אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 2605/06

החלטה בתיק בשא 2605/06

תאריך פרסום : 01/11/2007 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי נצרת
2605-06
05/11/2006
בפני השופט:
בנימין ארבל

- נגד -
התובע:
דוד שחם רו"ח - נאמן להסדר נושים
עו"ד אביחי ורדי ואח'
הנתבע:
1. התכוף בע"מ (בהסדר נושים)
2. מתכת מ. פלזנשטיין בע"מ

עו"ד נעמה פלג
עו"דכהן ישי
החלטה

מונחת בפני בקשה לעיכוב ביצוע החלטתי מיום 27.07.06 לפיה רשאית המשיבה 2 להמשיך בניהול הליכי ההוצל"פ כנגד המשיבה 1, חרף העובדה שהינה מצויה בהסדר נושים.

טענות הצדדים

המבקש, העלה בבקשתו מני טיעונים, בחלקם אף כאלה המועלים לראשונה עתה, ואשר מקומם יפה לדיון בערעור, אך אין בהם כדי להשפיע על הדיון בבקשה זו, ועל כן לא אפרטם.

לעניין הבקשה דידן טוען המבקש, כי ההמחאות המעותדות, אשר בגינן פתחה המשיבה 2 בהליכי הוצל"פ, נמסרו לה בחודשים 8/03-10/03, עובר למתן הצו להקפאת הליכים על ידי בית המשפט כנגד המשיבה 1. אף הסחורה בגינה נמסרו המחאות אלה, סופקה עובר למתן צו הקפאת ההליכים, אשר ניתן ביום 2.11.03.

אין חולק, כי מועד פרעון ההמחאות חל לאחר שניתן צו הקפאת ההליכים, ואין חולק כי ההמחאות חוללו. אלא שטענת המבקש הינה, כי המועד הקובע לעניין פטור החברה מחובותיה, הוא מועד היוצרות החוב, קרי, מועד אספקת הסחורה, ולא המועד בו חוללו ההמחאות.

לשיטתו, חובת הלקוח לשלם בעבור מוצר שרכש, קמה בעת שנמסר לו המוצר על ידי הספק, ובמועד זה אף נוצר החוב. דחיית מועד התשלום, הינה בבחינת מתן "אשראי", אולם אין בה כדי לשנות את מועד היווצרות החוב. על כן, כך לטענת המבקש, ההמחאות אשר נימסרו למשיבה 2 מקורן בחוב אשר נוצר טרם ניתן צו הקפאת ההליכים, ומכאן שחל עליהן האמור בסעיפים 4.5 ו- 4.6 להסדר הנושים, אשר זו לשונם:

"4.5 בהתאם להחלטת כבוד בית המשפט מיום 12.1.2004, נקבע מועד להגשת תביעות חוב עד ליום 20.2.2004. מובהר בזאת כי בהתאם לדין לא יתקבלו תביעות חוב שיוגשו לאחר המועד שנקבע על ידי בית המשפט.

4.6 הסדר זה ממצה את זכויותיהם של כל נושי הקבוצה לגבי החובות הכלולים בו, קרי, כל החובות שעילתם נוצרה עובר ליום מתן צו הקפאת ההליכים, ולפיכך, למעט זכויותיהם בהתאם להסדר זה, אין לנושי הקבוצה ולא תהיינה להם כל תביעה ו/או טענה ו/או דרישה כנגד מי מחברות הקבוצה...

תביעות והליכים משפטיים כנגד חברות הקבוצה, לרבות הליכי הוצל"פ, בוררות וכד', שהוגשו בטרם צו הקפאת ההליכים או שעילתם נולדה לפני צו הקפאת ההליכים, ימחקו מיד לאחר אישור הסדר הנושים על ידי בית המשפט."

על כן, סבור המבקש כי בית המשפט נפל לידי טעות, וסיכויי הערעור טובים.

לעניין הנזק אשר נגרם בשל הליכי ההוצל"פ כנגד המשיבה 1 טוען המבקש כי הליכים אלה מסבים נזקים עצומים לחברה, ומקשים על קיום הסדר הנושים באופן סדיר ותקין. בנוסף, העברת הכספים למשיבה 2 ללא שהוגשה על ידה תביעת חוב, יפגע בנושים אשר מקבלים את כספם במסגרת הסדר הנושים עליו חתמו.

המבקש מוסיף וטוען, כי מצבה הכספי של המשיבה 2 אינו ידוע, ואין כל וודאות כי באם יתקבל הערעור, יהיה ניתן להחזיר את המצב לקדמותו, ולהשיב את הכסף למשיבה 1.

מנגד, טוען ב"כ המשיבה 2, כי המבקש לא עמד בנטל להוכיח כי סיכוייו לזכות בערעור טובים, וכי באם תדחה בקשתו זו, לא ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו באם יתקבל ערעורו.

ב"כ המשיבה 2 סומך את ידיו על החלטת בית המשפט מיום 27.07.06. הוא חוזר על טענותיו לפיהן במועד מתן צו הקפאת ההליכים טרם הוצגו ההמחאות לפרעון, ועל כן טרם קמה למשיבה 2 עילת תביעה כנגד המשיבה 1. רק עם חילול ההמחאות נולדה עילת התביעה, ועל כן סבור הוא, כי לא ניתן לטעון כי היה עליה להגיש תביעת חוב, כאשר החוב טרם נוצר.

ב"כ המשיבה 2 אף מוסיף וטוען, כי על פי האמור בבקשה דידן, חובה של המשיבה 1 כלפי המשיבה 2, כפי שהיה רשום בספרי החברה משנת 2003, עמד על סך 47.000 ש"ח. מכאן, שהמבקש לא יכול לטעון כי לא ידע על החוב, ומכאן אף היתה מוטלת עליו החובה לזמן את המשיבה 2 לאסיפת הנושים, הכל כקבוע בהחלטת בית המשפט מיום 23.03.04. כזאת לא נעשה. יתרה מזאת- לטענת ב"כ המשיבה 2, אליבא המבקש, ההמחאות נמסרו למשיבה 2 אך ימים מעטים בטרם הוגשה הבקשה להקפאת הליכים, שעה שהמשיבה 1 ידעה כי היא מצוייה בחובות כבדים וכי לא תהיה מסוגלת לפרוע את חובה, התנהלות אשר יש בה משום תרמית.

על כן, סבור הוא, כי סיכויי המבקש לזכות בערעור הינם קלושים.

בנוסף, טוען ב"כ המשיבה 2, כי המבקש לא הביא ולו בדל ראיה לכך כי המשיבה 2 לא תוכל להשיב את הכספים למשיבה 1 באם יתקבל הערעור, וממילא לא הוכיח כי למשיבה 1 יגרם נזק חסר תקנה.

מכל האמור, עותר ב"כ המשיבה 2 לדחיית הבקשה.

דיון

תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) קובעת, כי הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה עליה מערערים. זהו הכלל.

את החריג לכלל, מוצאים אנו בתקנה 467, הדנה בעיכוב ביצוע ההחלטה בתקופת הערעור. חריג זה, בא לאזן בין זכותו של אדם לממש את זכיתו, ובין האינטרס של חייב אשר הגיש ערעור, כי לא יעמוד בפני שוקת שבורה אם יזכה בערעורו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ