אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 23031/01

החלטה בתיק בשא 23031/01

תאריך פרסום : 17/03/2010 | גרסת הדפסה
בש"א
בית משפט השלום חיפה
23031-01
08/02/2006
בפני השופט:
אבישי קאופמן-רשם

- נגד -
התובע:
סער שאול
עו"ד איל שמעון
הנתבע:
עיריה חיפה
עו"ד אבריאל אריה
החלטה

1.         בתיק זה הוגשה בשנת 2001 תביעה בסדר דין מקוצר בידי עיריית חיפה כנגד מר שאול סער לסכום של 4,586 ש"ח.

            מר סער הגיש בקשת רשות להתגונן. הבקשה נדונה בידי כבוד הרשם (כתוארו דאז) ורבנר, אשר ביקש את תגובת העירייה, ולאחר קבלתה דחה את הבקשה, בלא קיום דיון במעמד הצדדים.

            על החלטה זו הגיש סער ערעור לבית המשפט המחוזי, וערעורו התקבל בהסכמת ב"כ העירייה, כך שהוסכם כי הבקשה תוחזר לבית משפט השלום לדיון בפני רשם אחר.

            לפיכך נקבעה הבקשה לדיון בפניי, ודיון כאמור התקיים ביום 6.2.06. מר סער נחקר על תצהירו ובאי כוח הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

            לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וחזרתי ועיינתי בחומר שבתיק, ראיתי לנכון לקבל את הבקשה, ולאפשר למר סער להתגונן כנגד התביעה.

            דומה כי גלגולו של תיק זה מוכיח כי לעתים קרובות הביטוי "סדר דין מקוצר" הינו בגדר פיקציה בלבד, והגשת תביעה בדרך זו לא רק שאינה מקצרת את ההליכים, אלא עשויה אף להאריכם במידה ניכרת.

2.         התביעה נסמכת על הסכם בין סער לעירייה מחודש יולי 1994 לפיו התחייב סער לשלם לעירייה תשלום חודשי עבור פינוי פסולת ממפעל שהקים או אמור היה להקים ברחוב מרסי 24 בעיר. לפי דף חשבון העירייה שצורף לתביעה, חויב סער בסכום של כ - 40 ש"ח לחודש, ובסך הכל בכ - 4,500 ש"ח כאמור לעיל.

            לטענתו של סער, אין בסיס לדרישת העירייה, שכן הוא כלל אינו מחזיק מפעל ברחוב מרסי, אלא מחסן בלבד, ואינו מיצר פסולת כלשהי. לגרסתו של סער, ההסכם עליו חתם לא יצא כלל אל הפועל מאחר ולא קיבל רשיון עסק להקמת המפעל המיועד. בחקירה בפניי העיד סער כי במסגרת הגשת בקשתו לרשיון עסק נדרש למלא תנאים שונים, אשר אחד מהם היה החתימה על ההסכם לפינוי אשפה. לאחר מספר חודשים קיבל הודעה כי העירייה החליטה שלא לאשר את הקמת המפעל ולפיכך " הבנתי שאם לא קיבלתי רשיון אז ההסכם שהיה תנאי לרשיון מבוטל".

במסגרת חקירתו הכחיש סער כל טענה כי המחסן שהוא מחזיק מייצר פסולת והסביר כי אמנם מתקבלת במחסן סחורה- לדבריו אחת לחודש לערך - אותה הוא מחלק ללקוחותיו, אולם בכל מקרה הוא מחלק את הסחורה באריזות אותן הוא מקבל, אינו מפרק את האריזות, ולפיכך אינו מייצר פסולת כלל. כאשר הציגה באת כוח העירייה בפני סער את הגרסה הנשענת על מכתבו של מפקח האשפה האזורי לפיה הוא משליך לאשפה קרטונים, השיב סער כי " בבית יש לי פי 10 זבל ממה שיש לי במחסן. לפעמים אני מחפש קרטונים בשביל לקחת דברים לארוז".

3.         כאמור לעיל, מסקנתי היא כי דין הבקשה להתקבל. גרסתו של סער היתה עקבית וחד משמעית, ואין ספק כי אם תתברר בסופו של יום כנכונה מעמידה היא הגנה מפני התביעה.

לכאורה יש ממש בטענה כי חתימת ההסכם במסגרת הגשת בקשה לרשיון עסק, כוללת בתוכה תנאי מתלה מכללא, לפיו אם לא יתקבל הרשיון, אין תוקף להסכם. בכדי לשלול גרסה זו, יש צורך בהבאת עדויות מטעם העירייה בדבר נסיבות החתימה על ההסכם. אמנם קובע ההסכם בעניין זה כי אם תופסק הפעלת העסק על סער להודיע לעירייה, אולם משלא ניתן הרשיון מעולם מובן שהעסק לא הופעל, ודומה שאין צורך במסירת הודעה על כך לעירייה, אשר בוודאי יודעת וחייבת לדעת על אי מתן הרשיון.

סער עמד על גרסתו כי המחסן אינו מייצר פסולת כלשהי, ואין במכתבו של מפקח האשפה כדי לסתור טענה זו. המכתב כלל לא הוגש במסגרת החקירה, אלא במסגרת התגובה אותה ביקש בזמנו כב' הרשם ורבנר. המכתב אינו יכול להוות חלק מהראיות שבפניי, שכן בשלב זה אין העירייה יכולה להציג ראיות. יתרה מכך, אם סבורה העירייה כי יש צורך בעדותו של המפקח בדבר ייצור פסולת, כי אז מקל וחומר שיש לקבל את הבקשה ולהעביר את התיק לשמיעת ראיות במסלול הרגיל.

4.         אין צורך לחזור על כל ההלכות בעניין מתן רשות להתגונן ודי בכך שאציין כי בשלב זה די למבקש שיראה הגנה לכאורה ולו קלושה. ראו למשל דברי כבוד השופט מלץ בע"א 64/88, פטלז'אן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ:

"הרשות תוענק, אם התצהיר על פניו (יחד עם החקירה הנגדית, כשמתקיימת) מגלה טענה, שאם תוכח במשפט תהווה הגנה מפני התביעה. ויודגש: אין צורך להגיע למסקנה שלנתבע סיכוי טוב בהגנתו; מספיקה המסקנה, שאם תתקבל גרסת הנתבע כמהימנה - אזי יש לו סיכוי כלשהו להצלחה. לטובת התובע ניתן לפסוק רק, כאשר אין ספק בכך, שאין לנתבע הגנה כלשהי, ולא התעוררה כל נקודה הגיונית, שאפשר לטוען לטובת הנתבע. כל זאת בסייג אחד: שהחומר שהובא לפני בית המשפט לצורך הדיון בבקשה איננו מפריך על פניו (ו/או לאחר החקירה הנגדית, כשמתקיימת) את טענות המבקש".

            במקרה דנן יש למבקש הגנה אפשרית בתצהירו, וחקירתו לא הפריכה את גרסתו במאום. טענת ב"כ העירייה כי מדובר ב"הגנת בדים" אין לה בסיס בשלב זה, כך שהדין מחייב את קבלת הבקשה.

5.         שאלה נוספת בה עליי להכריע בשלב זה היא בדבר גורל הסכום שהפקיד המבקש כפקדון במסגרת הערעור לבית המשפט המחוזי. על פי החלטת בית המשפט המחוזי מיום 21.1.03 הרי "אם תינתן רשות להתגונן יחליט הרשם במסגרת החלטתו בדבר רשות להתגונן אם להשאיר את הפקדון בקופת בית המשפט עד לפסק הדין או יחליט החלטה אחרת לפי שיקול דעתו".

            לעניין זה טען ב"כ המבקש כי יש להחזיר את הפקדון לידי המבקש ואין כל הצדקה להשאירו בקופת בית המשפט, ואילו ב"כ העירייה סבורה כי יש להשאיר את הפיקדון בתיק עד להכרעה. לצערי, גם בנושא זה לא הצלחתי להביא להסכמה בין הצדדים.

כידוע במסגרת החלטה בדבר מתן רשות להתגונן רשאי אני להתנות את הרשות בהפקדת ערובה. ההלכה בעניין זה סוכמה בידי כבוד השופט טירקל בע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, כדלקמן:

                   "אכן, ברוב המקרים שבהם מבקש נתבע רשות להתגונןנגד תביעה בסדר דין מקוצר, מצויה הגנתו באחד מצידיו של קו הגבול; לאמור, האם יש בפיו הגנה אפשרית, אם לאו. אולם, יש מקרים המצויים על קו הגבול, באזור שבין ה"לבן" לבין ה"שחור", אזור הדמדומים של הספק. אלה הם המקרים ש"בהם היה 'כמעט' בטוח, שהנתבע לא גילה הגנה הראויה להתברר בבית המשפט". אלה הם המקרים הדחוקים שבהם עושה בית המשפט חסד עם הנתבע ונותן לו את הרשות בתנאים; דהיינו, "כאשר 'כמעט' רשאי היה לסרב לנתבע, ותחת הסירוב נתן לו רשות מותנית בתנאי", כאמור בתקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ