החלטה בתיק בשא 2485/06

1.         בפני התנגדות לביצוע שטר כנגד ביצועם של 10 שיקים על סך 2,300 ש"ח כל אחד שניתנו על ידי המבקשת לפקודת בן מוסה יניב והוגשו לביצוע על ידי המשיב.

2.         טענות המבקשת בבקשתה הן בתמצית כדלקמן:

א.         לקראת סוף שנת 2004 הזמינה המבקשת מטבח בערך כולל של 35,000 ש"ח ב 15 תשלומים בסך 2,300 ש"ח כל אחד.

ב.         בתאריך 12/04 פוטרה המבקשת מעבודתה וביקשה ממנהל הנגריה מר בן מוסא יניב להחליף את השיקים בפריסה גדולה יותר ל 18 תשלומים בסך 1,233 ש"ח כל אחד בתוספת לתשלום חד פעמי בסכום של 10,000 ש"ח.

ג.          בתאריך 9.2.05 הודיעה המבקשת לבנק על ביטול השיקים.

ד.         הסכם ברוח הדברים נערך בין המבקשת לבין מר מוסא בתאריך 8.5.05.

ה.         במעמד החלפת השיקים הבטיח יניב בן מוסא כי יחזיר את השיקים המקוריים שבוטלו למבקשת אך על אף הבטחה זו לא הוחזרו השיקים המקוריים ונסחרו בלא ידיעתה ובלא רשותה לאחר שבוטלו.

ו.          משבוטלו השיקים סיחורם לאחר הביטול כמוהו כמעילה באמון ונפל פגם בזכות הקניינית.

ז.          הזוכה ידע על ביטול עסקת היסוד ונעשה פרעון השיקים שלא בתום לב ובידיעתו.

3.         ביום 10.12.06 נערך בפני דיון והצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

4.         אין חולק כי למבקשת טענת הגנה כנגד מר יניב בן מוסא, הצד הקרוב, שכן טענת המבקשת לפיה נתנה לו שיקים חלופיים במקום השיקים שבוטלו, נשוא ההתגדות, לא נסתרה.

            השאלה שבמחלוקת היא האם טענת הגנה כאמור יפה גם כנגד המשיב.

5.         "נתבע שמבקש רשות להתגונן כנגד תביעה שהוגשה על-ידי צד שלישי בשטר, די לו בכך שיפרט בתצהירו את ההגנה שהיה מעלה אילו נתבע לדין על-ידי הצד הסמוך שעמו התקשר. הגנה זו פוגמת לכאורה בזכות הקניין בשטר, וכוחה יפה גם כנגד הצד השלישי שאליו סוחר השטר. וכעת צריך הצד השלישי להרים את נטל השכנוע המוטל עליו לפי סעיף 29(ב) לפקודת השטרות, ולהוכיח כי ניתן ערך בתום לב בעד השטר" (ד' בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שמינית 2006 בעמ' 235).

            וכן,

"השאלה אם התובע (שהוא צד שלישי) הוא אוחז כשורה אינה יכולה לבוא על פתרונה במסגרת הדיון בבקשה לרשות להתגונן" (ד' בר אופיר, לעיל, בעמ' 236).

6.         טוען המשיב כי החבות על פי השטר לא פקעה וכי לא נפל פגם חפצי בשטרות.

לעניין זה נטען כי המועד בו יש לבחון אם הקניין הועבר עם פגם אם לאו הוא מועד הסיחור. עוד נטען כי שטר שסוחר לפני שדבק פגם בזכות הגלומה בו, הועבר לאוחז כאשר הזכויות בשטר אינן פגומות.

טוען המשיב כי השיקים סוחרו למשיב ביום 15.8.04 ובוטלו רק בחודש 2/05 ולכן במועד סיחור השטרות לא היה בהם פגם.

המשיב מסתמך על ע"א 576/61 בראון נ' רוגוזינסקי, ע"א 218/66 יעקב חביה נ' לוי גליק וע"א 663/83 בל"ל נ' בן עליזה.