אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 25508/05

החלטה בתיק בשא 25508/05

תאריך פרסום : 30/04/2009 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
25508-05
28/04/2008
בפני השופט:
ד"ר מיכל אגמון-גונן

- נגד -
התובע:
מיכאל בירן
עו"ד שחר רוטרופף
הנתבע:
המועצה להסדר הימורים בספורט
עו"ד יאיר שילה
החלטה

עניינה של הבקשה שלפניי, בבקשה לביטול מחיקת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית שנמחקה בעקבות הודעת הסתלקות שהגיש ב"כ המבקש בהסכמת המשיבה.

בדצמבר 2005 הגיש המבקש בקשה לאישור תובענה ייצוגית עפ"י סעיף 35א לחוק הגנת הצרכן, נגד המועצה להסדר הימורים בספורט (להלן: "המועצה להסדר ההימורים" או "המשיבה"), בה טען להטעיית ציבור המשתתפים בתוכנית ההימורים מסוג "וינר" שעורכת המועצה להסדר ההימורים כאשר היא משלמת לזוכים פחות מארבעים ושניים אחוזים מסך התקבולים מעריכת ההימורים, בניגוד לחובתה על פי סעיף 8 לחוק להסדר ההימורים בספורט, התשכ"ז-1967 (להלן: "החוק להסדר ההימורים").

בטרם התקיים דיון משמעותי בבקשה, נכנס לתוקפו חוק תובענות ייצוגיות בשנת 2006, כאשר סעיף 33 לחוק זה קובע כי פרק ו'1 לחוק הגנת הצרכן בטל, ובכלל זה סעיף 35א שבו. סעיף 45ב לחוק תובענות ייצוגיות קובע תחולה אקטיבית של הוראות החוק על בקשות לאישור תובענות ייצוגיות התלויות ועומדות בפני בית המשפט מיום פרסום החוק, ולכן החוק חל גם במקרה דנן.

סעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות מגביל את התביעות הייצוגיות שניתן להגיש, וקובע כי "לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השנייה או בעניין שנקבע בהוראת חוק מפורשת, כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית."

המבקש הפנה לסעיף 1 לתוספת השנייה, הקובע כי ניתן להגיש תביעה ייצוגית שהיא "תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לעניין שבינו לבין הלקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו".

המשיבה טענה כי היא תאגיד סטטוטורי שהוקם מכוח החוק להסדר ההימורים, וכי אינה מהווה "עוסק" לעניין זה, ולכן אין לאשר את התובענה הייצוגית נגדה, לפחות לא במתכונתה הנוכחית- כתביעה אזרחית שהוגשה לבית משפט זה ולא לבית משפט לעניינים מנהליים.

על כן התעוררה במקרה דנן שאלת הסמכות, ובדיון שנערך בפני ביום 26.12.07, קבעתי כי טרם תידון הבקשה לגופה, תינתן החלטה בשאלה מקדמית זו.

טרם שניתנה החלטה על ידי, הוגשה ביום 5.2.08 בקשה למשיכת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית בהסכמה, מטעם המבקש, להלן: "הודעת ההסתלקות".

בהודעת ההסתלקות, ביקש המבקש באמצעות בא כוחו למחוק את התובענה ללא צו להוצאות, בהסכמת המשיבה, משום שלאחר הדיונים שהתקיימו בבית המשפט, הבין שהסיכויים לקבלת אישור התובענה כייצוגית קלושים, ולכן, "על מנת להימנע מחיוב מיותר בהוצאות וביצירת תקדים שייתכן ויהא לרעת הציבור, נאלץ לחזור בו מתובענתו למרות אמונתו המלאה בצדקתה". על כן, ביקש את מחיקת הבקשה בטרם תינתן החלטה בשאלה המקדמית בעניין הסמכות.  

ביום 6.2.08 נתתי החלטה בבקשה זו, המורה על מחיקת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, כאשר התובע התבקש להודיע תוך 14 יום אם ניתן למחוק גם את התובענה גופה, וכן קבעתי בהחלטתי כי אם לא תתקבל הודעה כאמור, תימחק התובענה לאחר 14 יום מבלי שיתקיים בה דיון נוסף.

ביום 6.3.08, חודש לאחר שניתנה ההחלטה בהודעת ההסתלקות, הגיש המבקש "בקשה דחופה לביטול מחיקת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית בהסכמה, ובקשה להעברת התובענה לפסי תביעה מנהלית". בבקשה זו טען ב"כ המבקש כי מקורה של הגשת בקשת המחיקה הנ"ל בטעות אנוש שנפלה במשרדו, למרות שמבקש עצמו סבר שאין להגישה. עוד טען ב"כ המבקש, כי "בעקבות הבקשה ניתנה מייד החלטה על ידי כב' השופטת אחיטוב המקבלת את המחיקה, בעוד שהבקשה נדונה בפני כב' השופטת מיכל אגמון-גונן", וביקש כי אתן את ההחלטה בשאלה המקדמית לעניין הסמכות, ובמקרה של חוסר סמכות, אורה על העברת הדיון לפסים מנהליים.

ביום 6.4.08 הגישה המשיבה את תגובתה לבקשת ביטול המחיקה. 

אקדים ואציין כי ההחלטה בעניין המחיקה מיום 6.2.08 ניתנה על ידי ולא ע"י כב' השופטת אחיטוב, כפי שניתן לראות בתיק בית המשפט, וייתכן שהבלבול נבע מטעות של מזכירות בית המשפט.

לגופה של בקשת ביטול המחיקה:

ראשית, נראה כי הודעת ההסתלקות נוסחה בקפידה ואני מתקשה להאמין כי מדובר בטעות. הוריתי על מחיקת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית משום שאני סבורה שיש ממש בטענת המבקש שהופיעה בהודעת ההסתלקות, לפיה הבין כי סיכויי הצלחת הבקשה קלושים ולכן הוא מבקש למשוך את הבקשה, ולהורות על מחיקתה. כמו כן, המבקש הצהיר שם כי לא קיבל כל טובת הנאה, וכי ב"כ המשיבה הסכים למשיכת התובענה ללא צו להוצאות, וזאת למרות שהוגשו תגובות והתקיימו דיונים בבקשה. כמו כן, בקשת ביטול המחיקה, או "החייאת הבקשה" הוגשה חודש לאחר שהוגשה הודעת ההסתלקות ושניתנה בה החלטה המורה על מחיקת בקשת האישור. באם מדובר היה בטעות טכנית שגרמה להגשתה של הבקשה "כחלק מיתר הבקשות שהוגשו באותו יום", סביר להניח שבקשה זו לביטול המחיקה היתה מוגשת מייד עם קבלת ההחלטה המורה על מחיקה. 

כמו כן, גם אם הבקשה הוגשה בטעות, בנסיבות אלה, מן הראוי היה, לכל הפחות, לפנות אל המשיבה ולהודיע לה על כך, לאחר שנתנה את הסכמתה לבקשת המחיקה ללא צו להוצאות כאמור, הסכמה שלפי תגובת המשיבה לבקשת ביטול המחיקה אכן ניתנה על ידיה בפועל עובר להודעת ההסתלקות. לעניין זה טוענת המשיבה, כי הסתמכה על מחיקת בקשת האישור ועל כן בדוחות הכספיים לשנת 2007 לא בא זכרה של התביעה, ועל כן ביטול המחיקה עשוי לגרום לה נזק של  ממש.

שנית, הבקשה הוגשה ללא תצהיר, הגם שנטענה בה טענה עובדתית, לפיה הגשת הודעת ההסתלקות נקבע מטעות משרדית שנפלה במשרדי ב"כ המבקש שהגישו את הבקשה בטעות, יחד עם יתר הבקשות שהוגשו באותו יום. לא הוגש כל תצהיר של מי שהגיש את הבקשה פיזית לבית המשפט, וכן לא הוסבר מדוע ב"כ המבקש חתם על הבקשה בחותמתו האישית עובר להגשתה.

שלישית, מעבר לסיכויי התביעה, שכפי הנראה הם אכן קלושים, אני סבורה כי המבקש אינו מייצג הולם ועל כן ממילא אינו עומד בתנאי סעיף 8(א)(3) לחוק תובענות ייצוגיות, לפיו תנאי לאישור תובענה כייצוגית הוא ש "קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת". גם אם היה מדובר בטעות, היה מצופה מהמבקש לפנות לבימ"ש מיד עם היוודע דבר הטעות, דהיינו מייד לאחר מתן ההחלטה המורה על מחיקת בקשת האישור, ולבקש את ביטול המחיקה. בפועל המבקש המתין חודש ימים לפני שפנה לביהמ"ש בבקשת ביטול המחיקה. יתרה מכך, גרסתו של המבקש, לפיה הבקשה הוכנה אך לא היתה בכוונתו להגישה אינה מהימנה עלי. זאת משום שהודעת ההסתלקות הוגשה בהסכמת המשיבה, שהסכימה למחיקה ללא צו להוצאות, לאחר שהוגשו תגובות מטעמה והתקיימו דיונים בבקשה, כאמור. מכאן, שהמבקש ביקש וקיבל את הסכמת המשיבה לבקשתו עובר להגשתה. אני סבורה, כי אילו התלבט המבקש ביחס למשיכת בקשת האישור, ואף אילו הוכנה בקשה כזו, כטיוטה למשל, המבקש היה פונה אל המשיבה ומבקש את הסכמתה רק לאחר שהחליט באופן סופי שבכוונתו למשוך את בקשת האישור, ולא למקרה שירצה להגיש בקשה כזאת, בעודו מתלבט. מכל מקום, כך היה ראוי שיפעל.

לסיכום

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את בקשת ביטול המחיקה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ