המבקשים (הנתבעים בת"א 1655/07 ובת"א 2486/07) עותרים למחיקה על הסף של התביעה שהוגשה במסגרת ת"א 2486/07.
התביעה בת"א 1655/07 הוגשה ביום 29/4/07 כנגד המבקשים, בגין הפרת הסכם ההפצה הבלעדי, שנכנס לתוקף ביום 17/3/04, ובוטל על ידי המשיבה ביום 28/3/07, לאחר שהתגלה לה כי במהלך תקופת ההסכם, ביצעו המבקשים מעשים חמורים העולים לכדי הפרת ההסכם. בסעיפים 26 ו-27 לכתב התביעה בת"א 1655/07 נטען כי-
"במהלך תקופת ההסכם התערער אמון זה, כתוצאה מקיום כושל של ההסכם מצד הנתבעות, וחמור מכך, לאחר שקיסריה אלקטרוניקה גילתה שהנתבעים ביצעו מעשים ומחדלים שהיוו, בין היתר, הפרות יסודיות של הסכם (וחלקם, היו מעשי מרמה של ממש). מאחר ומעשים ומחדלים אלה של הנתבעים אינם נוגעים ישירות לתובענה הנוכחית, לא נרחיב עליהם את הדיבור. רק נציין, לשם הדוגמא, כי בין המעשים והמחדלים שהתגלו לקיסריה אלקטרוניקה, היה שהנתבעים העתיקו רכיבים של מוצרי קיסריה אלקטרוניקה (מטען וסוללה), ייצרו אותם, ושיווקו אותם ללקוחות. זאת, תוך הפרה יסודית של הוראות ההסכם".
במסגרת ת"א 1655/07 טענה המשיבה, כי לאחר ביטול ההסכם, התברר לה שהמבקשים ממשיכים לתפקד כמפיצים בלעדיים של מוצריה, ובין היתר, פירסמו באתר האינטרנט של המבקשת 1 קטלוג עדכני של מוצרי המשיבה לחודש אפריל 2007, מציגים עצמם כמפיציה הבלעדיים ומסרבים למלא אחר דרישותיה ולהעביר לרשותה את רשימת הלקוחות ולהשיב את מלאי המוצרים. בנוסף, נטען, כי המבקשים "מאיימים" להעתיק את מוצרי המשיבה ולהמשיך ולספק לשוק האמריקאי את המוצרים המועתקים תוך הפרת זכויותיה הקנייניות של המשיבה, וכן "מאיימים" להתחרות בה ולייבא מוצרים מתחרים מסין, תוך הפרת תניית האי תחרות.
המשיבה עתרה להצהיר כי היא ביטלה כדין את ההסכם, וההסכם הגיע לסיומו ביום 28/3/07, וכן למתן צווי מניעה וצווי עשה כנגד המבקשים.
יש לציין, כי המבקשים הגישו כתב תביעה שכנגד, בגין הפרת ההסכם מצד המשיבה, על דרך משלוח הודעת הביטול, ומעשים נטענים הקודמים לכך.
ביום 9/10/07 הגישה המשיבה את התביעה נשואת הבקשה הנוכחית, ת"א 2486/07, כנגד המבקשים וכנגד ארבעה גורמים נוספים (הנתבע 4 הוא אחד מבעלי המניות בנתבעת 7, המחזיקה בחלק ממניותיה של המבקשת 1, ומכהן/כיהן כנשיא המבקשות 1 ו-2, הנתבע 5 הוא אחד מבעלי המניות במבקשת 1 וגם הוא מכהן/כיהן כנשיא המבקשות 1 ו-2, הנתבע 6 הוא בעל מניות בנתבעת 7 המחזיקה בחלק ממניות המבקשת 1).
בכתב התביעה בת"א 2486/07 טענה המשיבה, כי על פי הסכם ההפצה, התחייבו המבקשות 1 ו-2 לשלם לה אחוז מסויים מהתמורה בגין מכירת חלק ממוצריה המפורטים בהסכם, וכן להעביר לה דוחות המפרטים את נתוני המכירות לצורך ביצוע ההתחשבנות, אלא שבפועל, התשלומים והדוחות לא הועברו לה.
המשיבה טענה כי הנתבעים העתיקו מוצרים רפואיים של המשיבה ומכרו אותם ללקוחות ללא אישור מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA).
בנוסף, איזכרה המשיבה בסעיפים 41-42 לכתב התביעה מוצרים נוספים שהועתקו על ידי הנתבעים, שגם הם לא אושרו על ידי ה-FDA, ולאחר מכן טענה, כי הנתבעים השיגו בדרכי מרמה תוכנות פיראטיות מעובד שלה, והשתמשו בהן כאילו רכשו אותן באופן חוקי. לטענת המשיבה, לאחר שניתן צו בית משפט המורה לנתבעים לחדול משיווק המוצרים, הם הקימו את חברת Triton המוכרת, בין היתר, מוצרים מועתקים של המשיבה ומתחרה בה. המשיבה טענה, כי מאחר שאין ברשותה נתונים מלאים ביחס למספר המוצרים המועתקים, הרי שיש לחייב אותה בהצגת כל החשבוניות. המשיבה עתרה, בין היתר, לחייב את הנתבעים בתשלום הסכומים לה היא זכאית על פי הסכם ההפצה בגין מכירת מוצריה, וכן בתשלום פיצויים בגין ההכנסות שהפיקו הנתבעים ונזקים שנגרמו כתוצאה מהעתקת המוצרים.
בתגובתה לבקשה הנוכחית, מסבירה המשיבה, כי התביעה שהוגשה בת"א 1655/07 מתבססת על מעשי ומחדלי המבקשים לאחר שההסכם הובא לסיומו כדין על ידיה, וסירובם לקיים את התחייבויותיהם על פי ההסכם החלות עליהם בעת סיומו, והתביעה שהוגשה בת"א 2486/07 מתבססת על מעשי ומחדלי הנתבעים (וביניהם המבקשים) במהלך תקופת ההסכם.
ניתן להיווכח, כי שתי התביעות קשורות לנסיבות עובדתיות חופפות בבסיסן (וכהגדרת המשיבה- סיפור המסגרת הוא זהה), וכן קיימת חפיפה בזהות הנתבעים להן.
עם זאת, השונות העובדתית במועדים הרלוונטיים לכל אחת מהתביעות, ובהפרות הנטענות המיוחסות לנתבעים בכל אחת מהן, מעידה על כך שהן אינן מבוססות על אותן טענות עובדתיות ולכן גם אינן מגבשות את אותן עילות תביעה.
מכאן, כי אף אחת מהתביעות אינה "מיותרת", ואין אפשרות דיונית למחוק אחת מהן על הסף.
ביום 23/12/07 הגישה המשיבה בקשה לפיצול סעדים, במסגרת ת"א 1655/07 (בש"א 24676/07). בבקשה זו, שהוגשה במקביל לתגובתה לבקשה הנוכחית, טענה המשיבה כי מאחר שמדובר בשתי עילות תביעה שונות, הרי שאין צורך בבקשת הפיצול, וניתן להגיש את שתי התביעות בנפרד, כך שהבקשה מוגשת "למען הזהירות".
בנוסף, הגישה המשיבה בקשה לאיחוד הדיון בשתי התובענות (בש"א 21294/07).
טרם ניתנה החלטה בבקשה לפיצול סעדים ובבקשה לאיחוד דיון.
אני מסכים עם ההסתייגויות שהובעו על ידי המבקשים בבקשתם ובתשובתם לתגובה, ולא ברור לי מדוע הוגשה ת"א 2486/07, המאוחרת מבחינה כרונולוגית, במועד שבו הוגשה (ולאחר הגשת ת"א 1655/07), על אף שהיא עוסקת בהפרות הנטענות שבוצעו בתקופת ההסכם, והקודמות בזמן לעומת אלו שבבסיס ת"א 1655/07, ולמרות שכאמור, הן נרמזו בסעיפים 26 ו-27 לת"א 1655/07.
אין ספק, כי ניהול שתי התביעות, במתכונתן הנוכחית, עלול לסרבל את בירור הטענות העובדתיות הנגדיות, בדבר הפרת ההסכם.
איחוד הדיון צפוי ליתן מענה מסויים לבעייתיות זו, אך לאור ההצלבה הכרונולוגית בין המסכת העובדתית בשני ההליכים, הרי שגם לכך אין הצדקה.