אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 25874/05

החלטה בתיק בשא 25874/05

תאריך פרסום : 07/09/2006 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי בתל אביב
25874-05
04/01/2006
בפני השופט:
ענת ברון

- נגד -
התובע:
עו"ד הניה בן-צדוק
הנתבע:
1. שושנה בן-צור
2. ניסים בן-צור
3. מויז פרץ

החלטה

1.         מונחת בפני בקשה למתן הוראות מטעם עו"ד הניה בן-צדוק (להלן: " המבקשת"), אם לפעול על פי ייפוי כוח בלתי חוזר שניתן לה על יד המשיבים 1 ו- 2, שושנה וניסים בן-צור (להלן: " המוכרים"), לרשום את הזכויות בדירה הנמצאת ברחוב ז'בוטינסקי 134 בתל אביב והידועה כתת חלקה 6 בחלקה 345 בגוש 6213 (להלן: " הדירה") על שם המשיב 3, מויז פרץ (להלן: " הקונה"), אם לאו.

            מהבקשה למתן ההוראות עולה כי בין המוכרים לבין הקונה נחתם ביום 24/11/04 חוזה למכירת הדירה (ראו נספח א לבקשה). בסעיף 14 לחוזה נקבע כי במעמד חתימתו יפקידו המוכרים את ייפוי הכוח להעברת זכויות הבעלות בדירה בנאמנות בידי המבקשת, ובהמשך קבעו הצדדים כי עליה לעשות שימוש בייפוי כוח זה רק עם תשלום מלוא התמורה על ידי הקונה.        

2.         משכך, ואף על פי שהמבקשת אינה מציינת זאת מפורשות בבקשתה למתן הוראות, נהיר כי בקשתה מוגשת מכוח סעיף 12(ג) לחוק הנאמנות, התשל"ט - 1979 (להלן: " חוק הנאמנות"), הקובע כדלקמן:

"נאמן רשאי לבקש מבית המשפט הוראות, והוא אינו נושא באחריות אם פעל בתום לב לפי הוראות בית המשפט או באישורו."

תכליתו של הליך מתן ההוראות היא לסייע בידי הנאמן במילוי תפקידו:

"לפי סעיף קטן 12(ג) זכות הפנייה לבית-המשפט למתן הוראות נתונה לנאמן בלבד. הטעם לכך הוא שזכות זו נועדה להקל על הנאמן למלא את תפקידיו, משום שהיא מאפשרת לו לקבל תמיכה מבית-המשפט באשר לפעולות שברצונו לבצע. יש הרואים בהליך כזה משום התייעצות של הנאמן עם בית-המשפט וכן גם אין החוק דורש כי לפנייה זו לבית-המשפט יהיו משיבים כלשהם. הנאמן רשאי להגיש את בקשתו להוראות ללא משיב כלשהו. לפחות לכאורה החלטת בית-המשפט בבקשה להוראות חלה אפוא על הנאמן בלבד." (ההדגשות שלי - ע.ב.) (ש' כרם , חוק הנאמנות, תשל"ט - 1979, מהדורה שלישית, ח.ש.ל. הוצאה לאור בע"מ, 1995, בעמ' 228-229).

בית המשפט העליון הרחיב בנושא זה, וכך נאמר על ידי כב' השופטת א' פרוקצ'יה:

" הליך מתן הוראות נועד ביסודו לשמש מסגרת יעילה ומהירה אשר בתחומה פועל בית המשפט כמנחה וכמפקח על פעילותם של נושאי תפקידים שונים בתחומי המשפט. על נושאי תפקידים כאלה נמנים, למשל, כונסי נכסים למיניהם, מפרקי חברות, נאמנים בפשיטת רגל, נאמנים בנאמנויות ובהקדשות ציבוריים, אפוטרופסים לקטינים ולפסולי דין, מנהלי עזבון, ועוד. פעולתם בתחומים שונים נתונה לפיקוח ולאישור בית המשפט המוסמך. לצורך כך, נדרש קיומו של הליך מקוצר אשר יתן בידי בית המשפט אמצעי יעיל לפקח על בעל תפקיד בפעולותיו השוטפות. (ע"א 37/66 "גלחא" 1966 בע"מ נ' מתכות בפירוק פד"י כ(3) 144,  149). לשם כך הונהג הליך מתן ההוראות, אשר מצא את עיגונו בחקיקה בהקשרים שונים." ( ההדגשות שלי- ע.ב.) (רע"א 259/99 חב' פליצ'ה ראובן בע"מ ואח' נ' ציפורה סופיוב ואח', פ"ד נה (3) 385, בעמ' 394-395).

3.         לנוכח הרציונאל העומד בבסיסה של הבקשה למתן הוראות כפי שהוברר לעיל, נקבע בפסיקה זה מכבר כי לא ניתן לעשות שימוש בהליך זה לשם פתרון מחלוקות מהותיות בין הנאמן לבין צדדים שלישיים, במיוחד מקום בו דרושה לשם כך הכרעה בשאלות עובדתיות סבוכות (ראו בין היתר: ע"א 8800/01 ארווין כץ ואח' נ' JERUSALEM ENTERPRISES INC ואח', תק-על 2004 (3) 377, בעמ' 382; ע"א 1650/00 מרדכי זיסר נ' משרד הבינוי והשיכון ואח', פ"ד נז (5) 166, בעמ' 185-186). עניינים מהותיים יידונו על דרך בקשה למתן הוראות רק במקרה חריג, מקום בו הסוגיה שבמחלוקת היא נקודתית ובירורה חיוני לביצוע יעיל וראוי של תפקידו של הנאמן או כאשר ההכרעה במחלוקת אינה כרוכה בבירור עובדתי מורכב; ומכל מקום, לא יתכן כי ניהול ההליך בדרך מקוצרת זו יגרום לעיוות דין ולפגיעה בזכויות דיוניות ומהותיות של בעלי הדין (ראו: ע"א 5709/99 זיוה לוין נ' גד שילר עו"ד ואח', תק-על 2001 (2) 332, בעמ' 335).

            הפועל היוצא מן האמור הוא, שכאשר מונחת בפני בית משפט בקשה למתן הוראות, נתון בידיו שיקול דעת נרחב אם לברר את המחלוקת העולה מהבקשה בדרך זו, או להפנות את הצדדים לפסים של תובענה רגילה. המבחן שנקבע בפסיקה לעניין זה הוא מידת התאמתה של המסגרת של בקשה למתן הוראות לשמירה על זכויותיהם הדיוניות והמהותיות של בעלי הדין, בשים לב למהות הסכסוך הנדון (ראו: רע"א 5247/03 אשר ליסטר נ' עו"ד אביב פריצקי כמפרק הזמני של החברה ואח', תק-על 2003 (3) 1279, בעמ' 1280; וכן: ע"א 6010/99 דוד ששון עו"ד, כמנהל מיוחד של החברה בפירוק ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי ואח', פ"ד נו (1) 385, בעמ' 399-400.)

4.         ומן הכלל אל הפרט.

             על פניו, המבקשת עותרת לקבלת הנחיות מבית המשפט כיצד עליה לנהוג מתוקף ייפוי הכוח שהופקד בידיה הנאמנות. ואולם, עיון בפרטיה של הבקשה בכללותם מעלה כי מתן הנחיות כאמור מחייב הכרעה בסכסוך הנטוש בין המוכרים לבין הקונה בנוגע להתקשרות שביניהם בחוזה המכר וקיום הוראותיו, וההשלכה הנודעת לכך על רישום זכויות הבעלות בדירה. זה העיקר, ואילו השאלה כיצד על המבקשת לפעול על פי ייפוי הכוח אינה אלא נגזרת של הכרעת בית המשפט בסכסוך גופו שבין הצדדים.

הבקשה ותגובות המשיבים לה מצביעות על כך שההכרעה בסכסוך שבין הצדדים כרוכה בבירור שאלות עובדתיות רבות, כגון: מהו שטח הדירה, ובהקשר זה - מהו שטח הדירה לו טענו המוכרים עת ניהלו עם הקונה משא ומתן למכירתה? האם הסכימו הקונה ובנם של המוכרים כי יופחת מן התמורה סך של 10,000$ בגין הפער הנטען בין שטחים אלה? האם הסדירו המוכרים את חובם לעיריית תל אביב בגין תשלומי ארנונה כפי שהתחייבו על פי חוזה המכר? וכיוצא באלה. משכך, ברי כי ניהול ההליך באופן מקוצר, על דרך בקשה למתן הוראות,  עלול לעשות עוול עם המוכרים והקונה ואף להביא לעיוות הדין והצדק - לנוכח ריבוי ואופי המחלוקות העובדתיות שבין הצדדים לחוזה, ומאחר שמעצם טיבו של הליך זה לא ניתן לברר במסגרתו את עובדות המקרה לאשורן.

עם זאת, במידה שהמבקשת, המוכרים או הקונה מעוניינים בהכרעת בית המשפט בסכסוך נושא הבקשה למתן הוראות, אזי פתוחה בפניהם הדרך לפנות בעניין לבית המשפט בתובענה רגילה - שאז יהיו בידיו של בית המשפט המסגרת והכלים המתאימים לברר את המחלוקת שבין הצדדים ולהכריע בנוגע לתוקפו של חוזה המכר, קיום הוראותיו והזכויות בדירה.

5.         התוצאה היא כי הבקשה למתן הוראות נדחית.

המבקשת תשלם הן למוכרים והן לקונה הוצאות משפט בסך 1,000ש"ח כל אחד (ובסך הכל 2,000ש"ח) בתוספת מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום בפועל.

המזכירות תמציא החלטתי לכל אחד מהצדדים.

ניתנה היום 4/1/06, בהיעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ