אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 25997/06

החלטה בתיק בשא 25997/06

תאריך פרסום : 07/06/2007 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
25997-06
04/04/2007
בפני השופט:
אלשיך ורדה - סגנית נשיא

- נגד -
התובע:
עו"ד יונתן דה פריס
הנתבע:
1. כונס הנכסים הרשמי
2. עו"ד ערן קאופמן
3. יהודה טננבאום

החלטה

מונח בפני ערעורו של עו"ד יונתן דה פריס (להלן: המערער) על החלטת הנאמן לנכסי פושט הרגל יהודה טננבויים (להלן: הנאמן והחייב, בהתאמה) לדחות את תביעת החוב שהגיש נוכח איחור משמעותי בהגשתה.

המערער שימש, בעבר, בתפקיד כונס נכסים בהוצאה לפועל, לשם מכר נכסים השייכים לחייב. זאת, במסגרת הליכים שניהל כנגד החייב בשמו של אחד מנושיו. לטענת המערער, ביצע באותה תקופה הליכים רבים למימוש הנכס, אך ללא הצלחה - וזאת לטענתו נוכח התנהלות פסולה של החייב ורעייתו, והעובדה כי בית המשפט למשפחה בחר "להתעלם" ממנו.
בסופו של דבר, נפתחו כנגד החייב הליכי פשיטת רגל, וביום 10.06.02 ניתן כנגדו צו כינוס. אין חולק כי המערער ידע היטב על צו הכינוס, באשר יצג את אחד הנושים ו נכח בדיון במסגרתו ניתן הצו. אלא, שהמערער המתין שלוש שנים וחצי (!) בטרם פנה לראש ההוצאה לפועל בבקשה לפסיקת שכרו. פסיקה זו, שעומדת על סך של 30,000 ש"ח, היא העומדת בבסיס הוכחת החוב שהגיש המערער, ואשר נדחתה על-ידי הנאמן נוכח הוראת סעיף 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל.

טענתו המרכזית של המערער הינה, כי הוא עומד בחריג הקבוע בסעיף 71(ב) לפקודה, באשר לשיטתו לא יכול היה להגיש תביעת חוב, אלא לאחר ששכרו נפסק על-ידי ראש ההוצאה לפועל. הנאמן וכונס הנכסים הרשמי מתנגדים לטענה דנן, וזאת בין היתר בטענה כי על המערער היה לפנות לנאמן במועד, בכדי שישום את תביעת החוב שלו.

המערער, מנגד, קובל על העובדה כי התביעה נדחתה חרף סכומה הצנוע, ותולה במידה רבה את הקולר ביחסים העכורים ששררו בינו לבין הנאמן. זאת לטענתו "עקב מחדלים רבים של הנאמן במהלך השנים", לשיטתו, דבר זה הוא שהביא את הנאמן "לדחות את התביעה משיקולים לא ענייניים".

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, ניתנת החלטתי זו.

  1. אין מחלוקת, כי הארכת מועד להגשת תביעת חוב לפי סעיף 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל דורש כי הנושה המאחר יוכיח "טעמים מיוחדים" אשר לאורם לא יכול היה, באורח אובייקטיבי ולו נהג באורח סביר ובשקידה הדרושה, להגיש את תביעת החוב במועד.
    בעוד במרבית המקרים, מבקשי ההארכה הינם נושים אשר לא ידעו בפועל על הליכי פשיטת הרגל, ונשאלת השאלה האם מעבר לאי הידיעה קיים "טעם מיוחד" שהיה מונע מנושה סביר וזהיר בנעליהם לדעת על ההליכים במועד, הרי שכאן עניין לנו בסוגיה שונה לחלוטין. זאת, באשר אין ספק כי המערער ידע היטב על פתיחת ההליכים.
  2. אכן, קיימים מצבים בהם חוב התגבש או לבש צורה משפטית מסויימת אך ורק לאחר הליכים מסויימים, והדבר מהווה עילה להארכת מועד; כך למשל, מקום בו נושה סבר בתום-לב כי הוא נושה מובטח, ופעל במועד באופן ההולם נושה מובטח - אך בדיעבד ולאחר תום הליכים משפטיים נשללה טענתו לנשיה מובטחת (לעניין זה, ראה בין היתר פש"ר 2402/99 בש"א 2529/02 יונה בן יונה).

אלא מאי? אין די בעצם העובדה כי מתנהל הליך אזרחי כלשהו בין הנושה לבין החייב או גוף הקשור אליו בכדי להקים עילה להארכת מועד.

אבהיר דברי: על-פי דין, כאשר ניתן צו כינוס לנכסי חייב, מושהים כל ההליכים האזרחיים כנגד החייב, קל וחומר שלא ניתן לפתוח הליכים חדשים אלא באישור מיוחד מטעם בית המשפט של פשיטת רגל.

  1. לאור האמור לעיל, אין מנוס מלקבוע כי מרגע בו ניתן צו הכינוס. פקעו סמכויותיו של המבקש ככונס מטעם ההוצאה לפועל, באשר במצב זה אין ההוצאה לפועל וערכאותיה רשאיות עוד לדון בענייניו של החייב, קל וחומר שלא לפסוק כנגדו חיובים, אלא באישור מפורש של בית המשפט של חדלות פרעון. על רקע זה, כנראה, פנה אף הנאמן לראש ההוצאה לפועל וביקשו לבטל את החלטתו נשוא שכר-טרחתו של המערער.
  2. מה הדין, אם כן, שלבעל-תפקיד לשעבר בהוצאה לפועל המבקש כי יפסק לו שכרו?
    בלא לקבוע מסמרות בדבר, דומה כי עמדו בפני המערער מספר אפשרויות. בין היתר יכול היה, כדברי הכונס הרשמי, לפנות אל הנאמן כי ישום את שכרו. לעומת זאת, אם סבר כי הנאמן "מוטה לרעתו" עד כי סביר שלא יזכה (כך לשיטתו) בדיון הוגן בעניינו, יכול היה לפנות בבקשה מתאימה למתן הוראות לבית המשפט של פשיטת רגל, ובמסגרתה לבקש כי שכרו ידון באורח אחר. בין אם על-ידי מינוי מנהל מיוחד נפרד לעניין זה על-ידי הכונס הרשמי, ובין אם על-ידי בקשה לפי סעיף 20 לפקודת פשיטת הרגל, לפיה ינתן אישור להליך מתאים בעניין זה בפני ראש ההוצאה לפועל - כל זאת, תוך שהוא מגיש, במקביל לכך (ולו לשם הזהירות בלבד) בקשה להארכת מועד להגשת תביעת החוב.
  1. יוצא, כי בפני המערער עמדו אפשרויות רבות, אולם בנסיבות העניין, לא ניצל ולו אחת מהן - וזאת חרף העובדה כי אין חולק שידע על צו הכינוס שניתן, וחזקה עליו, בהיותו פרקליט בעצמו, כי היה מודע או למצער צריך לדעת את משמעות העובדה בכל הנוגע להגשת תביעת חוב.

בשאלה זו - מדוע פנה לראש ההוצאה לפועל אך למעלה משלוש שנים לאחר מעשה, לא מצאתי הסבר משכנע בנימוקי המערער, מעבר להתקפות אישיות חוזרות ונשנות כנגד הנאמן. הטענה היחידה המתקשרת לעניין זה הינה לקונית למדי, כדלקמן:

            " כאשר המבקש למד על חתימת הסכם מכירת הדירה".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ