אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 254/06

החלטה בתיק בשא 254/06

תאריך פרסום : 12/04/2007 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
254-06
22/03/2006
בפני השופט:
משה רביד

- נגד -
התובע:
ג'אסהב בנימין
עו"ד הילה בועז
הנתבע:
חורש שמואל
עו"ד שחר הררי
עו"ד יונת מאיר
החלטה

1.                   לפני בקשה מטעם המבקש, ג'אסהב בנימין, הנתבע והתובע שכנגד בהליך העיקרי (להלן - "המבקש"), להורות על עיכוב ההליכים בתיק דנן עד לסיום ההליכים המתנהלים בבית משפט השלום בתל-אביב בת"א 189811/02 (להלן - "ת"א 189811/02").

2.                   באת-כוח המבקש, עורכת דין הילה בועז, משיתה בקשתה על מספר אדנים. האחד, מן הטעם כי המדובר בשתי תביעות, אשר חרף היותן מעוררות שאלות עובדתיות זהות ונסמכות על חומר ראייתי זהה, אלה מתבררות בשתי ערכאות שונות, האחת, התביעה דנן והשניה, בבית משפט השלום בתל-אביב, לפני השופטת ורדינה סימון. בהקשר דנא מפנה באת-כוח המבקש לתצהיר עדות ראשית של המשיב, חורש שמואל, התובע והנתבע שכנגד בהליך העיקרי (להלן - "המשיב"), אשר הוגש לבית משפט השלום בתל-אביב, הדומה כמעט לחלוטין לכתב התביעה, אשר הגיש, לאחר מכן, לבית משפט זה. השני, החלטת נשיא בית המשפט העליון, השופט א' ברק, בבקשה שהגיש המבקש להעברת הדיון בת"א 189811/02 לבית משפט זה (בש"א 54/06), לפיה בהעדר הסדר חקיקתי מפורש להעברת הדיון כמבוקש, עשוי הסדר עיכוב הליכים ליתן מענה הולם לבעיה. השלישי, שיקולי יעילות דיונית, שעיקרם הימצא התביעה נשוא ת"א 189811/02 בשלב ההוכחות, להבדיל מהתביעה דנן המצויה בשלביה המקדמיים. הרביעי, הן גילוי דעת נשיא בית המשפט העליון, השופט ברק, והן גילוי דעת שופטת בית משפט השלום בתל-אביב, ורדינה סימון, בדבר היות התביעות מעוררות שאלות עובדתיות קרובות בין אותם צדדים, אשר בירורן בפני שתי ערכאות שונות עלול לגרום לסרבול, לטרדה לבעלי הדין ולכפל התדיינות.

3.                   באי כוח המשיב, עורכי הדין שחר הררי ויונת מאיר, מתנגדים לבקשה ממספר טעמים. האחד, לפיו מנוע המבקש מלהעלות טענה בדבר הליך תלוי ועומד ובעטיה לעתור לסעד של עיכוב הליכים, עת המבקש נתן הסכמתו המפורשת, במסגרת ההליך לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה (בש"א 2364/05), לפיה לא יעלה טענות פורמאליות, לרבות סמכות בית משפט זה לדון בתביעה. השני, לפיו אין המדובר כלל בעילות תביעה זהות, אלא בתביעות אשר הוגשו על סכומי תביעה שונים בגין עילות שונות, בהדגישם כי בעוד התביעה דנן הוגשה כנגד המבקש ונתבעים נוספים, בגין חובם למשיב בשל השקעותיו בעסקאות הטקסטיל, ההנעלה והקפה והרווחים להם זכאי מעסקאות אלה, הר שהתביעה בת"א 189811/02 הוגשה כנגד המבקש בלבד בגין הלוואה אישית שנתן המשיב למבקש לצורך רכישת דירה בנתניה. אשר לטענה בדבר דמיון רב בין תצהיר עדות ראשית של המשיב בת"א 189811/02 לבין כתב התביעה בהליך העיקרי דנן, הרי שהטענות בתצהיר בדבר העסקאות שנעשו בין הצדדים, הובאו כמענה לתצהיר עדות ראשית מטעם המבקש ואך על מנת לדחות טענותיו שם בדבר חוב המשיב למבקש, אשר הינן בגדר הרחבת חזית שם. בהקשר דנא מפנים באי-כוח המשיב להחלטת שופטת בית המשפט השלום בתל-אביב מיום 30.6.2005, לפיה הדיון בת"א 189811/02 "יהיה אך ורק בנושא ההלוואה בסך 50,000 דולר לצורך רכישת דירה בנתניה." השלישי, עיקרו התנהגותו חסרת תום הלב של המבקש, הן לאור האמור לעיל והן בהינתן כי בדיון שהתקיים ביום 22.1.2006 בת"א 189811/02 ביקש לעכב ההליך המתנהל שם. תכלית המבקש אחת היא - לדחות בירור כלל ההליכים המתנהלים כנגדו, לרבות התביעה דנן.

4.                   בתשובה לתגובת המשיב הוסיפה באת-כוח המבקש וטענה כי אין מניעה מצד המבקש להגיש הבקשה דנן הואיל והסכמתו, במסגרת ההליך לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה (בש"א 2364/05), ניתנה אך באשר לאי העלאת טענות פורמאליות, כמפורט שם, אשר אינן כוללות הטענה בדבר עיכוב הליכים מחמת הליך תלוי ועומד. חיזוק לכך מוצאת באת-כוח המבקש בפרוטוקול הדיון, ממנו למדה כי חרף העלאת הטענה כי יש לעכב את ההליך בתיק דנן בשל הליך תלוי ועומד, לא הוסכם כי המבקש יהא מנוע מלהעלותה בהמשך. יתרה מזאת, המשיב הוא שהעלה בת"א 189811/02 טענות בדבר העסקאות הנוספות נשוא ההליך כאן, זאת במסגרת תצהירי העדים מטעמו, אשר אינם כוללים התייחסות לסוגיית ההלוואה, נשוא התביעה בתל-אביב, אלא כאמור דווקא לעסקאות השונות עליהן מושתת התביעה בפני בית משפט זה. משפירט המשיב את כל העסקאות העומדות בבסיס תביעתו בפני בית המשפט המחוזי, הוא מנוע מלטעון שבית משפט השלום אינו זקוק לדון בהן, שכן הן מהוות חלק נכבד מהחומר הראייתי. ולבסוף, כדי להוכיח טענת "הליך תלוי ועומד" מספיק להראות שיש זהות בנושאים המהותיים שבמוקד שני ההליכים ולא צריכה להיות זהות בין שני הסעדים המבוקשים.

דיון

5.                   בתגובתו העלה המשיב טענה בדבר מניעות, שעיקרה סילוק הבקשה על הסף מחמת הסכמת הצדדים בהליך ביניים קודם בתיק העיקרי, לפיה פסק הדין שניתן בהעדר הגנה יבוטל והמבקש לא יהא רשאי להעלות טענות פורמאליות. עיון בפרוטוקול בבש"א 2364/05 שנדונה בבית משפט זה בפני כבוד השופט י' שפירא מעלה כי הצדדים נתנו הסכמתם לביטול פסק הדין נגד המבקש, בכפוף לכך ש "הנתבע לא יעלה טענות פורמאליות כגון: פורום בלתי נאות, וכל טענה בקשר לסמכות מקומית או עניינית" (פרוטוקול דיון מיום 1.11.2005 עמוד 3 שורה 14). לאור נוסח ההסכמה יתכן ויש ממש בטענת המשיב כי אכן כוונת הצדדים היתה לשלול הליך דוגמת הבקשה דנן. יחד עם זאת, לאור עמימות ההסכמה, לא מצאתי כי ראוי וצודק להציב מחסומים דיונים לפני המבקש ולכן, אפנה לבחון הסוגיה לגופו של עניין.

6.                   המבקש סומך בקשתו לעיכוב הליכים על הכלל של "הליך תלוי ועומד", בהדגישו כי מדובר בשתי תביעות בין אותם צדדים, הנסמכות על חומר ראייתי זהה ושאלות עובדתיות זהות.

7.                   כלל "הליך תלוי ועומד" (Lis Alibi Pendens) הינו פרי יציר הפסיקה. הכלל חל במצבים בהם בעלי דין מנהלים תובענות מקבילות בבתי המשפט בשל אותה עילה (נ' זלצמן, מעשה-בית-דין בהליך אזרחי (תשנ"א-1991), עמוד 105). בהתאם לעקרון זה ניתן לעכב את הדיון בהליך אחד כל עוד תלוי ועומד הליך אחר בין הצדדים. מטרתו מניעת הכבדה מיותרת על היריב ומניעת הטרדת בית המשפט בהליך כפול (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שביעית, תשס"ג-2003) עמוד 93). יחד עם זאת, הלכה פסוקה היא כי אין זה הכרחי שתהיה חפיפה מוחלטת בין כל העניינים העשויים להידון בשתי התובענות, אלא שבשתיהן תעמוד לדיון סוגיה מהותית זהה.

8.                   ומן הכלל אל הפרט, עיקרה של התביעה דנן הינו סכסוך בין המבקש, איש עסקים, אזרח אוסטריה, המתגורר לסירוגין בוינה ובמוסקבה ובין המשיב אף הוא איש עסקים, אזרח ישראל לשעבר, המתגורר לסירוגין בוינה, בישראל ובלונדון, העוסק במסחר בינלאומי, בין היתר במכירת טקסטיל.

כעולה מכתב התביעה, בשנות ה-90' התקשרו המשיב, המבקש ושלושה נתבעים נוספים, בין באופן אישי ובין באמצעות חברות שבבעלותם, בהסכמים לביצוע מספר עסקאות משותפות, בין היתר בתחום הטקסטיל, ההנעלה והקפה.

לימים, משנתגלעו בין הצדדים מחלוקות בעניינים כספיים, הגיש המשיב תביעה כספית כנגד המבקש ונתבעים נוספים בבית המשפט המחוזי בירושלים, לתשלום סך של 2,500,000 ש"ח, חוב המבקש והנתבעים למשיב בגין השקעותיו בעסקאות השונות ובגין הרווחים להם זכאי מעסקאות אלה.

קודם להגשת התביעה דנן הגיש המשיב תביעה כספית כנגד המבקש בבית משפט השלום בתל אביב (ת"א 189811/02), לתשלום סך של 288,630.58 ש"ח בגין הלוואה לרכישת דירה בנתניה. בגין ההליכים בתביעה זו עתר המבקש לעיכוב ההליכים בתביעה הנדונה בפני בית משפט זה.

9.                   על פניו אין מדובר בשתי תביעות בין אותם צדדים, הנסמכות על חומר ראייתי זהה או שאלות עובדתיות זהות. התביעה בבית משפט השלום בתל אביב עוסקת בהלוואה לצורך רכישת דירה על סך 288,630.58 ש"ח ואילו בתיק דנן נדרש בית המשפט לתביעה על סך 2,500,000 ש"ח, כספים שהמשיב דורש השבתם מהמבקש ומהנתבעים בגין השקעותיו בעסקאות שונות ובגין רווחים להם הוא זכאי.

יתרה מכך, לאור החלטת שופטת בית המשפט השלום בתל-אביב, ורדינה סימון, מיום 30.6.2005, לפיה הדיון בת"א 189811/02 "יהיה אך ורק בנושא ההלוואה בסך 50,000 דולר לצורך רכישת דירה בנתניה", ניכר כי בית המשפט עתיד להכריע אך ורק בסוגיה זו, מבלי להידרש להכרעה בסכסוך נשוא הליך זה ומשכך אין הצדקה לעכב את הדיון בתביעה בפני בית משפט זה.

10.                   יחד עם זאת, בתצהיר עדות ראשית של המשיב, אשר הוגש בת"א 189811/02, עובר לשלב ההוכחות, גולל המשיב את כל מערכת היחסים העסקית בינו לבין המבקש וכן יחסיו עם הנתבעים הנוספים . למעשה, למעט שני סעיפים הנוגעים לעילת התביעה הנדונה בפני בית משפט השלום, מרבית סעיפי תצהיר העדות הראשית של המשיב, המונה 72 סעיפים, מתייחסים לעסקאות נשוא התביעה דנן.

11.                   אם כן, מתעוררת השאלה האם לצורך הכרעה בסכסוך הנדון בבית משפט השלום בתל אביב יידרש בית המשפט לפלוגתאות נשוא הליך זה, לרבות בחינת נפקות הכרעת בית משפט השלום בהליך כאן. מחד, שופטת בית המשפט השלום בתל אביב גילתה דעתה מפורשות כי הדיון יהא אך ורק בנושא ההלוואה לרכישת הדירה. מאידך, לנוכח תצהיר המשיב, דומה כי בית המשפט יידרש לדיון אף בעניינים נשוא הליך זה לצורך הכרעה במחלוקת נשוא ההליך בבית משפט השלום.

בהקשר דנא קובע סעיף 76 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 שבית המשפט, המוסמך לדון בעניין שהביאו הצדדים לפניו, יכול להכריע לשם ביסוס אותו פסק דין, בפלוגתא כלשהי בתחום שאינו בסמכותו. ההוראה באה לפתור את הקושי של פיצול משפטים ודחיית הדיון בתובענה המקורית עד להכרעתו של בית המשפט המוסמך בפלוגתא. הסעיף מתיר לבית המשפט להכריע באותה שאלה, אולם רק "לצורך אותו עניין" הנדון לפניו בלבד (זלצמן, לעיל, עמודים 224-225). מטרת ההסדר הינה מניעת פיצול של משפטים משום חלוקת הסמכות העניינית בין בתי המשפט, ויחד עם זאת ישמור על כבודה של החלוקה הקיימת, באופן שבית המשפט שאינו מוסמך על-פי חוק להכריע בעניין כלשהו יהא רשאי לפסוק בו רק כשהוא מתעורר כשאלה בדרך אגב ורק לצורך הכרעה בעניין שהובא לפני אותו בית משפט כדין. לפיכך, ההכרעה באותה שאלת אגב אף היא הכרעת אגב בלבד, כלומר כוחה יפה רק לצורך אותו עניין שלשמו נעשתה. בית המשפט שאיננו מוסמך לדון בשאלה העולה באורח אגבי, הכרעתו תהיה רק "לצורך אותו עניין", וכאשר העניין יעלה בפני בית משפט שלו סמכות ייחודית לדון בו, לא יהיה קשור בהכרעה (זלצמן, לעיל, עמוד 229; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995), עמוד 60. ראו גם, דברי השופט אגרנט (כתוארו אז) בע"א 246/66 קלוז'נר נ' שמעוני, פ"ד כב(2) 561, עמודים 584-585; בג"צ 727/85 נוצר נ' בית הדין לעבודה פ"ד מא(2) 589, עמודים 597-598).

12.                   לאור האמור לעיל, ובהינתן כי התביעה שנדונה בבית משפט השלום בתל אביב (ת"א 189811/02) הינה בעיצומו של שלב ההוכחות, והתביעה בפני בית משפט זה הינה נגד נתבעים נוספים פרט למשיב, מצאתי כי פתרון ההולם את נסיבות המקרה דנן הינו כי בשלב זה, יושלמו ההליכים המקדמים בתיק, לרבות הגשת תצהירי עדות ראשית.

13.                   לפיכך, דין הבקשה לעיכוב הליכים להדחות.

14.                   בנסיבות הענין אינני עושה צו להוצאות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ