אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 24759/05

החלטה בתיק בשא 24759/05

תאריך פרסום : 15/08/2006 | גרסת הדפסה
ת"א, בש"א
בית המשפט המחוזי בתל אביב
24759-05,2514-05
04/12/2005
בפני השופט:
דר' עודד מודריק

- נגד -
התובע:
אי. איי. אם. טכנולוגיות מחשוב בע"מ
עו"ד דורון לוי
עו"ד אסף ביגר עמית פולק מטלון ושות'
הנתבע:
1. Microsoft Corporation
2. Microsoft Ireland Operation Ltd.
3. מיקרוסופט ישראל בע"מ

עו"ד אייל שגיא
עו"ד ירון רייטר רון גזית רוטברג ושות'
החלטה

התובענה והבקשה

המבקשת, אי.איי.אם טכנולוגיות מחשוב בע"מ (להלן: "טכנולוגיות מחשוב" או "המבקשת") הייתה משך יותר מעשר שנים מפיצה מורשית בישראל של תוכנות ומערכות הפעלה למחשבים אישיים שזכויות היוצרים בהן מוקנות לחברת מיקרוסופט המיוצגת בישראל בידי  מיקרוסופט ישראל בע"מ  (להלן: "מיקרוסופט"). הקשר בין טכנולוגיות מחשוב ומיקרוסופט נפסק במאי 2005. הפסקת הקשר יצרה סכסוך  שבעטיו הגישה טכנולוגיות מחשוב, זה מקרוב,  תובענה נגד מיקרוסופט. לתובענה שלוש תכליות: האחת, להיפרע ממיקרוסופט בשל נזק שנגרם לטכנולוגיות מחשוב כתוצאה מביטול הקשר העסקי עם מיקרוסופט; השנייה, למנוע ממיקרוסופט להפיץ בין המשווקים בישראל מסרים שליליים אודות טכנולוגיות מחשוב ואודות תוכנת מיקרוסופט המיובאת בידיה לישראל ב"בוא מקביל"; השלישית, להצהיר כי ניתן לבצע יבוא מקביל לישראל של תוכנת מיקרוסופט גם בלי הסכמת האחרונה.

עם הגשת התובענה  ביקשה טכנולוגיות מחשוב סעד זמני כפול, שיתפרש על כל התקופה שעד מתן פסק דין בתובענה:

א)      מניעת פעולה ישירה או עקיפה ממיקרוספט שתכליתה להכביד על גישת טכנולוגיות מחשוב  אל לקוחות בפועל ובכוח. בכלל זה הבקשה מתייחסת למכתבים מסוימים שמיקרוסופט הפיצה בישראל האומרים במפורש או במשתמע שטכנולוגיות מחשוב מוכרת תוכנות לא מקוריות או לא חוקיות של מיקרוסופט;

ב)      הצהרה על כך שמותר לקיים יבוא מקביל של תוכנת מיקרוסופט לישראל גם בלי הסכמת מיקרוסופט. 

עלי לפסוק בבקשת הסעד הזמני.

נסיבות

לנסיבות המתוארות למעלה יש להוסיף כי בין ספטמבר לנובמבר שנה זו שלחה מיקרוסופט למשווקים הפועלים מטעמה בישראל מספר מכתבים (או מסרים אלקטרוניים) שבהם לצד דווח על הפסקת מעמדה של טכנולוגיות מחשוב כמפיץ מורשה, נמסר למשווקים כי הרוכש תוכנות מיקרוסופט שלא ממשווק מורשה "מסתכן בכך שהתוכנות... אינן מקוריות והוא שם כספו על קרן הצבי"; או כי רכישה בישראל של תוכנות מיקרוסופט שמצוין במדבקה המצורפת לה כי נועדה להפצה במדינה או באזור מסוים עלולה להתברר כרכישת "ערכה לא חוקית וחסרת כל ערך" וכן הציגה חוות דעת משפטית האומרת "בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים  כי כל מי שמייבא סחורה עם מדבקות כאלה ו/או סוחר בה מפר את זכויות היוצרים של מיקרוסופט על כל המשתמע מכך" שכן "ברור שעותקי תוכנה המיובאים ביבוא מקביל בניגוד להגבלות שקבע בעל זכות היוצרים הם עותקים המפרים זכויות יוצרים" ומי שסוחר בעותקים מפירים של תוכנה אחראי בעצמו להפרת זכויות יוצרים  ול"הטעיה של צרכנים העלולים להיות מוטעים לחשוב שיש בידם תוכנה חוקית בעוד שאין המצב כך...".  השגרים והמסרים הללו כוללים גם אזהרות מפני אפשרות שמיקרוסופט  תגיש תביעות על הפרת זכויות יוצרים ועל הטעית צרכנים.

ניסיונה  של טוכנולוגיות מחשוב למנוע הפצת מכתבים שתוכנם כמתואר לא צלח.

טיעוני הצדדים

הבקשה לסעד זמני מבוססת על סמכות בית המשפט לפי תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי.  המבקש לאחוז בסמכות זו צריך לעמוד בנטל כפול. ראשית עליו להוכיח כי בידו עילת תובענה ולעניין זה לכל הפחות להוכיח שהתביעה אינה טרדנית וקיימת "שאלה רצינית שיש לדון בה...שאלות ממשיות הראויות לדיון והכרעה" (רע"א 7139/96 טרייגוב נ' טפחות פ"ד נא(2) 661, 666). שנית, עליו להראות כי "מאזן הנוחות" נוטה לטובתו במובן זה שאלמלא יינתן הסעד הזמני המבוקש, ייגרמו למבקש נזקים שאינם הדירים העולים בערכם על נזק אפשרי לנתבע  המגולם בסעד הזמני שיתגבש אם התביעה תדחה.

טכנולוגיות מחשוב סבורה כי הנסיבות מקימות בידה עילת תביעה נגד מיקרוסופט.  העילה מורכבת מן הרכיבים הבאים:

·         ניצול מעמד של מונופול - מיקרוסופט היא מונופול מוכרז בארה"ב ובמדינות האיחוד האירופי.  היא לא הוכרזה כמונופול בישראל  אך גם בהעדר הכרזה (דקלרציה) פורמלית, החברה היא גורם המקיים את כל האפיונים של מונופול וניצול מעמדו בשוק לשם הפחתת תחרות הוא מהלך אסור לפי סעיף 29א(29 לחוק ההגבלים העסקיים. המסרים שמיקרוסופט שיגרה למשווקים לא נועדו אלא לפגיעה בעסקיה של  טוכנולוגיות מחשוב עד כדי גרימת התמוטטותה. במסרים הללו מופעלת מלוא העוצמה המונופוליסטית המאפשרת למיקרוסופט לגרום לכך שהמשווקים ידירו עצמם מכל קשר עם טוכנולוגיות מחשוב בשל חשש שיבולע להם מידי מיקרוסופט המקיימת שליטה ופיקוח על מירב הסחורה המשווקת בישראל.

·         לשון הרע - טוכנולוגיות מחשוב טוענת שהמכתבים שמיקרוסופט הפיצה כוללים לשון הרע כלפיה בכך שעולה מהם כאילו טוכנולוגיות מחשוב מוכרת תוכנות שאינן מקוריות (וממילא הן תוכנות מועתקות ומזויפות) ובכך שכל הרוכש תוכנות מידה "שם את כספו על קרן הצבי". פגיעה בעסקה ובתדמיתה של המבקשת נגרמים גם מן המכתבים שבהם כלולה אזהרה מפני תביע אפשרית של מיקרוסופט כנגד רוכשי התוכנות.

·         יבוא מקביל של מוצרים המוגנים בזכויות יוצרים - דרך כלל הדין בישראל מתיר יבוא מקביל (ליבוא המתקיים בידי גורם המשמש יבואן מורשה מטעם היצרן) של סחורות לישראל (רע"א 371/89 ליבוביץ נ' אליהו בע"מ פ"ד מד(2) 309). הקושי בענייננו נובע מכך שהתוכנות המיובאות מוגנות בזכויות יוצרים שיש למיקרוסופט. חוק זכויות יוצרים מ-1911 קובע, בין היתר, שהפרת זכות יוצרים ביצירה היא גם יבוא היצירה מחו"ל שעה שהיבואן יודע שהיצירה מפירה זכות יוצרים או הייתה מפירה זכות כזאת אילו נעשתה בישראל (סעיף 2(2) לחוק).  השאלה היא אם יבוא מקביל של מוצר המוגן בזכויות יוצרים מהווה הפרה אם בעל הזכות הגביל את הפצתו של המוצר המוגן למדינה מסוימת (כגון, כבענייננו שבו טוכנולוגיות מחשוב מייבאת תוכנות מיקרוסופט הנושאות מדבקות המייעדות אותן למדינה מסוימת).

הוראת הדין הספציפית לא זכתה עד כה לפירוש של בית המשפט העליון. טכנולוגיות מחשוב גורסת שפסיקת בתי המשפט המחוזיים, הרואה ביבוא מקביל של מוצר מוגן זכות יוצרים הפרה של הזכות, טעונה הבחנה ופיתוח הלכתי. ההבחנה נעוצה בכך שמדובר בגורם מונופוליסטי. ליצרן חירות להגביל את יעדי השיווק של מוצריו. אולם פרשנות הדין האומרת שיבוא מקביל של מוצר מוגן בזכויות יוצרים  הוא בגדר הפרה של זכויות היוצרים מאפשרת לגורם מונופוליסטי שלטון ללא מצרים ומקנה לו יכולת לדרוס תחתיו כל מתחרה המצליח להביא סחורה מקורית, זהה לסחורה מובאת לארץ ברשות היצרן, שאין בה כשלעצמה כל פגיעה בזכות היוצרים פרט לסיכול רצונם למנוע כל תחרות.

הפיתוח ההלכתי נחוץ, הן על רקע הכוח הלא מידתי הניתן בידי מונופול והן על רקע העובדה שחוק זכויות יצרים נחקק לפני קרוב למאה שנים ואי אפשר שלא לבחון אותו גם בממד התמורות שהזמן גרמן (ראו גישת בית המשפט העליון לעניין יבוא מקביל של מוצר מוגן פטנט - בג"ץ 5379/00 בריסטול מאיירס  נגד שר הבריאות פ"ד נה(49 447 וכן ראו גישתן של מדינות אחרות שהתירו יבוא מקביל של מוצרים מוגני זכות יוצרים כגון: ארה"ב, ניו זילנד אוסטרליה ושוויץ).

תשובת מיקרוסופט בכל פשטותה היא שהחברה בפניותיה אל המשווקים שלה בישראל, לא אמרה דבר שאינו נכון ולא הצביעה על טוכנולוגיות מחשוב כגורם המשווק סחורה לא חוקית או אסורה. סברתה של מייקרוסופט היא שהפסיקה הקיימת בישראל  מפרשת את הוראות חוק זכויות יוצרים כך שקיום יבוא מקביל לסחורה מוגנת בניגוד להגבלות יעד שהטיל היצרן, היא הפרה של זכויות היוצרים שליצרן [ה"פ [ת"א] 1124/01 טרנדמסטרס נ' אשר (כב' השופטת גדות); ת"א [ת"א]3226/86 אוטודסק נ' לרגו (כב' השופט לויט); ת"א [שלום-י-ם] 8617/01 ניוסאונד ליצירה אומנותית נ' מאסטר קאסיט (כב' השופטת ד"ר אגמון-גונן)]. זו גם גישת מלומדי משפט (למשל: ע. נעמת "מניעת יבוא מקביל באמצעות דיני זכות יוצרים" הפרקליט מ' [תשנ"א-1991] 125,146-147). כיון שכך הוא הדין וכך פרשנותו מיקרוסופט אינה מאחזת את עיני לקוחותיה ואינה מטעה אותם  כשהיא מעמידה אותם על פרשנות הדין המקובלת. היא גם אינה מוציאה לשון הרע על גורם המקיים יבוא מקביל תוך הפרת זכויות יוצרים או סוחר בסחורה מפירה כשהיא מצביעה על כך לפני הלקוחות ומזהירה מפני האפשרות לתבוע כל גורם מפר בהליכים אזרחיים.

אשר להבעת חשש, במכתבים ללקוחות, מפני שרבוב תוכנות לא מקוריות לסחורה המיובאת ביבוא מקביל. הטענה היא שהעתקת תוכנות וזיופן, שהיא "מכת מדינה" בישראל, מתרחשת בערוצי שיווק שאינם מורשים מטעם מיקרוסופט. תוכנה מזויפת לא תימצא אצל מפיץ מורשה. יש חשש שתימצא סחורה כזאת אצל מי שאיננו מורשה לרבות מי שפועל ביבוא מקביל.  על כן  אין פגם בהפניית תשומת הלב של הלקוחות לצורך להיזהר ובהצבעה  לפניהם על "סימני זיהוי" לסחורה המובאת ביבוא מקביל שלפתחה רובץ חשש שרבוב של תוכנות מזויפות או מועתקות.

מיקרוסופט טוענת עוד כי לפי הפסיקה הנוהגת סמכות בית המשפט מכוח תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי אינה מקיפה עוד  סעד הצהרתי זמני  וכי במיוחד אין ליתן סעד הצהרתי זמני כנגד פרסום כל עוד לא הוכרע שהפרסום הוא לשון הרע והוא כדי שלא להציב מחסום בדרך מימושו של חופש הביטוי.

דיון

שאלת זכותה של טוכנולוגיות מחשוב לסעד הזמני המבוקש צריכה להיבחן בשני ראשים; עניינו של האחד הוא בקיומה של עילת תביעה בת ממש ועניינו של השני הוא בשקלול הנזקים העלולים לנבוע לכל צד ממתן הסעד הזמני או ממניעתו.

בנקודת המוצא של הדיון בקיומה של עילת תביעה אציב את הטענה לזכות קיום יבוא מקביל בהקשר למוצרים המוגנים בזכויות יוצרים. נראה כי מכאן יתד ופינה לקבלת הסעד או לדחייתו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ