתן לטובת המשיבה.

המשיבה טענה, כי היא הוכיחה את עילת התביעה (המבוססת, בין היתר, על החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מיום 24/7/06, נספח י"ד לתגובה), וכי הראתה כי קיים חשש סביר להכבדה על ביצוע פסק הדין, במידה ויינתן לטובתה.

יש לציין, כי בדיון מיום 31/1/07, הוריתי כי תצהירו של המבקש מס' 3 לא ישמש כראייה בהליך.   

אני סבור, כי מקרה זה מעורפל מבחינה מסויימת.

באופן כללי, ניתן להתרשם כי המבקשים אינם מכחישים באופן גורף את הטענות המיוחסות להם, והמבוססות בין היתר, על פסק הדין האמור מיום 3/8/04 שניתן לאור הסכמת הצדדים (נספח ט' לתגובה) ועל קיומם של שני הליכי פינוי במסגרת תיק ההוצאה לפועל, שקיומם לא הוכחש.

בנוסף, לטענותיה העובדתיות של המשיבה קיים עיגון ממשי בהחלטת הוועדה המחוזית מיום 24/7/06, בה נקבע- "מעבר לספק בדבר חוקיות החפירה שבוצעה על פי היתרים מאת הוועדה המקומית, בוצע בשטח המשך כריה בחריגה אף מהיתרים אלו. החריגות באות לידי ביטוי הן בשטח, והן בעומק החפירה ובכמות החומר שהוצא מהאתר. על כך ניתנו התראות על ידי הממונה על המכרות במשרד התשתיות. על פי מדידות שנערכו במקום על ידי היזם ביום 1.8.05, היקף הכרייה במקום הגיע ל-740,000 מ"ק" (נספח י"ד לתגובה).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ